את האמצעי החדש-ישן לסיכולים נגד ביצורים, למשל מחבלים שאורבים לכוחותינו במבנה, מצאו בחטיבה הטכנולוגית ממש מתחת לאף – בבונקרים של מרכז התחמושת באט"ל. רגע לפני שהיה מיועד לגריטה, הפכו אנשיו המטולים נגד טנקים, לנשק עדכני ואפקטיבי, שנכנס לשימוש בשדה הקרב בחודשיים האחרונים.
מה זה מטול?
"מטרת משוגרי כתף, כמו מטול, היא לשלח כמות חומר נפץ גבוהה היישר למטרה", מגדירה סרן ש', קמ"ד תחמושת קלה בחטיבה הטכנולוגית ליבשה. "מטול מורכב ממספר חלקים עיקריים: הראשון – ראש הקרב, בו נמצא חומר הנפץ. השני – המרעום, שהוא המוח של המטול ואומר לו מתי 'להתייזם' (להתפוצץ). השלישי הוא המנוע הרקטי, שמשגר את החימוש ועוזר לו לחדור לתוך המטרה, והרביעי הוא הזביל, הגליל החד-פעמי דרכו משוגרים הטיל או הרקטה".
אומנם למטול עצמו יש מטרה אחת, כאמור, אך סוג התחמושת בתוכו, כפי שהיא מסבירה, הוא זה שמשתנה. "יש מטולים שהם 'נ"ט', כלומר נגד טנקים, ויש מטול 'נב"ר', נגד ביצורים. ההבדל ביניהם נמצא בראש הקרב".
לפני שממשיכים, היא מבקשת להבהיר כי לא מדובר בנשק חדש. אומנם בצורתו החדשה הוא נחשב "צעיר", אך המטול בגרסתו המקורית והראשונה, נכנס לשורות צה"ל כבר בשנת 1973, ומאז עבר גלגולים שונים בהתאם לצורכי השטח.
מחלקים המיועדים לגריטה – לתחמושת רלוונטית בשדה הקרב המודרני
"מהרגע בו האויב השתנה מצבאות עם טנקים לארגוני טרור ללא משוריינים, השימוש במטול נ"ט הופחת", מסבירה סרן ש', "לא היה בו שימוש מבצעי תדיר, והגרסאות המקוריות והמיושנות שיצאו מתורת הלחימה בצה"ל, היו מיועדות לגריטה".
מחבלי ארגוני הטרור, כגון חמאס, נעים ברגל או ברכבים 'קלים', ושיטת הפעולה שלהם מאופיינת בעיקר כלחימת גרילה מתוך שטח בנוי. לכן, נוצר צורך במטולי נב"ר בלבד. כתוצאה מכך, החלו בחט"ל לשקוד לפני כשנתיים על מענה חכם, ומאז פרוץ המלחמה – גם מהיר במיוחד.
"חשבנו בענף, יחד עם מרכז התחמושת, שם שומרים את כל החימושים בצה"ל, איך אפשר לייצר תשובה", משחזרת סרן ש'. במקום לקנות ולמבצע חימוש חדש, פשפשו במחסני המרכז – ומצאו שם זהב גולמי.
"שילבנו את מטול הנ"ט שהיה מיועד לגריטה ועשינו בו הכלאה יחד עם פצמ"ר 60 מ"מ – ויצרנו מעין מטול חדש", היא ממשיכה. "היתרון משמעותי. לקחנו משהו קיים ולא שימושי, והפכנו אותו לפרקטי, מבלי לשנות את התו"ל עבור הלוחמים".
"השתמשנו במנוע הרקטי של מטול נ"ט, מפרטת לעומק סרן ש', "הוספנו לו את ראש הקרב של הפצמ"ר, ובעזרת מתאם ייעודי, שאותו פיתחנו ומיוצר כיום במש"א, חיברנו לו מרעום". רוב חלקי המטול החדש מאושרים דגם, כלומר שאין צורך לאשר אותם באופן יחידני והם כולם מוכנים לשימוש מבצעי.
למרות זאת, חיבור בין חימושים שונים שנבדקו בנפרד, עלול להיות רגיש מבחינה בטיחותית. לכן, בוצעו בדיקות מקיפות של התוצר החדש שבדקו בין השאר את ההתייעלות המבצעית שלו. "אחד הדברים שעשינו הוא לוודא את השרידות של המרעום החדש, שבשונה ממרעום בארטילריה, כמו בפצמ"ר, צריך לפעול רק אחרי שהשיגור חודר את הקיר ולא בנקודת מגע ראשונה. בעצם, ה'מוח' צריך להיכנס לחלל שמעבר לביצור, ורק אז להתפוצץ".
"סיכון נוסף הוא המשקל", היא מציינת, "מכיוון שהחימוש החדש והמרעום של המטול המוסב כבד יותר לנשיאה. אך לאחר ניסויים ומספר בדיקות של רסס לאחור וטווחי שיגור, הבנו שאפשר להוריד את המשקל של המתאם הייעודי שבנינו, מבלי להתפשר על בטיחות".
כיום במרכז התחמושת יש פס ייצור של מטול מוסב. כל התחמושת הקיימת שחיכתה לגריטה – הפכה לכשירה לקרב ונכנסה, כאמור, לשימוש מבצעי לפני כחודשיים.
"מעבר לתוצר הסופי, הפרויקט היה יעיל במיוחד: ניצלנו תחמושת קיימת, לא היה צורך לבזבז משאבים וזמן על אישורי דגם, לא היה צריך ללמד תו"ל חדש והכי חשוב – הייצור כולו כמעט לגמרי בתוך החט"ל ומפעלים צבאיים", מצהירה סרן ש' ומוסיפה את הדובדבן שעל הקצפת עבורה: "ממה ששמענו עד כה מהשטח, הלוחמים רושמים הישגים מבצעיים בעזרת המטול, והתגובות שלהם – טובות מאוד".
מדהים ומרגש