התרברבו: נסגר התיק נגד החשודים בהמתת מחבל פלסטיני כפות

פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט לגנוז מחוסר אשמה את תיק החקירה נגד רועי יפרח, סער אופיר, ישראל ביטון, עקיבא קאופמן וישראל פרץ, שנחקרו בחשד להריגת פלסטיני כפות – שבנסיבות העניין נחזה למחבל – בימיה הראשונים של המלחמה. זאת, בשל הסבירות הגבוהה שהודאותיהם במעשים האמורים היו הודאות שווא והתרברבויות בלבד.

כזכור, בנובמבר 2023, במסגרת חקירתו של סער אופיר במח"ש בתיק אחר, טען אופיר שרועי יפרח הראה לו ולאחרים סרטון שבו הוא נצפה דוקר מחבל (לכאורה) כפות בפניו עד להמתתו. ארבעה שופטים שונים הוציאו צווי חיפוש, לאחר שקבעו שהתשתית הראייתית מעלה חשד סביר לביצוע עבירת רצח. בחקירה הסמויה נאספו ראיות שחיזקו את החשד לכאורה לביצוע עבירות המתה של פלסטינים/מחבלים, שלא במהלך לחימה ולאחר שלכאורה הסיכון שנשקף מהם נוטרל. בין היתר, יפרח הודה במשטרה ובהודעות ווטסאפ ששלח לאחרים שהמית מחבלים שלא במסגרת לחימה, וגם אופיר הודה בהודעות ווטסאפ שהמית מחבלים לאחר שהתעלל בהם לכאורה פיזית.

בימ"ש השלום בת"א הוציא צו מעצר נגד יפרח, ביטון ואופיר, לאחר שקבע שישנו חשד סביר לביצוע עבירה של רצח. בחקירותיהם הכחישו כלל החשודים את החשד שהמיתו מחבל שלא נשקף ממנו סיכון. יפרח, ביטון, קאופמן ופרץ אישרו שב-7 באוקטובר קיבלו לידיהם מחבל אותו התבקשו למסור למשטרה, ומסרו את המחבל לכוחות הביטחון כשהוא חי. סער אופיר טען שההודעות ששלח היו בגדר התרברבות, אך לדבריו יפרח אמר לו שתפס מחבל בחיים והרג אותו כשהוא אזוק. אלא שטענה זו של אופיר לא התיישבה כלל ועיקר עם תוכן הסרטון שלטענתו יפרח הראה לו.

כאמור, יפרח התוודה שהמית מחבל כפות. גופת המחבל אותרה, דמו נמצא ברכבו של יפרח ואותר סרטון שבו יפרח נראה מכה את המחבל בראשו. ואולם, ניתוח של מכלול תוצרי החקירה העלה שקיימת אפשרות ממשית שמדובר בהודאות שווא של יפרח, מתוך רצון להתרברב ולהתהדר בתרומה בהשתתפות במאמץ המלחמתי מעבר לתרומה שתרם בפועל. שותפיו של יפרח לפעילותו ב-7 באוקטובר מסרו גרסה דומה, המתיישבת עם חומר החקירה, שמצביעה על כך שהמחבל הכפות נמסר לכוחות הביטחון בעודו חי. בנוסף, בהודאות השונות של יפרח הוא סתר את עצמו באשר לאופן ההמתה – בירי, דקירות או גרירתו כשהוא קשור לרכב. אלא שחוות הדעת הפתולוגית של הגופה שללה את כל האפשרויות הללו.

בנסיבות אלה, סברו כלל הגורמים שיש לגנוז את התיק בעניינם של ביטון, קאופמן ופרץ בעילה של חוסר אשמה. אשר ליפרח, לאחר שקיים מספר ישיבות ועיין בחוות הדעת ובחומר החקירה, אימץ פרקליט המדינה את העמדה לפיה הסיכוי שיפרח ביצע עבירת המתה נמוך, ולכן בהתאם להנחיית פרקליט המדינה בעניין עילות סגירת תיקים, יש לגנוז את התיק נגד יפרח בעילה של חוסר אשמה, אף שגורמים אחרים סברו שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות.

אשר לסער אופיר, נמצאו סתירות בהודאות השונות שמסר בהתכתבויות ווטסאפ עם מכרות שלו, שמובילות למסקנה שמשקלן נמוך, מה גם שלא נמצאו ראיות של ממש התומכות בהן. יתירה מכך, טענתו של אופיר שמדובר בהתרברבות היא בעלת היתכנות גבוהה, שכן היא נתמכת באינדיקציות רבות ומגוונות בחומר החקירה. בין היתר נמצא, שעוד לפני ה-7 באוקטובר נהג אופיר להציג מצגים שקריים בפני גורמים שונים בדבר הזיקה בינו לבין כוחות הביטחון, ובכלל זה היותו לוחם שב"כ ועובד משרד הביטחון כביכול. זאת, בשעה שהוא שירת בסדיר כעובד כללי, נכלא פעמיים לאחר שהורשע בבית דין צבאי, ושוחרר משירותו הצבאי עקב אי-התאמה.

רשויות האכיפה עשו מאמצים משמעותיים למצות את החקירה בתיק, אולם בהתחשב באופי האירועים שהחלו ב-7 באוקטובר והכאוס ששרר בימי המלחמה הראשונים, נוצרו קשיים אובייקטיבים להתחקות אחר השתלשלות האירועים במלואה. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, אי-מיצוי חקירתי עשוי להשליך על עילת הגניזה לטובת החשוד.

על כן, גם בעניינו של אופיר החליט פרקליט המדינה, לאחר התלבטות, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, לאחר שאימץ את העמדה שלפיה בנסיבות תיק זה, הגם שלא נמצא בחומר הראיות "דבר-מה סותר" להודאות אופיר, הרי שנוכח משקלן הנמוך של הודאותיו, דלותן וההיתכנות הגבוהה שמדובר בהתרברבות, החשש שהודאות אופיר הן הודאות שווא הוא ממשי, והסיכוי שביצע עבירת המתה – נמוך. זאת, אף שגורמים אחרים סברו שיש לסגור את התיק מחוסר ראיות.