היועצת המשפטית לממשלה מסרה לשר המשפטים את עמדתה בנוגע למתווה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במכתב ששיגרה לשר המשפטים טענה בהרב מיארה כי "מתווה "לוין-סער" מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון".
לדבריה "תוצאותיו הקשות של המתווה מחייבות שינויים מהותיים. היועצת הציעה לשר המשפטים תיקונים במתווה שיערכו בתהליך מקצועי סדור".
בחוות הדעת המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה, מפרטת גלי בהרב מיארה את הלקויות בהצעת חוק-יסוד השפיטה – מתווה השרים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
הטענות המרכזיות בחוות הדעת כוללות:
- הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת: החוות טוענת שמתווה השרים מחליש את הרשות השופטת ופוגע בעקרון יסודי שלה – היותה מערכת שפיטה עצמאית, בלתי תלויה ללא משוא פנים.
- דחיקת השיקולים המקצועיים: המתווה מדגיש הסכמות פוליטיות על חשבון שיקולים מקצועיים בבחירת שופטים, כאשר נציגי הקואליציה והאופוזיציה מקבלים משקל רב יותר ונציגי הרשות השופטת מאבדים את זכות הווטו שלהם בבחירת שופטים לעליון.
- פוליטיזציה של הליך בחירת השופטים: המתווה הופך את הליך בחירת שופטים לעליון להליך פוליטי, תוך שמוקד ההכרעה עובר מאיזון בין שיקולים מקצועיים לפוליטיים לאיזון בין שיקולים פוליטיים בלבד.
- בעייתיות מנגנון "שובר השיתוק": המנגנון המוצע למקרה של מבוי סתום, שבו כל צד פוליטי יכול למנות שופט באופן אוטונומי, מעודד שיתוק ופוגע באמון הציבור בבית המשפט.
- חריגה מהפרקטיקה העולמית: המודל המוצע חורג מהמקובל בעולם, שם לערכאות מקצועיות (כמו בית המשפט העליון בישראל שאינו בית משפט לחוקה) ניתן משקל בכורה לשיקולים מקצועיים.
- הפגיעה במינוי שופטים לערכאות דיוניות: אין הצדקה למעורבות מוגברת של הגורם הפוליטי בבחירת שופטים לערכאות נמוכות, שהן ערכאות מקצועיות מובהקות.
- הענקת כוח יתר לאופוזיציה: לטענת מיארה, מתווה השרים מעניק כוח משמעותי לאופוזיציה בהליך בחירת השופטים בשלושה אופנים: האחד, בכל הנוגע להרכב הוועדה – חבר כנסת אחד חייב להיות מבין סיעות האופוזיציה, על-פי בחירתן, והן אף בוחרות את נציג הציבור מטעמן; השני, בכל הנוגע לכלל ההכרעה – בחירת שופטים לכלל הערכאות מחייבת הסכמה של נציג קבוצת האופוזיציה. השלישי, כאשר מופעל מנגנון שובר השיתוק, ניתנת לנציגי האופוזיציה האפשרות למנות שופט לבית המשפט העליון בהתאם לשיקול דעתם.
היועצת המשפטית לממשלה מציעה לערוך שינויים משמעותיים במתווה שיהלמו את תפקידי מערכת השפיטה במשטר דמוקרטי, וקוראת לשימור השיקולים המקצועיים בתהליך בחירת שופטים, בהתאם למגמות העולמיות.
המתקפה של סער
מי שלא הצליח להתאפק למראה חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה הוא לא אחר ממי שהביא למינויה בממשלה הקודמת, שר החוץ גדעון סער. בציוץ ארוך שפרסם אמש (ראשון) כתב סער: "קראתי את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה בנוגע למתווה ההסכמה אליו הגענו שר המשפטים ואנוכי בנושא הועדה לבחירת שופטים אחרי תקופה ארוכה של שיח. זהו מסמך פוליטי, לא מסמך משפטי. אפילו את העובדה שההצעה הנוכחית מחליפה הצעה קודמת (שהיתה שנויה במחלוקת ציבורית חריפה וכללה רוב קואליציוני בועדה לבחירת שופטים) מציינת היועצת כחסרון ולא כיתרון".
"למען האמת", ממשיך סער לתקוף: "קשה למצוא בתולדות המדינה והכנסת הצעה שהתגבשה אחרי שיח ציבורי ופוליטי ממושך כמוה. השיח הזה כלל גם את ההפגנות ברחובות (מצדדים שונים), את ההדברות שעברה דרך בית הנשיא והמשיכה זמן רב מאוד בין גורמים פוליטיים שונים. אבל כדי למשוך זמן בתכסיסים מציעה עכשיו היועצת "ועדה ציבורית" או "מסלול של הצעת חוק ממשלתית". הכל כדי להעביר את הזמן ולנסות למנוע את החקיקה הזוכה לרוב גורף בכנסת".
"לא אתייחס לשגיאות היסודיות הרבות של היועצת, למשל ההנחה לפיה עקרון הפרדת הרשויות מחייב בהכרח השפעת השופטים על…בחירת השופטים. היועצת המשפטית כותבת שההצעה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים וסותרת אותם. האמת שמי שפעולתה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים היא היועצת המשפטית לממשלה שמנסה להחליף גם את הממשלה וגם את הכנסת".
את דבריו חותם סער באמירה נוקבת וכותב: "בנסיבות אחרות הייתי פורץ בצחוק על יומרה זו, לולא היה זה אני שהביא לישיבת הממשלה לפני שלוש שנים לבחירתה ועוד על בסיס התפיסה שהציגה של "ייעוץ מאפשר".
הכי מצחיק זה סעיף 7..
הגולם קם על יוצרו
את גלי מטריד הענקת כח יתר לאופוזיציה, בטח, ואנחנו עוד אמורים להאמין לזה