התחקיר המרושע שנגנז על הגיבור שהציל רבים ב-7 באוקטובר

תחקיר מרושע על רמי דוידיאן, שזכה לכבוד כגיבור על מעשיו במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בוטל על רקע סערה ציבורית ברשתות החברתיות.

תוכנית התחקירים "המקור" של ערוץ 13 הייתה אמורה לעלות ביום ראשון תחקיר שבוחן את טענותיו של דוידיאן על כך שחילץ מאות בני אדם במהלך הפיגוע בפסטיבל נובה. בתחקיר נטען כי דוידאן המציא ובדה מליבו סיפורים ובפועל, הציל הרבה פחות בני אדם. עם זאת, הרשת הודיעה ביום שישי כי לא תשדר את הדיווח, וקבעה: "אנו מודעים לרגשות הציבור ולהשלכות הפוטנציאליות של שידור הפרק, ומעדיפים לא לשדר אותו בשלב זה".

נועם לניר, איש עסקים ובנו של סגן אלוף אבי לניר (שנפטר בשבי האויב), הגן על דוידיאן בשיחה עם ינון מגל ובן כספית. "פגשתי את רמי אחרי 7 באוקטובר, וראיתי אדם שעשה משהו בלתי נתפס", קבע לניר. "הבאתי אותו בפעם הראשונה לפגוש ניצולי פסטיבל נובה בכוכב הים בקיסריה, וראיתי אנשים רצים אליו, מחבקים אותו ומודים לו ברגש רב".

לניר הדגיש: "אנחנו לא מדברים על רמאי, אלא על אדם שהיה לו צלקת עמוקה באותו יום. אנחנו צריכים לגשת לזה בחרדת קודש כי האיש הזה קדוש ושילם מחירים בלתי נתפסים לכל החיים".

רביב דרוקר, מגיש "המקור", הגיב לביטול בהצהרה ארוכה באיקס, והסביר כי מנכ"ל ערוץ 13, אמיליאנו קלמזוק, קיבל את ההחלטה מבלי לצפות קודם בדיווח. דרוקר הגן על התחקיר: "החומר שאיתי רום וצוות 'המקור' אספו כל כך חזק שחשוב לשדר אותו. כמובן שמה שדוידיאן עשה נמצא גם בדו"ח". לטענת דרוקר, החקירה לא עוסקת בהגזמות קלות: "אנחנו מדברים על סיפורים שהיו מפוברקים לגמרי מההתחלה ועד הסוף. סיפורים מסמרי שיער שמעולם לא קרו. לפעמים הם באים על חשבון אנשים שבאמת היו מעורבים בסיפורים האלה".

את הכתבה על רמי דוידיאן הכנו – לדעתי – בהמון רגישות לכל ההיבטים של הסיפור. היו לנו הרבה התלבטויות בעניין הזה. כל השיקולים שהושמעו בימים האחרונים בשיח הציבורי החד צדדי שהתנהל, נדונו גם אצלנו. למה לעסוק מלכתחילה במישהו שחילץ אנשים? אולי מה שעבר בשבעה באוקטובר גרם לו להגיד מה שהוא אמר לאחר מכן? בעיניי, החומר שאיתי רום ומערכת "המקור" אספו הוא כל כך חזק שחשוב לשדר אותו. כמובן שמה שדוידיאן כן עשה והוא עשה, נמצא גם בכתבה, כמו גם התייחסות לכל הנושאים האחרים. למה בכל זאת עשינו את הכתבה? ראשית, לא מדובר בהקצנות קלות, ניפוח קל מספר המחולצים, ממש לא. מדובר בסיפורים מומצאים מהתחלה ועד הסוף. סיפורים מסמרי שיער, שלא היו ולא נבראו. לעתים הם באים על חשבון אנשים שבאמת היו מעורבים באותם סיפורים, הרבה מקצוות החוטים שהגיעו אלינו, התחילו בכאב של אנשים שחילצו, הצילו, יצאו ונדהמו לשמוע איך הם נעלמו מהסיפור.

עוד הוסיף דרוקר: "חלק מהסיפורים צוטטו בסרט נחשב, בעיתונים ברחבי העולם, בספר חשוב. בשנה וחצי מאז השבעה באוקטובר, דוידיאן הפך את סיפוריו לתעשיה, אינסוף הרצאות בתשלום, בארץ ובחו"ל, מסעות גיוסי כספים שנעשו עבורו לכאורה, אבל הוא מתנער מהם, מצגת, עשרות ואולי מאות ראיונות לתקשורת, בהם הוא חוזר שוב ושוב על סיפורים שלא היו ולא נבראו. אז השאלה היא מאוד פשוטה – האם במציאות הנוכחית, מותר לשדר עשרות ומאות הופעות פומביות של דוידיאן ובהם שקרים רבים, לרבות הטחת השמצות שיקריות במצילים אחרים של השבעה באוקטובר, אבל אי אפשר לשדר 50 דקות מתוחקרות עד הסנטימטר האחרון של האמת? האם לא ראוי לבדוק את הגרסה שעליה דוידיאן זכה להשיא משואה? האם חלק מהעיתונאים, שיצאו נגד השידור, התעניינו באמת בשלומו של דוידיאן, או חששו שייתקלו בשאלות איך נתנו במה לשקרים הללו, שחלקם ניתנים להפרכה במאמץ לא קשה?".

בעקבות הביטול פרסמו נציגי דוידיאן הודעה: "רבים יודעים מה עשיתי ב-7 באוקטובר. עזבתי את ביתי יחד עם רבים וטובים למטרה אחת – להציל חיים. חלק מחבריי שילמו על כך בחייהם, לצערי, לא יכולתי להציל רבים אחרים, שיישארו איתי עד סוף חיי".

כתבת ערוץ 12, אדווה דדון, שהייתה עם דוידיאן בשטח ב-7 באוקטובר, הגנה עליו בפוסט ארוך באינסטגרם וכתבה במפורש: "בזכותו ניצלו רבים. במו עיני ראיתי איך הוא פעל בנחישות".

וכך כתבה דדון: "את רמי דוידיאן פגשתי ביום שהגדיר מחדש את המושגים רוע, אכזריות, הפקרות וגם אומץ, רעות ואנושיות. יחד מצאנו את עצמנו עם אלי בוקר ושי קפלן מחלצים מבלים שעברו גיהינום. ראיתי במו עיניי איך רמי פועל בנחישות, באומץ ובלב ענק, בלי לחשוב פעמיים- רק להציל חיים. הוא לא רצה לקחת אותי איתו. לא היה לו זמן לעצור או להתראיין.אבל כמו שחלקכם וודאי כבר מכירים, קשה לומר לי לא, והצלחתי לשכנע אותו, בכך שאמרתי לו שמוכרחים להראות ולתאר את מה שקורה שם- כי אחרת לא יבינו שיש בנובה זירה משמעותית וישלחו כוחות.

"גם הבטחתי לו שנעזור לחלץ ברכב שלנו. וכך היה. תוך כדי השידור אפשר לראות אותו עונה לטלפונים ואומר לי שיחד איתו אנשי פטיש מחלצים. ענינו לשיחות ללא הפסקה, כשכולם ירדו מהקו. אנחנו יודעים בדיעבד שהשידורים האלה הצילו חיים. מדי פעם מקפיצים לי התכתבויות שלנו מהיום הזה ומספרים שבזכות החיבור לרמי ולאנשים בשטח צעירים ניצלו. ויש גם מי שדיברו איתנו והילדים שלהם כבר אינם. איתם אני הולכת לישון מדי לילה. גם רמי. את מה שראיתי שם, סיפרתי לאדם אחד בלבד. גם כשידין נפצע, ועזבתי את השטח ברגשות אשם עצומים, המשכתי לנהל את החמ״ל שהתהווה ולהיות כל הלילה וכל היום שאחרי בקשר עם רמי, ועם ערן מסס שאת סיפור הגבורה שלו כולכם מכירים. אני שולחת להם מיקומים, והם מגיעים ומדווחים לי".

עוד הוסיפה דדון, ששיתפה גם תמונה שלה לצד דוידיאן: "ב-8 באוקטובר הדיווחים התחלפו בהודעות קשות להורים. אף אחד כבר לא היה חי באמבולנס, מתחת לבמות, במקררים ובמכולות הצהובות. הפנים של מי שראיתי, לא ייצאו לי מהראש לעולם. הם קופצים לומר שלום ברגעים לא צפויים, בעיקר כאלה שאמורים להיות שמחים. רק מי שהיה שם, יכול להבין. הוא עומד בפני תחקיר שאמור ״לבחון״ את פועלו. אין לי ידיעה מה יעלה בתחקיר הזה. אני כן יודעת, שהאנשים שרמי הציל, הם מה שמחזיק אותו בשפיות. שלפעמים, הוא צריך להעצים, כדי להיאחז בדבר היחיד שעוזר לו לשמוח, ולפעמים הוא רוצה לרצות. אני גם יודעת שיש מי שכועס על רמי שהוא לא נותן לו קרדיט. אני גם חושבת שרמי לא היה צריך להקטין את מעשיהם של אחרים. הוא מעד, והתנצל. אני מאמינה להתנצלות שלו.

"האמת נמצאת בשטח, בדם, בזיעה ובדמעות של אלה שפעלו בזמן שאחרים חיכו או ישבו בבית. ומה שלא יהיה, אני אתמוך ברמי ואמשיך להיות לצידו. כי הייתי שם, וראיתי בעיניים. רמי לא חיפש תהילה, הוא פשוט נכנס לשם, ובזכותו ובזכות אנשים כמוהו, רבים חזרו הביתה. יש עוד הרבה מה לחקור ב-7 באוקטובר, לפני שחוקרים את מעשיו".