המשפטן הבכיר קובע: התנהלות שב"כ בפרשייה – חריגה וקיצונית

בימים האחרונים מתחוללת סערה תקשורתית ופוליטית, בעקבות מעצרו החריג של איש שב"כ, שהדליף לעיתונות פרשיות שהביכו את הארגון. תהליך המעצר של האיש העלה סימני שאלה רבים, כשהעיקרית בהם היא נקיטת אמצעי של מניעת מפגש עם עורך דין, אמצעי שנעשה בדרך כלל רק במקרים חמורים הנוגעים לביטחון המדינה.

על פי ההודעות הדרמטיות שהתפרסמו עוד לפני שהפרטים המלאים של הפרשייה היו ברורים דיים,  החקירה הייתה בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות. ככל שעבר הזמן התברר כי מדובר בפרשייה מינורית בהרבה, הנוגעת כאמור להדלפת מסמכים שהם חסרי משמעות מבחינה ביטחונית.

ההדלפה העיקרית של החשוד היה מכתב שהעביר לפני מספר חודשים ראש השב"כ רונן בר, לכמה מאנשיו הקרובים. במכתב הורה בר לאנשיו לאסוף ראיות להימצאות של 'כהניזם' במשטרה תחת השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר, כמו למשל נקיטת כוח מוגזם ע"י השוטרים.

בפעם אחרת הדליף החשוד מכתב של ראש השב"כ משנת 2022, בו הורה בר על האסטרטגיה בה הארגון צריך לנקוט בנוגע לחמאס: משא ומתן, סיוע הומניטרי, וכלכלת הרצועה, כערובה לשקט.

נקל לשער עד כמה הארגון הובך על ידי ההדלפה המדוברת, בעיקר לאור הבהרתו של השב"כ לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, שהארגון היה מודע לחלוטין לאיום מפני ארגון הטרור. זהו ציטוט מהתחקיר שפרסם שב"כ לציבור בנוגע למוכנות הארגון לפני הטבח: "בתחקיר לא נמצא כי בשב"כ זלזלו ביריב. להיפך – הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום, ובמיוחד את ראשי החמאס".

בסיכומו של דבר נערכה חקירה, והמדליף נמצא ונעצר על ידי שב"כ, בתנאים מחמירים כאמור.

האם הליך המעצר היה מוצדק? רז נזרי הוא משפטן בכיר, ששימש בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בטור שפרסם באתר 'ווינט' העלה רז תהיות לגבי המהלכים הקיצוניים בהם נקט השב"כ בהליכי המעצר של המדליף, וגם הזכיר כי לא מדובר בפעם הראשונה בה הארגון מתנהל באופן הזה.

לדברי רז, מעצר תוך שימוש באמצעי דרקוני של מניעת מפגש עם עורך דין, זהו צעד קיצוני וחריג ביותר. "זכות ההיוועצות עם עו”ד היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי" מבהיר המשפטן הבכיר. "שלילתה נעשית במקרים חריגים מאוד שעניינם ככלל במעשי טרור ופשע חמור. השימוש בה בענייננו מעלה סימני שאלה ותהיות על טיב שיקול הדעת שהופעל".

רז מוסיף ומזכיר כי הנחיית היועמ”ש בנושא מלפני שנים מגדירה את ההחלטה אם לפתוח בהליך פלילי במקרי הדלפות כ”החלטה רגישה ומורכבת”, וקובעת כי מדיניות התביעה בנושא זה “הייתה ועודנה זהירה ומצמצמת”. "האומנם כך היה בענייננו?" תוהה רז. "ממה שפורסם עד כה, ספק רב".

המשפטן הבכיר מסביר כי סימני שאלה על טיב שיקול הדעת של הארגון מתעוררים גם נוכח ההשוואה הבלתי-נמנעת למקרים אחרים לאורך שנים ואף בתקופה האחרונה, שבהם לא נפתחו חקירות; זאת, הן בהדלפות שעל פניהן היו, למצער, חמורות לא פחות, והן בנוגע לכאלה שסיכנו את ביטחון המדינה, מה שלא נטען בענייננו.

קצת ריענון לזיכרון: במרץ 2025, העיתונאי צביקה קליין, עורך ה'ג'רוזלם פוסט', נעצר ונחקר במסגרת פרשת "קטאר-גייט". קליין נחקר על ידי המשטרה בשיתוף השב"כ, בחשד למעורבות בהעברת כספים בין לוביסט של ממשלת קטאר לבין גורמים בלשכת ראש הממשלה. החשדות נגדו כללו עבירות חמורות כגון שוחד, מגע עם סוכן זר, סיוע למדינת אויב והפרת אמונים.

בהתאם להאשמות החמורות החוקרים נקטו באמצעים קיצוניים, כמו לקיחת הטלפון הנייד של קליין, וחקירה בתנאים קשים במשך 12 שעות. הסוף? זמן קצר לאחר המעצר, קליין שוחרר ללא כל הגבלות. רז מביא את הסיפור הזה כראייה למקרה נוסף בו השב"כ נקט באמצעים קיצוניים – כשבסופו של דבר החשוד שוחרר ללא כל אשמה.

"על כתפיהם של ראשי מערכת אכיפת החוק יש אחריות כבדה בתקופה מאתגרת" מסכם רז. "מערכת אכיפת חוק לא יכולה לתפקד ללא אמון הציבור. כשהציבור נחצה באופן חד כל כך ביחסו למערכת, לא די בהפניית האצבע כלפי מנהיגי ציבור המערערים את האמון. גם המערכת עצמה חייבת להתבונן פנימה, לשנות התנהלות, להכיר בטעויותיה ולתקנן".