בזמן שארצות הברית וישראל תוקפות תשתיות של החות'ים בתימן, המדינה האחראית לכל הכאוס האזורי ממשיכה להתנהל בחופשיות, ולשנות אט אט את פני המזרח התיכון.
במשך שנים רבות, מתחת לרדאר של התקשורת העולמית, איראן ביססה שליטה והשפעה חסרת תקדים על מספר מדינות באזור. תהליך שהחל כהתארגנות אידיאולוגית, התפתח לאסטרטגיית חדירה והשתלטות של ממש. מסוריה, דרך עיראק ועד לבנון ותימן – איראן הצליחה ליצור רשת של מדינות חסות, לעיתים מבלי להציב אפילו חייל אחד בגבול.
הכל התחיל בשנת 1979. יחד עם המהפכה האסלאמית שהעלתה את האייתולה ח'ומייני לשלטון, עלה גם חזון פוליטי ברור: הפצת המהפכה השיעית ברחבי העולם המוסלמי. תחילתו של רעיון "ציר ההתנגדות" – ציר אידיאולוגי, צבאי ופוליטי נגד המערב, ומדינות ערב המתונות.
לבנון: הקמת חיזבאללה
הצעדים של איראן להקמתה בלבנון של תנועה שיעית חדשה, החלו עוד בשנת 1981. הרעיון להקמת הארגון הגיע בעקבות רצונם של השלטונות האיראניים בכוח שיעי חלופי לתנועת 'אמל', שהייתה מפלגת ימין לבנונית שלא הסכימה לשמש שופר למנהיגות האיראנית.
בספטמבר 1984 הוקם ארגון הטרור חיזבאללה. איראן שלחה 1,500 אנשי משמרות המהפכה בכדי שיעזרו בהקמת הארגון החדש.
עם סיומה של מלחמת האזרחים בשנת 1990, לבנון נותרה מדינה שסועה ומפוצלת. בתקופה זו, בעוד המדינה מתמודדת עם ההרס והפילוג, איראן זיהתה הזדמנות. נוכחות ישראל בדרום לבנון סיפקה את ההצדקה לתמיכה איראנית נוספת בארגון הטרור המתפתח, שהתחיל כהתנגדות מקומית שיעית.
הנסיגה הישראלית מלבנון בשנת 2000 הייתה נקודת מפנה נוספת. במקום לפרק את הנשק, חיזבאללה, בתמיכה איראנית מאסיבית, הפך את עצמו לכוח צבאי דומיננטי בלבנון. מלחמת לבנון השנייה ב-2006, רק חיזקה את מעמדו כ"מגן לבנון".
בעוד שהמדינה הלבנונית התמודדה עם משברים כלכליים ופוליטיים מתמשכים, איראן העבירה לחיזבאללה מימון של מיליארדי דולרים מדי שנה. מימון זה אפשר להם להקים מערכת רווחה מקבילה, בתי חולים, בתי ספר ושירותים חברתיים במקומות בהם המדינה הלבנונית נכשלה.
במקביל, חיזבאללה בנה מערך טילים עצום וכוח צבאי שעלה בעוצמתו על צבא לבנון הרשמי. הארגון שנבנה על ידי איראן הצליח להשתלב בפוליטיקה הלבנונית, עד לנקודה שבה שום החלטה משמעותית לא התקבלה ללא הסכמתו. המשבר הכלכלי החריף שפקד את לבנון מ-2019 והפיצוץ הקטלני בנמל ביירות ב-2020, רק העמיקו את התלות של אזרחי לבנון בשירותים שסיפק חיזבאללה.
סוריה: ניצול מלחמת האזרחים
כאשר פרצה מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, משטרו של בשאר אל-אסד עמד בפני קריסה. במצב הזה, איראן זיהתה איום אסטרטגי ממשי – אובדן בעלת ברית מרכזית בסביבה, והפסקת רצף טריטוריאלי חיוני להעברת נשק לחיזבאללה בלבנון.
בתחילה, איראן הסתפקה בלשלוח יועצים ומימון, אך ככל שהמלחמה החריפה, המעורבות הפכה משמעותית יותר. איראן גייסה לוחמים שיעים ממספר מדינות ליצירת מיליציות הנאמנות לה. כוח קודס של משמרות המהפכה בפיקודו של גנרל קאסם סולימאני הפך לכוח המוביל בשטח, שפיקד על כוחות סוריים וזרים.
בערך משנת 2014, החלה איראן לנצל את מעורבותה הצבאית בסוריה, ונקטה בשורה של צעדים, במטרה לחזק את מעמדה והשפעתה במדינה. בין המדינות סוכם על העברת אוכלוסייה שיעית לסוריה והחדרת ערכים איראניים דתיים ותרבותיים אליה, כמו גם בניית מיליציה שיעית סורית כדוגמת חיזבאללה בלבנון. בנוסף הוחלט על שיפור המסדרון היבשתי המחבר את איראן עם סוריה ולבנון דרך עיראק, שילוב מסילות הרכבת של איראן, עיראק וסוריה, ושימוש בנמל לטקיה, שיקנה לאיראן אחיזה בים התיכון.
ההתערבות הרוסית ב-2015, שתואמה עם איראן, הייתה נקודת מפנה במלחמת האזרחים, והכריעה בסופו של דבר את המערכה לטובת אסד. עם התייצבות המשטר, איראן החלה להקים תשתית צבאית קבועה – בסיסי צבא, מתקני ייצור טילים ומרכזי פיקוד. סוריה הפכה למעשה לבסיס קדמי של איראן בלב המזרח התיכון.
מעבר לנוכחות הצבאית, איראן רכשה נכסים כלכליים משמעותיים בסוריה המדולדלת, והשקיעה בנמלים, בתקשורת ובתשתיות. המשטר הסורי, החלש והמבודד בינלאומית, נעשה תלוי לחלוטין בתמיכה האיראנית.
עיראק: המיליציות הפרו איראניות
הפלת משטרו של סדאם חוסיין ב-2003 בידי ארה"ב, פתחה דלת היסטורית לאיראן. בוואקום השלטוני שנוצר, איראן, שהייתה אויבת מרה של סדאם, ניצלה את הפילוג העדתי במדינה, והחלה לטפח גורמים שיעים שהיו בגלות באיראן לאורך שנים.
בשלב הראשון, איראן תמכה בהקמת מפלגות פוליטיות שיעיות וארגונים חברתיים. במקביל, סייעה בהקמת מיליציות חמושות כמו "צבא המהדי" ו"ארגון בדר". נסיגת הכוחות האמריקאיים מעיראק ב-2011 השאירה חלל נוסף, אותו ניצלה איראן במהירות.
עליית דאע"ש ב-2014 סיפקה הצדקה להתחזקות המיליציות השיעיות בחסות איראנית, שאוחדו תחת ארגון הגג "כוחות הגיוס העממי" (אל-חשד א-שעבי), ארגון שקיבל הכרה רשמית מהממשלה העיראקית. מה שהחל ככוח להגנה מפני דאע"ש כביכול הפך למערכת צבאית-פוליטית-כלכלית רבת עוצמה, הנאמנה לאיראן יותר מאשר לעיראק.
בנובמבר 2019 פרסם עיתון ה'ניו יורק טיימס' תחקיר בהסתמך על מאות מסמכי מודיעין, שחשף מעורבות עמוקה של משמרות המהפכה האיראנים בפוליטיקה העיראקית. בין השאר נחשף כי תפקידים בכירים בפוליטיקה העיראקית מתמנים על ידי גורמים איראניים, ושישנו פיקוח עקבי של איראן על קבלת ההחלטות בעיראק.
תימן: הסיוע שיצר אויב משמעותי
גל המחאות של האביב הערבי ב-2011 הובילו לנפילת משטרו של עלי עבדאללה סאלח בתימן. התסיסה הפוליטית שנוצרה אפשרה לתנועת החות'ים השיעית להתחזק. איראן, שבעבר הייתה בעלת קשרים מוגבלים עם הקבוצה, זיהתה הזדמנות אסטרטגית.
בתחילה, התמיכה האיראנית הייתה צנועה – היא סיפקה הכשרה ללוחמים החות'ים על ידי אנשי משמרות המהפכה. אולם כאשר החות'ים השתלטו על בירת תימן, צנעא, ב-2014, התמיכה הפכה משמעותית הרבה יותר. איראן החלה לספק לחות'ים נשק מתקדם, כולל טילים בליסטיים וכטב"מים, וגם יועצים צבאיים מחיזבאללה וממשמרות המהפכה.
ההתערבות הסעודית ב-2015 הביאה להסלמת המלחמה, אך גם האיצה את המעורבות האיראנית כחלק ממאבק אזורי רחב יותר. תימן הפכה מזירה שולית יחסית לחזית מרכזית בעימות בין איראן לסעודיה.
החות'ים, שהחלו כתנועת מחאה מקומית, הפכו כיום לכוח צבאי משמעותי המאיים על נתיבי סחר ימיים עולמיים במצרי באב אל-מנדב, על תשתיות אנרגיה בסעודיה ובאמירויות, ואפילו על ישראל. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים. מרבית הנשק המתקדם שנמצא כיום בידי החות'ים, מקורו באיראן.
עזה: המעורבות בשבעה באוקטובר
יחסי איראן עם חמאס ידעו עליות ומורדות. בעוד שחמאס הוא תנועה סונית הקשורה לאחים המוסלמים, האיבה המשותפת לישראל יצרה בסיס לשיתוף פעולה. המפנה המשמעותי הגיע לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, כאשר הבידוד הבינלאומי של הארגון הפך את התמיכה האיראנית לחיונית.
איראן סיפקה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מימון שנתי של מאות מיליוני דולרים, נשק וטכנולוגיה צבאית. מהנדסים איראניים וגורמי חיזבאללה סייעו בהקמת רשת מנהרות תת-קרקעית מורכבת בעזה, ובפיתוח יכולות ייצור טילים ורקטות מקומיות.
הגאוגרפיה המיוחדת של עזה – טריטוריה קטנה ומוקפת – הקשתה על הברחות נשק פיזיות, אך איראן פיתחה שיטות מתוחכמות להעברת ידע, טכנולוגיה ומימון. לוחמים מעזה קיבלו אימונים באיראן וחזרו להדריך אחרים, וסיוע כספי הועבר דרך מערכות פיננסיות חשאיות.
משמרות המהפכה האסלאמית של איראן גם שיתפו פעולה עם חמאס בתכנון הטבח בשבעה באוקטובר, 2023. בשבועות שקדמו לפיגוע, כ-500 לוחמים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני עברו אימונים באיראן, בהדרכת כוח קודס של משמרות המהפכה.
לפי ה'וושינגטון פוסט', המתקפה התרחשה עם תמיכה מרכזית של איראן, שמלבד האימונים הצבאיים סיפקה עזרה לוגיסטית, וכן עשרות מיליוני דולרים עבור נשק לארגוני הטרור.
הנוסחה האיראנית: ניצול חולשה אסטרטגית
כשבוחנים את כל אותם המדינות עליהם השתלטה במהלך השנים, ניתן להבחין במכנה משותף ברור בדרך הפעולה האיראנית. בכל המקרים איראן מנצלת מצב של וואקום שלטוני בתקופות של חולשה מדינתית – מלחמות אזרחים, קריסה כלכלית או חילופי שלטון משמעותיים. בנוסף, המדינה מנצלת פילוגים עדתיים, אתניים או פוליטיים קיימים, אותם היא מחזקת בהדרגה.
במקום להשתלט ישירות, איראן בונה מערכות מסביב, הכוללות כוח צבאי, שירותי רווחה, ומערכות כלכליות שלבסוף מחלישות את המדינה הרשמית. האסטרטגיה האיראנית אינה דורשת תוצאות מיידיות ;זוהי גישה של השתלטות שקטה, המתפרשת על פני שנים ואף עשורים.
בסופו של דבר איראן מייצרת מצב שבו שותפיה נעשים תלויים בה כלכלית, צבאית ופוליטית, עד לנקודה שבה עצמאותם הממשית נעשית מוגבלת מאוד.
המצב כיום
בשנה האחרונה איבדה איראן שני משתפי פעולה מרכזיים: חילופי השלטון בסוריה לקחו ממנה באחת את השליטה במדינה, וארגון הטרור חיזבאללה ספג מכה אנושה מצה"ל במהלך מלחמת 'חיצי הצפון'. לפי הדיווחים הצבא הלבנוני פירק מעל 90 אחוזים מהתשתית של חיזבאללה באזור שמדרום לנהר הליטאני, והוא שולט כעת ביותר מ-85% מהשטח בדרום המדינה.
גם הכוחות החות'ים ספגו עשרות תקיפות אוויריות מהאמריקאים, בהם נהרגו מאות בכירים בארגון, והושמדו תשתיות טרור ונשק אסטרטגי.
יחד עם ההשמדה של חלק מכוחות הפרוקסי האיראני, ישראל ומדינות המערב עדיין בוחרות לפעול בשוליים, אך נמנעות בינתיים מעימות חזיתי עם טהראן – הגורם האמיתי לכל הכאוס במזרח התיכון. ככל שהמציאות בשטח משתנה, והנוכחות האיראנית הולכת ומעמיקה, גובר החשש שהיעדר תגובה צבאית נחרצת עלול לאפשר לאיראן לבסס שליטה אסטרטגית רחבה יותר – ובסופו של דבר גם להגיע לגרעין.
אירן מהצלחת חולשה משתלטת כך היה בלבנון ( מלחמת אזרחים ) כך יתרחש בסוריה, כך היה לאחר הפלת שאדם חוסן בעירק.
אין ספק שהיא מנסה בירדן והמלך יודע זאת בודאי בעזה. אלא שהחמאס לא ידע את טהרן ביום השבעה באוקטובר, מחיר שעלה לאירן בלבנון, בסוריה והיא מנהלת כעת קרב מאסף.
זו העת לתקוף את אירן ולתת לכם האירני להכריע את אייתולה. מה שעשתה אירן בלבנון, בסוריה בעירק ובתימן חייב להתקיים בגבולה, פריצת מלחמת אחים, רק כך יוסר האיום השיעי ויפה שעה אחת קודם.
מילת הקוד, שדות הנפט ותשתיות לאומיות.
אירן היא כמו גבינה שוויצרית, מלאת חורים חשופים בצריח, רק צריך לעלות אותם באש והאיום הפנדמנטליזטי יוסר כלא היה.
המשימה לדעתי:
הפלת המשטר באיראן. לא פחות.
תקיפת מתקני הגרעין הם רק חלק מהמשימה.
צריך לתפוס את השור בקרניו.
מראש.