הדד-ליין לזמן שהעניק בג"ץ לראש הממשלה נתניהו וליועמ"שית גלי בהרב-מיארה להגיע להסכמות בעניין מינוי ראש השב"כ מסתיים היום (שלישי), עמית סגל מדווח ב-N12 כי בימים האחרונים מגובשת פשרה בין הצדדים שעשויה לייתר פסק דין של בג"ץ בנושא.
הפשרה: דחיית המינוי עד סיום חקירת 'קטרגייט'
על פי הדיווח, המתווה שנידון בין הצדדים כולל הארכת חקירת קטרגייט בחודשיים נוספים. במסגרת הפשרה, הממשלה תוכל אמנם למנות את דוד זיני לראשות השב"כ, אולם הוא ייכנס רשמית לתפקידו רק בחודש ספטמבר.
המטרה: למנוע את מינויו בזמן חקירת הפרשה, מחשש לניגוד עניינים פוטנציאלי.
בג"ץ הציע לצדדים להגיע לפשרה מוסכמת בין היתר כיוון שהשופט יצחק עמית הבין כנראה שהוא בעמדת מיעוט מול כנפי-שטייניץ ואלכס שטיין.
מה יקרה אם לא תושג הסכמה?
במידה ולא תושג הסכמה עד סוף היום, בג"ץ יהיה חייב להכריע בעתירות שהוגשו נגד תהליך המינוי. פסק דין כזה עלול לסבך באופן משמעותי את מינוי זיני ואת יחסי הממשלה עם מערכת המשפט.
הפשרה הנידונה נתפסת כדרך להימנע מעימות נוסף בין הדרג המדיני למערכת המשפט, תוך שמירה על עצמאות החקירה בפרשת קטרגייט.
לא מבין.
כדי להוכיח שאכן יש ניגוד עניינים, כלומר שמינויו של זיני יכול לעזור לנתניהו בנושא של קטרגייט, צריך אכן להוכיח שיש כזה ניגוד. הרי לא ניתן לבוא ולומר שיש "בעיה" אם עצם קיום הבעיה לא הוכח.
בלה בלה בלה נמאס מהשופטים מטומטמים