למרות התחזיות המדאיגות על התחממות של כ-3.5 מעלות עד סוף המאה הנוכחית, מדינת ישראל ממשיכה לאבד את כיסוי הצל הקיים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום. הדו"ח בוחן את היערכות המדינה לנטיעת עצים ולהצללת המרחב הציבורי, ומציג תמונה מדאיגה של כשל מערכתי בתחום.
מהנתונים עולה כי 90% מהשטח העירוני בישראל נותר חשוף לשמש, בניגוד ליעד הממשלתי שהוגדר – הצללה של 70% מהרחובות המרכזיים. הפער הזה הופך קריטי נוכח התחממות האקלים, כאשר אזורים עירוניים צפופים מתמודדים כבר היום עם איי חום שבהם הטמפרטורה גבוהה ב-2 עד 12 מעלות לעומת האזורים שמחוץ לערים.
למרות הצורך בהגדלת הכיסוי הצמחי, בעשור האחרון דווקא נרשמה עלייה חדה בכריתת עצים. מספר רישיונות הכריתה גדל ב-45%, ובסך הכול נרשם גידול של 86% במספר העצים שנכרתו בישראל.
מערכת ללא פיקוח וללא תקצוב
בדו"ח המבקר צוין כי המדינה נערכת להתחממות בעיקר "על הנייר". החלטת הממשלה בעניין הצללת רחובות אינה מחייבת את הרשויות המקומיות, ולסעיפי ההחלטה לא הוקצה תקציב ייעודי. למעשה, לא הוקצה כל תקציב לייעור עירוני.
לכל רשות מקומית ניתנה האפשרות לפעול באופן עצמאי, ללא הנחיות אחידות. רבות מהן מחזיקות במידע חלקי בלבד על מספר העצים בתחומן, ולחלקן אין גישה או מודעות לקיומה של תשתית דיגיטלית המיועדת לרישום עצי רחוב בישראל.
בתחום התחזוקה והטיפול השוטף, נמצאו כשלים נוספים. אין מדריך עדכני לתחזוקת עצים, משרד החקלאות לא מקיים תוכנית סדורה להנגשת הידע, וגם בתחום התכנון – הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מחזיקות בתכנון עתידי לניהול ותחזוקת עצי הרחוב.
גיזום לא מקצועי והיעדר פיקוח
לפי הדו"ח, במקרים רבים גיזום עצים נעשה על ידי קבלנים שאינם מחזיקים בהסמכה של "גוזם מומחה", דבר שמוביל לנזקים מיותרים. גם בעבודות בקרבת מתקני תשתית נגרמות פגיעות בעצים בשל היעדר פיקוח.
הפיקוח על כריתת העצים נמצא אף הוא במצב בעייתי: למרות שלפקיד היערות קיימת סמכות לאשר או לדחות בקשות לכריתה, ישנם מצבים שבהם העצים נכרתים בניגוד להנחיותיו. מאז 2022 יש פקח אחד בלבד שאחראי על כל הארץ. באותה שנה לא בוצעו פעולות פיקוח כלל באזור המרכז.
במקביל, אין בידי פקיד היערות מידע על מספר העצים החלופיים שניטעים בהתאם לרישיונות הכריתה – דבר שמקשה על מעקב אחר קיום חובת ההחלפה.
הדו"ח מתאר גם את הבעיות בשטח: דרישות של בטיחות אש הובילו לכריתת מאות עצים בוגרים בערים. גם עבודות בקרבת מתקני חברת החשמל גורמות לעיתים לנזקים משמעותיים לעצים, בשל ביצוע גיזום לא מקצועי.
חלק מהרשויות המקומיות מתקשות לשלב בין פיתוח תשתיות לקרקע ובין שמירה על עצים קיימים. לעיתים קרובות, חפירה בקרבת שורשים גורמת נזקים שמובילים לכריתות מיותרות.
בתחום הניהול הכספי נמצא כי אין פיקוח מרכזי על השימוש בכספי הפיצויים שנגבים בעקבות כריתת עצים. כל רשות מחליטה באופן עצמאי כיצד לנצל את הכספים.
גם בתחום המינויים – אין הסדרה
אחת הבעיות המרכזיות שצוינו בדו"ח היא היעדר הנחיות ברורות למינוי מנהלי יער עירוני ברשויות המקומיות. לפי הדו"ח, מי שמתחזק את עצי הרחוב אינו בהכרח איש מקצוע, ולעיתים הטיפול בעץ נעשה ללא הידע הנדרש – מה שמוביל לפגיעה בעצים ואף לכריתות מיותרות.
תגובת משרד החקלאות
בתגובה לדו"ח נמסר ממשרד החקלאות כי "המשרד רואה חשיבות רבה בשמירה על עצים ופועל לאזן בין הגנה על העצים לבין קידום תשתיות". עם זאת, המשרד מציין כי התקציב הנדרש לתוכנית ההצללה טרם אושר על ידי משרד האוצר, ולכן לא הוקמה קרן ייעודית.
עוד נמסר כי נושא האכיפה אכן טעון שיפור, וכי הרשויות המקומיות הן שאמורות לפקח מכוח חוק הרשויות המקומיות. משרד החקלאות מבהיר כי פקיד היערות הוא רגולטור ולא גוף אכיפה בפועל, וכי אין באפשרותו להשלים את תוכנית הפיקוח הארצית במצב הקיים, שבו יש רק שני מפקחים לכל הארץ.
באשר להנחיות עבודה בקרבת עצים, המשרד מדגיש כי לפקיד היערות אין סמכות לאכוף את הנוהל, אלא רק להנגיש הנחיות מקצועיות. משרד החקלאות מוסיף כי בניגוד לאמור בדו"ח, הוא מקיים הדרכות וימי עיון לרשויות המקומיות ולציבור, ואף מקדם מדריך עדכני לתחזוקת עצי רחוב.
לגבי קולות קוראים לרשויות המקומיות, המשרד ציין כי אכן פורסם קול קורא אחד בלבד, בשל העובדה שהנושא טרם תוקצב.
