מ"מ מנכ"ל משרד העבודה, אמיר מדינה שלח הערב (חמישי) מכתב לעורכי הדין סמופולינסקי ולימון, המשנים ליועמ"שית, ובו התייחס בפירוט לחוות הדעת המשפטית שפרסמו השניים לאחרונה בניסון לשלול סבסוד מעונות יום לילדים חרדים גם במידה והאב עובד במקביל ללימודיו בכולל.
מדינה מתייחס במכתבו לטענה כי "ישנו קושי מושגי בהענקת סבסוד בגין תבחין אשר לא ניתן לבחון את התקיימותו, וממילא לבצע לגביו אכיפה" ומבהיר כי כבר כיום מושקעים ע"י המדינה משאבים משמעותיים על מנת לוודא את התקיימותם של התנאים של מבחני התמיכה, ואימות נכונות הפרטים המדווחים. "כחלק בלתי נפרד מכך – פעל המשרד במהלך השנים האחרונות על מנת לייצר ממשק מחשובי מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת נתונים פורמאליים ומהימנים המדווחים אליו, ובכלל לייתר תלות בקבלת מסמכים שונים. מהלך זה נועד הן על מנת להקל על ההורים מבקשי התמיכה את הנטל הבירוקרטי הכרוך בהגשת הבקשות לסבסוד אך גם על מנת להתמודד עם אירועים של זיוף תלושי שכר וכד'".
לצד זאת מבהיר מ"מ מנכ"ל המשרד כי לא ניתן לאכוף את הדברים בצורה מלאה וכי "קשה לייצר מצב שבו ב- 100% מהבקשות – נדע בוודאות שכל המדווח לנו משקף מצב דברים אותנטי. כאשר עוסקים בכמות כל כך נכבדה של בקשות – הרי שבאחוז מסוים, שאנחנו שואפים שיהיה קטן וזניח ככל הניתן, יהיו גם מקרים של רמאיות, מבלי שתהיה יכולת למדינה לגלות אותם".
מ"מ מנכ"ל משרד העבודה חושף במכתבו נתון מדהים: "מנתונים שפולחו על ידינו ביחס לקטגוריה של שותף בעסק בן/בת זוג, הנמצא בגיל גיוס (18-26), בכלל האוכלוסייה של מגישי הבקשות לתמיכה בתשפ"ה – נמצא כי רק 10 אבות מתוך סך הכל 198 אבות ו- 14 אימהות מתוך 150 אימהות בסך הכל – משתייכים לקטגוריה זו. ביחס לקטיגוריה של עצמאי שותף בעסק חדש של בן/בת הזוג, הנמצא בגיל גיוס (18-26) בכלל האוכלוסייה של מגישי בקשות לתמיכה בתשפ"ה – נמצא כי 131 מתוך 678 אבות, ו- 7 אימהות מתוך 22 אימהות סך הכל – משתייכים לקטגוריה זו".
עוד נחשף במכתב כי המשרד לא יכול לדעת מי מוגדר כעובד במוסד תורני שנתמך על על ידי משרד החינוך, עובדה שלטענת המשנים ליועמ"שית מהווה עילה לשלילת סבסוד. וכך מובהר במכתב: "באשר לשתי הקטגוריות האחרות – העסקה על ידי מוסד תורני הנתמך על ידי משרד החינוך במסגרת מבחני התמיכות למוסדות תורניים; ומתן שירותים עבור מוסד תורני הנתמך על ידי משרד החינוך במסגרת מבחני תמיכה למוסדות תורניים – נדגיש כי ישנו קושי לפלח נתונים מן הטעמים הבאים: כאשר הורה מדווח למשרדנו כעובד, נתוני הכנסתו נשאבים מהמוסד לביטוח לאומי. במסגרת נתונים אלה – אין פרטי המעסיק של אותו אדם. על מנת שניתן יהיה לקבל את פרטי המעסיק -יהיה צורך לדרוש מכלל ההורים שהם במעמד "עובד" – דו"ח מעסיקים ואז לנסות באופן פרטני להגדיר מילות מפתח שאם מזהים אותן – הדבר יחייב בדיקת עומק. מעבר לכך, נציין כי אין ביכולתנו לזהות "מוסד נתמך" אשר להבנתנו עשוי לכלול סוגים שונים של מוסדות הנתמכים על ידי משרד החינוך. לסיום, ואף אם היינו נוקטים בגישה כזו – די מהר השטח היה מבין זאת ומי שירצה להתחכם – ימצא דרך (למשל ע"י שינוי שם המעסיק)".
מדינה מתייחס לטענה של המשנים ליועמ"שית כי "יש לשקול הוספת תנאי לקבלת סבסוד למעונות בכך שכל מבקש החייב לפי דין בגיוס לצבא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא, יהא אשר יהא התבחין מכוחו הוא זכאי לסבסוד", ומבהיר כי "בעניין זה מן הראוי שיוקם צוות חשיבה בין משרדי אשר יבחן את המלצתה של היועצת המשפטית לממשלה אשר עוסקת בנקיטה של מכלול צעדים אשר לא בהכרח נוגעים במישרין למשרד העבודה בכלל ולסבסוד מעונות בפרט. כל עוד וזה לא נעשה, הרי שלא יתכן שכל משרד יעשה דין לעצמו בהתאם לראות עיניו".
"כבר עתה ייאמר כי גם לאחר שיוקם צוות בינמשרדי ליישום המלצתה של היועצת המשפטית לממשלה, אנו סבורים כי לא יהיה זה נכון להחיל באופן מיידי ההמלצה במסגרת מבחני התמיכה לשנת הלימודים תשפ"ו. לאורך השנים, דרגי המקצוע השונים במדינה, הצביעו על כך, כי לצד השיקול של הגברת השוויון בנטל השירות הצבאי, מחויבת המדינה לשקול גם את המשמעויות של השינויים הדמוגרפיים הצפויים בעשורים הקרובים, ובפרט את שיעורם של מי שמשתייכים למגזר החרדי, והמשמעויות של ענין זה על כלכלת המדינה".
"אחד האתגרים המשמעותיים של המשק הוא שילוב אוכלוסיות בתעסוקה, אשר לו השפעה רבה על הכלכלה. מרכזיותו של נושא זה הביאה את הממשלה להקים מספר ועדות ייעודיות לנושא ראשית ועדת התעסוקה לשנת 2020 ולאחר מכן את ועדת התעסוקה לשנת 2030 – וזאת על מנת לגבש ולהמליץ לממשלה על המדיניות הרצויה בתחום. מסקנותיהן של ועדות אלו, לצד המלצות של גופים כגון בנק ישראל וארגון ה – OECD, הביאו את ממשלת ישראל לאמץ מדיניות תעסוקה ממוקדת שאינה מתעלמת מהשונות התעסוקתית הרבה בין המגזרים (ובתוך כל מגזר – בין המגדרים) בישראל. מדיניות זו באה לידי ביטוי במספר החלטות ממשלה. מדיניות זו נובעת מחד, מהבדלים ברורים בדפוסי התעסוקה של הקבוצות השונות, ומאידך מהשפעות ארוכות הטווח של שילובן של הקבוצות על המשק.
"מכלל המחקרים עולה כי קבוצת הגברים החרדים היא קבוצה מובחנת וברורה, המתאפיינת בהשכלה ותעסוקה נמוכים מאד, ומאידך – קבוצה ששילובה צפוי להביא להשפעה הרבה ביותר על המשקי. זאת, כתוצאה בין היתר ממגמת הגידול הדמוגרפי המהירה שלה.
מ"מ מנכ"ל משרד העבודה טוען כי אם המשרד יממש את מדיניות ההתנכלות של היועמ"שית לחרדים הדבר יוביל להשלכות הרות גורל על כלכלת ישראל: התקבעות במצב זה ללא התכנסות לדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, הינה בעלת השלכות כלכליות חמורות על המשק. לפי בנק ישראל ב-2065 תידרש העלאת מיסים בשיעור של 16% על מנת שהממשלה תוכל לממן את השירותים אותם היא מממנת כיום, והתוצר לנפש יפחת ב-99%".
"יתרה מכך, לאור השלכות המלחמה והצורך הגובר בהגדלת תקציב הביטחון, ישנו צורך משמעותי בהגדלת מקורות הממשלה וצמיחת המשק למימון צורך זה. שילוב אוכלוסיות בתעסוקה, והאוכלוסייה החרדית בפרט, הינו חלק חשוב במאמץ זה".
"חוות דעתם של כלל גורמי המקצוע כי אסור שיינקטו צעדים כנגד חייבי גיוס אשר עלולים להוביל לפגיעה בשילובה של אוכלוסייה זו בשוק העבודה, שכן, צעדים כאלו יובילו בסופו של דבר לפגיעה במשק ובכלכלה. אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי יש לפרסם כבר עתה את מבחני התמיכה וזאת על מנת שלא לפגוע בציבור כל כך גדול של ההורים (שכבר התמודד עם מורכבויות קשות עקב העיכובים שנגרמו בשנה הקודמת) ולא להעמיק את הפגיעה שכבר עכשיו ניכרת, ורק תלך ותגבר ככל שיידחה מועד פרסום מבחני התמיכה כאמור".
המכתב המלא שנשלח ליועמ"שית הערב:
מה זה משנה מה טוב למשק… העיקר שזה רע לחרדים….