לקראת כיבוש העיר עזה: איך השתנו כוחות הקרקע תוך כדי לחימה? מאחורי הקלעים

בימים אלה נערך צה"ל לקליטת עשרות אלפי לוחמי מילואים בשטחי הכינוס בגבול הרצועה. רבות דובר על שחיקת אנשי המילואים שעוזבים משפחה, עבודה וחיי שגרה לטובת לחימה למען עם ישראל. פחות דובר על הצורה בה צה"ל עצמו פועל ומתקדם תוך כדי מלחמה. נאבק בשחיקה ומתעקש להביא לשינוי, התקדמות ורלוונטיות ללוחם בקצה שיקבל את כל המענה המבצעי הנדרש עד כמה שניתן.

שבוע ימים לפני מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף, בערב חג הסוכות תשפ"ד נכנס תא"ל ערן אוליאל לתפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי. בעודו לומד את מהות התפקיד ומנסה להבין כיצד יוכל לתרום לשיפור רוב הכוח הרגלי של צה"ל שנמצא תחתיו, פרצה מלחמת 'חרבות ברזל'.

ברגע אחד הבין אוליאל כי תפקידו אינו לקדם תהליכים איטיים עם סבלנות עד להטמעתם בקרב כוחות הקרקע, וכי עליו להפשיל שרוולים ולעבוד במלוא הקצב על מנת להתאים את צה"ל למלחמה אליה הוא נכנס בהפתעה.

איש בצמרת הצבא לא שיער ולא דמיין שצה"ל יידרש להילחם לאורך זמן ארוך כל כך בזירות מרובות ומאתגרות כל כך. הנחת העבודה שעל פיה היו ערוכים מחסני הציוד הטקטי ללוחמי המילואים ומחסני הציוד והאמל"ח, כי במקסימום יידרש הצבא להיות מעורב בלחימה של מספר חודשים.

גם כשכבר פרצה המלחמה מול חמאס לאחד שרצח וחטף מאות יהודים, קשה היה להאמין שהצבא יצליח להילחם רצוף במשך כשנתיים ימים בשבע זירות לחימה מאתגרות עם מאפיינים שונים מאוד.

כמי שאחראי על מערכי הציוד, מסלולי האימונים, ההכשרות וכשירות הלוחמים בחיל הרגלים, נסחף הקחצ"ר עד מהרה לקצב עבודה חריג ואינטנסיבי ביותר. הוא נדרש לבצע התאמות בין הציוד בו החזיקו לוחמי הסדיר שאובזרו במיטב הפונקציות החדשניות, לבין הציוד המיושן, המסורבל והכבד שחיכה ללוחמי המילואים במחסנים.

הכנת הכלים להסתערות על העיר עזה

העובדה שבמהלך המלחמה היו לא מעט חיילי סדיר שסיימו את השירות הסדיר ומיד גויסו למילואים, חידדה עוד יותר את הפער החריג באיכות הציוד והמדים שניתנו להם. חיילים קבלו על כך שבתוך יום הפכו מלוחמי סדיר מאובזרים לאנשי מילואים עם קסדות משנת תרפפ"ו.

גם בתחום ההכשרות של חיל הרגלים נדרשו שינויים מהותיים רבים, על מנת להכין את הלוחמים בצורה מיטבית לתמרון בתוואי לחימה מורכב וצפוף. אחד השינויים שבוצעו בעקבות צורך שצף מהשטח, הוא הוספת הכשרות אימוני חבלה לכוחות החי"ר. הקחצ"ר שנוהג לבקר כל שבוע בחזית הלחימה הבין מהר מאוד שלא בכל פעם שכוח רגלי מעוניין לפוצץ מבנה בעזה יש לו את היכולת להמתין עד להגעת כוח הנדסה מומחה שרשאי ויודע איך להרכיב מטעני נפץ.

המלחמה המשתנה מאלצת כל פלוגה בשטח להחזיק ביכולת חבלה. בעקבות כך הוספו אימוני חבלה לכוחות החי"ר והיום הם מחזיקים ביכולת מסוימת של חבלה ופיצוץ מבנים. בנוסף בוצעו שינויים בהכשרות עם אימונים של ניווטים ואימונים להתמצאות בשדה קרב.

בתחילת המלחמה החל לחדור לצה"ל תחום חדש כמעט שלא היה מוכר לצבא ככלי בסיסי כל כך: הרחפן. עם תחילת התמרון, החלו לוחמים להצטייד בכלי המתקדם שהציל חיי לוחמים רבים. בצה"ל הבינו את הפוטנציאל הגלום בשימוש ברחפנים וכיום הם אינם עוד כלי ייחודי ליחידות מיוחדות אלא מוטמעים בכל גדוד ובכל פלוגה. הלוחמים עוברים אימון בהפעלת הכלים ובאיסוף מודיעין באמצעותם. רק לאחרונה באירוע של הסתערות כעשרים מחבלים על כוח של כפיר בחאן יונס, מפעילי הרחפנים סייעו מאוד בסיכול המחבלים בשטח.

בנוסף הוקמו פלוגות תצפית חטיבתיות, בוצע התאמה של כלי הניוד והרק"ם לתמרון, הוקם מדור ית"ם (יחידות תגובה מיידית) המפעיל לוחמים חמושים הפרוסים לאורך הגבולות ובשטחי יו"ש, הם מצוידים במיטב החימוש ותפקידם להגיב בתוך זמן קצר ביותר לכל התראה על ניסיון פשיטה או חדירה. זהו אחד מלקחי המלחמה החשובים, הלוחמים אמורים לספק מענה ראשוני יעיל וקטלני לכל ניסיון אויב לחדור לשטח ישראל.

שיפור האימונים לקראת המשך התמרון

בצבא הוקמו לאחרונה שמונה לש"ביות עץ חדשות ואחד עשר נוספות בתהליך הקמה. מודבר במתחמי אימונים עשויים עץ המדמים מרחב לחימה בשטח בנוי. מי שעומד מאחורי היוזמה להקמת הלש"ביות מעץ הוא ראש השב"כ המיועד אלוף במיל' דוד זיני. כך הצליח לאפשר בעלות נמוכה וכמעט בכל תוואי שטח, הקמה של מתחם אימונים מקצועי ויעיל.

שבעה בתי ירי הוקמו בבא"חים השונים ובבית הספר לקומנדו. הוקם מתקן המתאים לאימונים באש חיה ולאימוני לחימה בתת"ק (תת קרקע) והוקמה מנהלת תרגילים ייעודית.

ציוד והכשרות

בחודשים הקרובים יחל רכש האמרים ורחפנים, לראשונה יהיה רחפן לכל מ"מ ומ"פ במילואים -הרחפנים ישמשו למודיעין, תקיפה וזיהוי מקדים.

מתחילת הלחימה הוסמכו כ-3,500 אנשי מילואים על רחפן איסוף טקטי (איבו), כ-1,400 על רחפן פנים מבנה (אווטא) וכ-270 על רחפן מתאבד (עטלף).

כ-630 נהגים הוכשרו לנהיגה בתנאי שטח מבצעיים ביום ובלילה.

כלל חטיבות המילואים המגויסות מקבלות מעטפת אימונים הכוללת שטחי אש, צוותי הדרכה ייעודיים ותרגילים ברמת מ"מ ומ"פ. בנוסף להכשרות צמ"ה, רחפנים והכשרת מחלקות חבלה.

הוכשרו מעל 400 קציני מילואים בדרג מ"מ מ"פ ויותר מ-500 קציני תומכ"ל.

כ-300 לוחמי מילואים הוכשרו בקורס חובשים ייעודי.

כ-60 אנשי מילואים חזרו מפטור לצורך הכשרת צמ"ה.

מעטפת לוגיסטית

בניגוד למצב המאולתר ששרר בתחילת המלחמה, בפיקוד הדרום הוקמו מאות מתחמי שהייה חדשים, ממוזגים ומרווחים, מערך מקלחות של מים חמים ותשתיות מלאות של מים חשמל. למשרתי המילואים סופק כלל הציוד האישי מהימ"חים המבצעיים, הוחלפו מדים ונעליים בהתאם לצורך.

לכל חטיבה נופקו הכלים ואמצעי הלחימה, לכל גדוד סופק סט של רכבים לטובת המענה בהגנה ובתמרון. מדיי יום מתקיימים מבצעים לוגיסטיים שמכניסים עד לכוחות את המזון והציוד הנדרשים.

הלוחמים יתוספקו בהתאם לתפריט שהוגדר מראש לצד קיטים לבישול עצמי בשטח, גנרטורים, אמצעי מיזוג שונים ואמצעי שהייה.

לצד הכוחות הלוחמים פועלים צוותי הרפואה בשטח להצלת חיים ולמתן טיפול רפואי מיטבי. מענה נפשי הכולל קב"נים בשטח, הכנות מנטליות ומוקד בריאות הנפש.

שיפור אימוני הירי

מתחילת המלחמה פועלת חטיבת המרום בהכשרת כוחות הלחימה ובתמרון בכלל הגזרות. תחת החטיבה פועלים יחידת עוקץ, בית הספר ללוחמה בטרור (לוט"ר), בית הספר לניוד מבצעי (בלנ"מ / ניוד 444), מערך הירי, יחידת צניחה והטסה ויחידת אספקה בהיטס.

פעילות לוחמי הלוט"ר ברצועת עזה

מתחילת המלחמה פעלו יחידות החטיבה באימון כל כוחות צה"ל בסדיר ובמילואים על מנת להכינם לתמרון. במקביל תמרנו יחידות החטיבה בכלל הגזרות ועם כל יחידות צה"ל. יחידת הלוט"ר תמרנה בעזה ובלבנון ולוקחת חלק בפעילויות ומעצרים באיו"ש.

קצב האימונים ביחידה עומד על כ-450 מתאמנים בממוצע בשבוע, כ-6,000 מתאמנים מאז תחילת 2025.

תיעוד מיוחד מהלחימה של לוחמי הלוט"ר בלבנון

מוציאים את העוקץ

יחידת עוקץ היא אחת מיחידות השטח החשובות שהצילו חיים רבים במהלך הלחימה. לוחמי היחידה על שתיים ועל ארבע נמצאים בחזית הלחימה בכל הזירות ואחראים על איתור חומרי נפץ, מטענים, אמצעי לחימה, מחבלים, נעדרים וחללים.

לפני כל כניסה והתקדמות של כוח  לשטח עוין, מבנה או שטח פתוח הכלב יישלח למבנה לצורך סריקה, זיהוי ותקיפה של מחבל או זיהוי וסימון מטען ויתריע לכוח המתמרן.

ביחידה יש את פלגת התקיפה היא מפעילה כלבים לאיתור, סימון ותקיפת מחבלים. ויש את פלגת חנ"ם, היא מפעילה כלבים אשר מאתרים מזהים ומסמנים מטענים וחומרי חבלה. כמו כן יש את פלגת מגן, היא מפעילה כלבי אמל"ח אשר מאתרים אמצעי לחימה בגזרת איו"ש, וכלבי קיצון אשר מטרתם למצוא סימני חיים באתרי אסון. בנוסף, ביחידה ישנם עוד מספר צוותים מסווגים אשר לא ניתן לחשוף מטעמי ביטחון מידע.

מתחילת המלחמה איתרו לוחמי עוקץ כ-670 איתורי תת קרקע, היו שותפים בכ-90 תקיפות מחבלים, וחשפו כ-430 נקודות שבהן איתרו חומרי נפץ ומטענים.

ניוד ניוד ניוד

בנוסף לכלי הרכב שיש לכל גדוד ופלוגה, מי שאחראי על הסעת לוחמים לשטחי הלחימה הם אנשי יחידת הניוד. מדובר בלוחמים מאומנים שאף מכשירים את נהגי הכלים ביתר היחידות, ומופקדים על שינוע לוחמים רבים בזמן קצר מנקודה לנקודה לעיתים גם תחת אש ובשטחי לחימה מסוכנים.

לאורך הלחימה ביצעה היחידה פעילויות של ניוד לוחמים לעומק שדה הקרב, תספוק ציוד ופינוי פצועים.

לאורך חודשי המלחמה הם ניידו כ-55,000 לוחמים, פינו כ-530 פצועים תוך שהם עובדים עם 46 יחידות שונות בצבא.