דובר משרד החוץ של קטר: "אסור לאפשר לישראל לחבל במעבר לשלב ב' בהסכם עזה"

דובר משרד החוץ הקטרי, מאג'ד אל-אנצארי, אמר בראיון לפודקאסט "מוואכבה" של "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי אסור לאפשר לישראל לחבל ביישום הסכם עזה ובמעבר לשלב השני, הוא ציין כי נמשך המאמץ להוצאת שתי הגופות הנותרות ו"סגירת הדרך בפני כל תירוצים ישראליים".

נורמליזציה רק במסגרת פתרון מקיף

אל-אנצארי התייחס ללחץ האמריקאי על מדינות במזרח התיכון להצטרף ל"הסכמי אברהם", וטען כי כל נורמליזציה עם ישראל לא תתבצע אלא במסגרת פתרון לסוגיה הפלסטינית. "העדר מסלול שלום לפלסטינים פירושו שלא תהיה יציבות באזור", הבהיר.

אל-אנצארי הסביר כי "העמדה הקטרית, ומדינות רבות באזור חולקות אותה, ובראשן מה ששמענו מהאחים בערב הסעודית, היא שכל נורמליזציה עם מדינת ישראל לא תתבצע אלא במסגרת פתרון לסוגיה הפלסטינית. העדר מסלול שלום לפלסטינים פירושו שלא תהיה יציבות באזור".

המראיין שאל את דובר משרד החוץ הקטרי כיצד מדינתו מגיבה להפרות של הפסקת האש מצד ישראל, אל-אנצארי סיפר כי "במהלך העבודה על תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התמקדנו בשלושה עקרונות מרכזיים: סיום מצב המלחמה והפסקת שפיכות הדמים, הבטחת כניסת סיוע לרצועת עזה ומניעת כל סיפוח או כיבוש של אדמות פלסטיניות במסגרת תוכנית זו. אין ספק שכולם היו מודעים לאתגרים המשמעותיים הקשורים ליישום תוכנית זו, החל מאי-ציות של ישראל, אפילו בהפסקות אש קודמות, בנוגע לכמות ואיכות הסיוע הנכנס לרצועה, והפסקה מוחלטת של מעשי האיבה. אתגרים אלה נמשכו לאורך תקופת יישום ההסכם ובמהלך ארבעים ושבעה הימים הללו מאז חתימתו.

לדבריו: "המאמץ הנוכחי של קטר ושותפותיה באזור הוא לעבור מהשלב הראשון לשני, ובכך להשיג שלום בר-קיימא שיוכל לסיים באופן מקיף את מצב המלחמה ברצועת עזה. ישנם אתגרים משמעותיים בהגעה לרמה זו של הפסקת אש, אך המוקד כעת הוא על שמירה על הפסקת אש זו מספיק זמן כדי להגיע לפתרון פוליטי שבו כל הצדדים באזור, יחד עם הקהילה הבינלאומית וארצות הברית, יעבדו יחד כדי להפוך את התוכנית הזו להצלחה ולסיים את המלחמה".

הגופות הנותרות: "לא לאפשר לישראל לחבל"

לשאלה האם ההסכם ייעצר במידה ולא יימצאו שתי גופות החטופים הנותרות, השיב אל-אנצארי: "זו השאלה החשובה ביותר כעת, ובאמת אין לה תשובה ברורה. אמרנו מהיום הראשון, וכל המעורבים בתהליך התיווך, שברור להם שיש אתגרים גדולים בהוצאת הגופות האלה. היום, כשהגענו לשתי גופות בלבד מהמספרים שסוכמו להחלפה, זה באמת היה הישג ברמת מי שהוציא את הגופות, הישג ברמת המתווכים והצדדים שעובדים במסגרת ההסכם. איננו סבורים שראוי לאפשר לישראל לחבל ביישום ההסכם בגלל שנותרו שתי הגופות האלה, ובמקביל כמובן העבודה נמשכת דרך הצד הפלסטיני על הוצאת הגופות וסגירת הדרך בפני כל תירוצים ישראליים".

"חדר קהיר" פועל מסביב לשעון

אל-אנצארי חשף כי מעבר למרכז התיאום שהקימו האמריקאים בקרית גת, קטר פועלת יחד עם מצרים, ארצות הברית וטורקיה בחדר ניטור מיוחד בקהיר, הפועל מסביב לשעון למעקב אחר הפרות ההסכם. "חדר קהיר אחראי על הבטחת ביצוע ההסכם, בו יש נציגות קטרית, מצרית, אמריקאית, וגם נציגות טורקית", אמר.

לדבריו, "בכל פעם שמתרחשת הפרה כלשהי, היא מתועדת, מטפלים בה ומתקיים קשר עם הצדדים כדי להבטיח את המשך ההפוגה".

"האם החדר הזה נמצא בקשר יומיומי"? נשאל הדובר והשיב: "חדר זה קיים ופועל באופן ישיר מסביב לשעון, וכפי שאמרתי, הוא עוקב אחר כל ההפרות ויש לו קווי תקשורת פתוחים עם גורמים שונים".

התנקשות בדוחה: "הייתה תעמולתית ומטומטמת"

אל-אנצארי התייחס לניסיון התנקשות הישראלית בראש הלשכה המדינית של חמאס בדוחה, חליל אל-חיה, ואמר: "התקפה הישראלית לא הייתה על קטר או כוונה לצוות המשא ומתן בלבד, אלא הייתה התקפה על מושג התיווך בעולם. היום כל מדינה, בין אם היא במרחבנו כאן או באירופה או בכל מדינה אחרת, המארחת משא ומתן, היא מארחת ללא ספק צדדים שבשטח נמצאים במצב של מלחמה. האם זה מצדיק לכל צד לתקוף את התיווך ואת המדינה המתווכת?".

הוא הוסיף: "זו לא הייתה פעולה מודיעינית, זו הייתה פעולה תעמולתית, מטומטמת ומגושמת. המטרה היחידה שלה הייתה סיכול כל מאמץ להשגת שלום. לכן התגובה האופטימלית עליה הייתה המשך קטר במאמצי התיווך שביצעה בתיקים שונים, כולל תיק זה, והגעה להסכם הפוגה שמחייב את הצד הישראלי להפסיק את מצב המלחמה".

כוח בינלאומי בעזה: הדיונים נמשכים

בנוגע לכוח הבינלאומי העתיד לפעול בעזה במסגרת שלב ב' של ההסכם, אמר אל-אנצארי: "העמדה שלנו כלפי כוח זה הייתה תמיד ברורה, והיא הצורך שתהליך שמירת הביטחון ברצועת עזה יהיה פלסטיני, ושלא יהיו בו הכתבות בינלאומיות. אך נוכחות כוחות בינלאומיים היא הכרח גבוה מאוד במסגרת יישום ההסכם והמעבר בשלבים הבאים".

הוא הוסיף כי קטר מעורבת בדיונים אלו, ותומכת בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בנושא. "החשוב כעת הוא לעמוד על פרטי הרכבת הכוח הזה, ופרטי הניהול המקומי ברצועת עזה, ולעבוד עם הקהילה הבינלאומית ועם ארצות הברית כדי להבטיח שלא יהיה שימוש בשום תירוץ לסיום ההפוגה וחזרה למלחמה".

הוא התייחס לשאלה האם ארצו תשלח חמושים לתוך עזה והשיב: "זה משהו שעדיין נמצא בדיון עם הצדדים האחרים, אופי ההשתתפות, הקמת הכוח ואופי פעילותו, ולכן אני לא חושב שאנחנו יכולים לדבר על החלטה כלשהי בנושא הזה".

בנוגע לחזון של "היום שאחרי" בעזה, אמר הדובר: ,איני יכול לומר שיש לנו כיום תכנית ברורה לגבי איך ייראה המצב ברצועת עזה, אך ישנם עקרונות ברורים שהוסכמו עליהם: אופי הניהול המקומי, אופי הטיפול בתיק הביטחון ברצועת עזה, והתחייבויות שני הצדדים בנוגע ליום שאחרי. עם זאת, עדיין יש לנו דרך ארוכה לעבור עד להגיע למנגנונים מעשיים וברורים בשטח, וזה מה שנדון כעת בין קטר, הצדדים האזוריים, ערבי ההסכם וכמובן, הצדדים לסכסוך".

יהודה ושומרון: "סיפוח בפועל"

אל-אנצארי הזהיר מפני המתרחש ביהודה ושומרון: "מה שאנו רואים על הקרקע היום הם פעולות סיפוח אמיתיות, גם אם הכיבוש הישראלי לא אומר זאת בבירור ולא חוזר על כוונתו לספח את הגדה המערבית. מה שנעשה במחנות הפליטים בצפון הגדה, וההפרדה בין צפון לדרום הגדה, כל אלה הם צעדים שלא ניתן להבין אלא במסגרת פרויקט לסיפוח הגדה המערבית".

פתרון שתי המדינות: עדיין על השולחן

אל-אנצארי הדגיש כי "העם הפלסטיני האח ראוי שתהיה לו מדינה כמו לכל עמי העולם. המאבק הזה נמשך למעלה מ-70 שנה, והיום אנחנו עומדים בפני נקודת מפנה היסטורית – או שהסוגיה הזאת תוסר מהשולחן או שתתבסס ותופנה לעבר מסלול שלום. ללא ספק העמדה שלנו בקטר ברורה במסגרת זו".

ממשל טראמפ לוחץ על מדינות באזור להצטרף למה שמכונה "הסכמי אברהם" כדי לנרמל את היחסים עם ישראל. האם קטר צפויה להצטרף לדרך זו? נשאל דובר משרד החוץ של קטר.

בתגובה הבהיר: "העמדה הקטרית, המשותפת למדינות רבות באזור, ובראשן אחינו בערב הסעודית, היא שכל נורמליזציה עם ישראל תתרחש רק במסגרת פתרון לסוגיה הפלסטינית. היעדר תהליך שלום עבור הפלסטינים פירושו שלא תהיה יציבות באזור. עמדתנו תמיד הייתה, מהיום הראשון, שהסכסוך הערבי-ישראלי הוא תוצאה של המשבר העומד בפני אחינו הפלסטינים והשטחים הפלסטיניים הכבושים, ולא תוצאה של יחסים דו-צדדיים בין מדינותינו לישראל.

"יוזמת השלום הערבית נמצאת על הפרק מאז הקמתה, ומטרתה להקים מדינה פלסטינית בת קיימא, מדינה המסוגלת לשרוד, מולדת לעם הפלסטיני שבה יוכל לשמור על כבודו ולשאוף לעתיד טוב יותר. זוהי לא רק דרישת העם הפלסטיני, אלא גם דרישת האומות הערביות והאסלאמיות ועמים אוהבי שלום ברחבי העולם. ברגע שיהיה פתרון לסוגיה הפלסטינית שיהיה קודם כל מקובל על אחינו הפלסטינים, נוכל לדון בשילוב ישראל באזור או בכל צורה של התקשרות עם ישראל במסגרת זו".