ועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת בועז ביסמוט, דנה אתמול (שלישי) בהצעת חוק שירות ביטחון. לאחר שסיימה את הדיון בנושא ההכשרה התעסוקתית, עברה הוועדה לדון בסעיפים העוסקים ב"שירות אזרחי-ביטחוני".
מהו שירות אזרחי-ביטחוני?
הגדרת השירות בחוק היא שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה (שב"כ ומוסד) שתכליתן ביטחון המדינה ותושביה, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד.
על פי טיוטת הצעת החוק, הרף המינימלי השנתי לגיוס יכלול גם מי שהוצב בשירות אזרחי-ביטחוני, ובלבד ששיעור המוצבים לא יעלה על 10% מהרף המינימלי השנתי – וזאת לשם שמירה על בכורת השירות הסדיר.
הייעוץ המשפטי מתנגד: פגיעה בשוויון
חוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה הצביעה על קושי לכלול את חלופת השירות האזרחי-ביטחוני בהצעת החוק, מהטעמים הבאים:
"חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים, מהווה פגיעה בשוויון, שכן טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם מדובר בשירות אזרחי-ביטחוני".
הייעוץ המשפטי הוסיף: "משך השירות האזרחי-ביטחוני קצר משמעותית מהשירות הצבאי, הוא רצוני ללא כפייה, ואינו כולל שירות במערך המילואים. חלופה זו אינה עומדת, נכון לעת הזו, במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סדכ"ל הלוחמים והחיילים הצה"לי".
רשות השירות הלאומי: "המסלול החברתי ייסגר"
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, הזהיר: "החוק הזה הוא המקום היחיד שמגדיר לאיזה שירות אזרחי אפשר להפנות. אם החוק יעבור במתכונת הזו, המסלול החברתי ייסגר, והאפשרות לגיוס בני 18 לשירות אזרחי תישאר חסומה אם לא תוסדר סמכות הפוקד להפנותם לשם".
פינסקי ביקש להגדיר בחוק שלוש סוגיות מרכזיות: סמכות הפוקד להפנות למסלול האזרחי-ביטחוני, מי נספר לעניין עמידה ביעדי הגיוס, וההיררכיה מול צה"ל – כאשר צורכי כוח האדם של צה"ל קודמים לכל.
כבאות והצלה: "לוחמי האש החרדים – חלק מהכוח הלוחם"
נציגת משאבי אנוש במערך כבאות והצלה אמרה: "כבאות והצלה נמצאת בחוד החנית של האירועים האזרחיים. במלחמה האחרונה, כוחותינו משרתים מעבר לקווים, גם בעזה וגם בצפון. הם מגויסים, לוחמים ונמצאים בכל החזיתות".
היא הדגישה: "לוחמי האש החרדים הם חלק מובנה בתוך המערך הלוחם של הכבאות. הם לא משהו צדדי. במספר התקנים המצומצם של לוחמי האש, כל אחד מהם הופך להיות לוחם אש מן המניין. לאור זאת, כבאות והצלה מבקשת להיות חלק מההסדרים בחוק, כי זה קריטי ומשמעותי".
זק"א: "95% מהניצולים ניצלים על ידי אזרחים"
נציג זק"א אמר כי המדינה מתמודדת עם שני תרחישים מרכזיים – התקפות טילים ואסונות המוניים – ולכן צריך להתייחס לזק"א כגוף ביטחוני לכל דבר.
"95% מהניצולים ניצלים על ידי אזרחים שנמצאים במקום. רק 5% ניצלים על ידי כוחות החילוץ הרשמיים שמגיעים מאוחר יותר", הוא אמר. "לכן צריך להכשיר את החרדים כ'מחלץ 02' – רובאי חילוץ בסיסי בתוך הקהילה, כי הם אלו שיהיו שם ראשונים להציל חיים בזמן אמת".
הוא הוסיף כי לזק"א יש תוכניות עבודה מסודרות לשירות של שנתיים וכי הם ערוכים לקלוט מסות של כוח אדם חרדי.
תומכ"א: "צה"ל צריך לוחמים, לא שירות אזרחי"
ראש תומכ"א (משאבי אנוש בצה"ל), תא"ל שי טייב, הדגיש כי הצרכים של צה"ל כיום הם קודם כל לוחמים. "יש צורך קבוע בתוספת כוח אדם לוחם כדי להקים חטיבות חדשות, לשמור על גמישות מבצעית ולהפחית שחיקה אצל המשרתים הנוכחיים. הכללת השירות האזרחי ביעדי הגיוס לא מסייעת לכך".
תא"ל טייב הדגיש כי צה"ל הוא הגוף היחיד שיכול לקבוע מי מתאים ללחימה ומי לא, ושאין גוף חיצוני שיכול לעשות זאת. המיון נעשה על בסיס נתונים אישיים והתאמה, כאשר המנגנון המקצועי הנכון ביותר הוא גיוס לפי גילאים.
