בית המשפט העליון הוציא הבוקר (ד') צו על-תנאי וצו ביניים בעתירות העוסקות בפעולותיו של מבקר המדינה ביחס לחקירת אירועי המחדל שהוביל לטבח שביצע חמאס ביום שמחת תורה תשפ"ד ביישובי עוטף עזה ובסיסי צה"ל, והמלחמה שפרצה בעקבותיהם.
ההחלטה ניתנה על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ והשופט אלכס שטיין.
צו ביניים מקפיא חלק מהליכי הביקורת
בית המשפט הוציא צו ביניים לפיו מבקר המדינה יימנע מהמשך ביצועם של הליכי ביקורת במספר סעיפים שפורטו בעתירות, ובכלל זה נושאים של מדיניות ואסטרטגיה הקשורים לאירועי הטבח.
בהחלטה נכתב כי "בשים לב לחשיבותו של ממד הזמן, עניין שעמדנו עליו כבר בפתח הדיון", על המבקר להימנע מזימון אנשים לצורך מסירת גרסה, פרטים או מסמכים בנושאים אלו, וכן ממתן פומבי לכל טיוטה או דוח שגובשו בסעיפים האמורים.
בית המשפט דורש הסברים מהמבקר
במסגרת צו על-תנאי שניתן, נדרש מבקר המדינה להתייצב וליתן טעם מדוע לא יימנע מביצוע הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה, או בנושאים שמצריכים בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה.
כמו כן, נדרש המבקר להסביר מדוע לא יקיים את הליכי הביקורת שבמסגרת סמכותו, אשר נוגעים למי שחשופים לאפשרות של קביעת אחריות אישית, במתכונת השומרת על מלוא זכויותיהם הדיוניות לאורך שלבי ההליך.
רקע: מחלוקת על היקף הסמכות
ההחלטה ניתנה לאחר שבית המשפט ציין כי "בהתחשב בהיקף המוגבל של ההסכמות שאליהן הגיעו המשיבים בבג"ץ 1015/24, אשר ביום 27.4.2025 ניתן להן תוקף של פסק דין אגב מחיקת העתירה, ובפרט בשים לב לעובדה שחלק מהצדדים שבפנינו לא היו צד לאותן הסכמות".
המחלוקת נסבה על היקף סמכותו של מבקר המדינה לבדוק נושאים של מדיניות ואסטרטגיה הקשורים לאירועי הטבח בעוטף, כאשר העותרים טוענים כי נושאים אלו חורגים מסמכות הביקורת הרגילה ומחייבים הגנה על זכויות דיוניות של מי שעשויים להיות מואשמים באחריות אישית.
תצהיר התשובה מטעם מבקר המדינה יוגש עד ליום 1 בפברואר 2026.
