הליכוד נכנס להיערכות מואצת לקראת מערכת בחירות שמוגדרת בצמרת המפלגה כמאבק פוליטי קשה במיוחד, זאת על רקע גרעון תקציבי כבד המוערך בכ־30 עד 35 מיליון שקלים. הגרעון, לצד ההכנות לוועידת הליכוד, לפריימריז ולבחירות לכנסת, הוביל לשורת צעדי חירום כלכליים שמטלטלים את מוסדות התנועה.
מנכ"ל הליכוד החדש, דוד שרן, נכנס לאחרונה לתפקידו והחל ליישם תוכנית קיצוצים והתייעלות רחבת היקף. מטרת המהלך, לפי גורמים במפלגה, היא ריכוז משאבים למערכת הבחירות וצמצום הוצאות שוטפות שאינן חיוניות. בליכוד מודים כי פתיחת קמפיין בחירות מנקודת מוצא תקציבית כזו מציבה אתגר משמעותי.
במסגרת ההתייעלות הוחלט על פיטורים והוצאה לחל"ת של עובדים במצודת זאב, צמצום כוח אדם במוסדות התנועה וקיצוץ רוחבי בהוצאות תפעוליות. בין היתר צומצמו הוצאות כיבוד ואירועים, בוטלו פעילויות פנימיות והופסקו נוהגים יקרים שהפכו לשגרה בשנים האחרונות.
לכך מתווספת העלות הגבוהה של ההליכים הפנימיים: ועידת הליכוד לבדה מוערכת בכ־7 מיליון שקלים, והפריימריז מוסיפים הוצאה של מיליונים נוספים. אף שבחלק מהסניפים נחסכו עלויות בעקבות הסכמות ללא הצבעה, מדובר עדיין במעמסה תקציבית כבדה.
במקביל, מקדם שרן מהלך תקדימי בבית הדין של הליכוד: הטלת אגרות על חברי תנועה המגישים עתירות בליווי עורכי דין. לפי ההצעה, עתירה ראשונה תחויב ב־1,000 שקלים, ועתירה נוספת או ערעור ב־1,500 שקלים נוספים. ההחלטה לא תחול על עתירות המוגשות ללא ייצוג משפטי, ונועדה לצמצם עתירות סרק ולהפחית הוצאות משפטיות של המפלגה.
המהלך מעורר מתיחות פנימית, במיוחד על רקע העובדה שבעוד עובדים מוצאים לחל"ת או מפוטרים, מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – יונתן אוריך ו־טופז לוק – ממשיכים להיות מועסקים על ידי הליכוד ונחשבים לדמויות מפתח במערך הפוליטי־תקשורתי של נתניהו לקראת הבחירות.
גורמים בליכוד טוענים כי המסר שמועבר מלמעלה ברור: כל שקל צריך להיות מופנה למאבק הפוליטי ולהשגת קולות. לדבריהם, המפלגה מתנהלת כעת במתכונת מצומצמת, מתוך הבנה שמדובר בתקופת ביניים עד לכניסה לשלב האינטנסיבי של מערכת הבחירות. עם זאת, בקרב פעילים ותיקים נשמעת ביקורת גוברת על כך שהתנועה מצטמצמת לתפקוד של מטה קמפיין בלבד – על חשבון פעילות תנועתית רחבה יותר.
