כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, יצא לדרך מבצע לוגיסטי חשאי, שנחשף כעת לראשונה. המשימה: הזרמת אספקה ליחידות בדרום עזה – ציוד ואמל"ח שיועברו 'בדלת האחורית', ויאפשרו למעשה את המשך התמרון. כדי לעקוף את המגבלות והסיבוכים בדרך לרצועה, השתמשו הכוחות במסלול עקיף – כזה שחוצה את הגלים, ואז מוביל בסודיות אל החוף.
"באותם ימים, הכוחות המתמרנים פעלו להכניע את אחת מחטיבות חמאס", משחזר רס"ן ג', מפקד סיירת בפלגה 921 – פלגת הנחתות של זרוע הים. "נקראנו להנחית עבורם כלים שבהם הייתה תחמושת, ציוד רפואי, אמצעי לחימה ודלק לצורך השלמת המשימה".
המורכבות שבמבצעים לוגיסטיים, עליהם מדבר מפקד הסיירת, הורגשה היטב לאורך המלחמה. "הבנו שאנחנו צריכים להשלים את שרשרת התגבור הגדולה הזאת – בזמן קצר משמעותית מהרגיל", מתאר רס"ן ר', רמ"ד הספקה רב-ממדית בחיל הלוגיסטיקה.
כאן בדיוק נכנסות לתמונה הנחתות, שהצטרפו לפני כשנתיים לשירות הזרוע, והציר הימי שהן פותחות במקביל למענה היבשתי. מדובר בכלי השיט הגדולים ביותר – אורכן 95 מטרים על רוחב של 20, ומשקלן יותר מ-2,500 טון. בהתאם לנתונים המרשימים האלו, ניתן להעמיס עליהן כמויות ציוד גדולות מאוד – מה שלעיתים חוסך את מספר הסבבים הדרושים להזנת הכוחות בשטח, תוך הפחתת הסיכון לחיי אדם.
הכיוון הימי החדש הזה נוצל במבצע המדובר בתחילת 24', במה שתורגם לפעולה משולבת נועזת של כלל הזרועות. "כשעגנו בחוף בדרום הרצועה, כוחות היבשה היו בעיצומם של חילופי אש מול מחבלים", מציין רס"ן ג', "אותנו התקילו שלוש חוליות נ"ט. בעזרת חיל האוויר סגרנו עליהן מעגל, הצלחנו לפרוק את כל הציוד מבטן הנחתת, ולחזור בשלום לנמל אשדוד".
פלגה 921 מורכבת משתי נחתות: אח"י נחשון ואח"י קוממיות, תוצרת ארה"ב. "הראשונה מביניהן הגיעה בספטמבר 23', והשנייה בעיצומה של המלחמה. כל אחת מהן עברה תהליך הכשרה ומבצוע תוך כדי תמרון ברצועה", אומר רס"ן ג'.
כל נחתת מאוישת על ידי עשרות אנשי צוות סדירים. "הייעוד המרכזי של פלגה 921 הוא לספק מענה לוגיסטי – ובמיוחד במבצע בדרום הרצועה, היכולת הזו עמדה למבחן", קובע רס"ן ג', "מעבר למשימה הזאת, יש לנו אמצעים נוספים – שעליהם עוד אי אפשר לדבר".
שני המפקדים מדגישים כי ה'ממד הימי' מהווה גשר חשוב, המחבר את העורף לעומק. "הציר הלוגיסטי הוא העורק הראשי של התמרון, וכשהוא חשוף או פגיע, זה משליך ישירות על כושר הפעולה בקצה", מבהיר רמ"ד אספקה. מפקד הסיירת מיד מצטרף ומסביר: "היתרון של הגעה מהים, הוא שהדרך הופכת לחשאית יותר, צפויה פחות, והכי חשוב – לישירה".
ואכן, המסע שעובר ציוד בנחתת קצר ופשוט בהרבה מזה שבשיירה יבשתית: היכן שהוא עלול לעלות על מוקשים, להיתקל באויב או דרכים משובשות, ואף לסכן חיים של לוחמות ולוחמים העוסקים בהעברת או אבטחת השיירה. "יש לזה ערך משמעותי", מצהיר רס"ן ג', "אנחנו מובילים את כל האספקה, פורקים – ונעלמים בחזרה לים, באותה המהירות שבה הגענו".
