ועדת ביקורת המדינה של הכנסת, בראשות אלון שוסטר, קיימה היום דיון בדוח המיוחד של מבקר המדינה העוסק בהתנהלות משטרת ישראל בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ובהם רוגלות והאזנות סתר.
נציגי המבקר הציגו בפני הוועדה ממצאים חמורים שלפיהם המשטרה עשתה שימוש בכלים טכנולוגיים שביצעו “שאיבת מידע” ממכשירים סלולריים – פעולה החורגת מהסמכות הקבועה בחוק האזנות סתר. בעוד שהחוק מתיר האזנה ויירוט של שיחות מכאן ולהבא, הכלים שבהם השתמשה המשטרה העתיקו גם מידע היסטורי שנאגר במכשיר: התכתבויות ישנות, פתקים, יומנים ורשימות אנשי קשר – ללא הסמכה חוקית מפורשת.
בדוח נקבע עוד כי שופטים שחתמו על צווי האזנה לא היו מודעים ליכולות המלאות של הכלים הטכנולוגיים. בקשות המשטרה הוצגו כהאזנות סתר רגילות, מבלי לשקף כי אישור הצו מעניק גישה רחבה לכלל תכני המכשיר, לרבות חומרים שנוצרו לפני הוצאת הצו. בכך, לפי המבקר, נמנעה ביקורת שיפוטית אפקטיבית. עוד צוין כי המערכות שאבו באופן אוטומטי גם חומרים חסויים ומידע פרטי שאינו רלוונטי לחקירה, וכי גורמי הפיקוח – לרבות הייעוץ המשפטי – פעלו באופן פסיבי והסתמכו על דיווחי המשטרה ללא בדיקה עצמאית של הכלים והשלכותיהם המשפטיות בזמן אמת.
יו״ר הוועדה, ח״כ שוסטר, אמר כי ההתפתחויות הטכנולוגיות מחייבות את המדינה להישאר מובילה במאבק בפשיעה, אך הדוח חושף פערים חמורים בהיעדר אסדרה ופיקוח. לדבריו, משרד המשפטים ספג ביקורת על הסתמכות פסיבית על מידע חלקי מהמשטרה, במקום יוזמה לבירור מעמיק. “הביקורת מעלה תהיות קשות על פרקטיקות עבודה ועקיפה של נהלים. אסור לפסוח על החובה המקודשת להגן על זכויות הפרט לפרטיות”, אמר.
מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, הבהיר כי מדובר בבדיקה רחבה וחריגה בהיקפה: “בדקנו את כל התהליך מקצה לקצה – מההתקנה ועד הביעור – בתשעה כלים טכנולוגיים שונים. זיהינו ליקויים ובעיות בתהליכים, אך לא זיהינו כוונה פלילית מודעת של שוטר או קצין לעבור על החוק, ולכן התיק לא הועבר למישור הפלילי”.
מנגד, ח״כ משה סעדה תקף בחריפות את ממצאי המבקר וטען כי מדובר בעבירות פליליות לכל דבר. “אנשי המשטרה היו עבריינים ברשות החוק. כל חריגה מהיתר היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר”, אמר. סעדה קשר את הדברים לגל האלימות והפשיעה, וטען כי מניעת שימוש בכלים חוקיים גובה חיי אדם.
ח״כ טלי גוטליב הוסיפה ביקורת חריפה וטענה כי הפיקוח כשל וכי כ־13 אלף אזרחים נפגעו. לדבריה, היועצת המשפטית לממשלה לא מילאה את חובת הפיקוח הקבועה בחוק ואף ניסתה, לטענתה, לטרפד את בדיקת ועדת הרוגלות של הכנסת באמצעות בקשות דחייה חוזרות.
מטעם משטרת ישראל דחה נצ״מ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי של המשטרה, את הטענות לעבריינות. “האמירה שהמשטרה מבצעת עבירות פליליות היא חמורה ולא נכונה. לא נמצא מקרה אחד של האזנה ללא צו שיפוטי”, אמר. לדבריו, היו תקלות טכנולוגיות, והמשטרה הודתה כבר ב־2022 בקיומה של שאיבת מידע לאחור. מאז, כך ציין, בוצעו שינויים משמעותיים הכוללים נהלים חדשים, עדכוני מצב שוטפים ושגרת דיווח הדוקה ליועצת המשפטית לממשלה ולכנסת.
הדיון ננעל ללא הכרעה, אך המחיש את עומק המחלוקת בין הכנסת, מבקר המדינה והמשטרה בשאלה האם מדובר בכשלים מערכתיים חמורים – או בעבירות פליליות המחייבות מיצוי דין.
