פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום ראשונים בפרשה חמורה של הברחה מאורגנת, שיטתית ומתוחכמת של סחורות שונות לרצועת עזה תמורת בצע כסף, בשעה שפעילות צה"ל בעזה נמשכת גם לאחר הפסקת האש וכאשר חטופים מוחזקים ברצועה בידי חמאס.
הנאשמים ביצעו את מעשיהם כשהם מודעים לאפשרות שהסחורות האסורות יגיעו לידי ארגון החמאס ופעיליו, כשהם צופים כאפשרות קרובה לוודאי שיהיה בכך כדאי לסייע לאויב – החמאס – במלחמתו נגד ישראל, נוכח התעצמותו, בין היתר הכלכלית, כתוצאה ממעשיהם, ובשל כך הם נאשמים בעבירה של סיוע לאויב במלחמה.
מפקד היחידה המרכזית של המחוז הדרומי- נצ"מ שמעון פורטל.
מכתבי האישום שהגישו עורכי הדין הילה דרימר-יאיר ואליה פוקס מפרקליטות מחוז דרום עולה, כי הסחורות שהוברחו כללו כ-150 קרטונים של סיגריות (כל קרטון מכיל 50 פקטים שבכל אחד מהם 10 חבילות סיגריות), מאות מכשירי אייפון, מצברים, כבלי תקשורת, חלקי חילוף לרכב ועוד, בשווי מיליוני שקלים. בתקופת האירועים (החל מקיץ 2025), אזור רצועת עזה היה נתון עדיין במלחמה, הוכרז כשטח צבאי סגור, והכניסה אליו הותרה ע"י גורמי הביטחון לצרכים מבצעיים בלבד. במעברי סחורות מוסדרים, האישור נבחן כחלק מהליך בידוק סדור, הן באשר לעצם הכניסה והן באשר לטיב וכמות הסחורה המוכנסת לרצועה.
במציאות הביטחונית שהתפתחה ברצועת עזה, לשליטה על הסחורות הנכנסות היתה חשיבות עליונה עבור חמאס, כאשר מאמציו בעניין זה כללו השתלטות על סחורות המוכנסות לעזה וכן "מיסוי" הסחורות במגוון דרכים, הכל כחלק ממאמציו לשימור שרידותו ולשיקום שלטונו וכוחו. בנוסף, חמאס פעל להבריח מוצרים אסורים, הן לשימושו והן למכירה לעזתים. בכך הביא חמאס לעליית מחירים מופרזת, כאשר הרווחים ממכירת המוצרים איפשרה לו, בין היתר, לשלם משכורות לפעיליו ולפעול לגיוסם של פעילים חדשים.
סחורה אסורה מרכזית שהוברחה לרצועה הינה טבק וסיגריות, אשר הכניסה לכיסו של חמאס סכום כולל של מאות מיליוני שקלים מתחילת המלחמה, באופן שמסייע לו בין השאר לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית בשטח.
כתבי האישום הוגשו נגד אלירן אלגרבלי (38) מקריית גת, אחיו אבי אלגרבלי (41) מקריית אתא, עמאד אלדין אבו מוך (55) מבאקה אל גרביה, עופר סנקאר (41), יוסף יוחננוב (39), יורי יעקובוב (42), מנחם אבוטבול (39) ונדב חלפון (30) מקריית גת, מאיר לוי (26) מביתר עילית, אושרי דהן (39) מתלמי אליהו, ירון (בני) פרץ (52) מנועם, עטר אבן (37) משקד וחברת אנונה שבבעלותם של אבי וירון.
הנאשמים, חלקם אנשי מילואים, פעלו יחד עם אחרים להבריח סחורות אסורות לרצועה באופן שיטתי ומתוחכם, תוך ניצול נקודות התורפה במרחב המעברים והפעילות הצבאית באזור, ותוך הצגת מצגים כוזבים של כניסה לרצועה במסגרת פעילות ביטחונית לגיטימית.
כתבי האישום מפרטים את סוג הסחורות שהוברחו את התמורה שהתקבלה בעדן. בשלבים הראשונים תואמה סוג הסחורה ועלותה. לאחר השגת הסחורה הנדרשת פעלו אלירן אבי, ירון מנחם, עופר ועמאד (שלא פעם שימשו גם כספקי הסחורות) את הוצאת ההברחה לפועל, תוך תיאום הביצוע מול המבצעים, שכללו בין היתר את עופר, שהכיר את רוב הנאשמים, יוסף שעבד אצל חלקם, נדב, עטר, יורי ומאיר שהיו אז בשירות מילואים, ואושרי שהינו בעל מחסן סחורות בתלמי יוסף.
לאחר מסירת הסחורה לנקודת מפגש היא הועברה לצורך אריזה מחדש והסוואה, העמסתה והובלה במסלול שנקבע מראש. פעולות אלה נעשו תוך שימוש באמצעי הסוואה, לרבות לבוש צבאי ומצג של פעילות הקשורה לצה״ל. לאחר חציית הגבול, הונחה הסחורה בנקודת מסירה מוסכמת בתוך הרצועה, בהתאם לתיאום עם הגורם העזתי והמבצעים שבו לשטח ישראל. בחלק מהמקרים הוכנסו הסחורות לתוך הרצועה תמורת תשלום לנאשמים ששירותו באותה עת בשירות מילואים פעיל, והם נאשמים בקבלת שוחד.
כמו כן, פנו ירון אלירן ואבי לאמיר הלפרין, שהיה בין היתר אחראי על הובלת הסחורות לתוך רצועת עזה, על מנת שיסייע בהכנסת הסחורות.
בנוסף, פנה מנחם והציע שוחד לבצלאל זיני ולאביאל בן דוד, ששירתו אז במילואים ב"צוות אוריה", והיו בעלי הרשאות להכניס שיירות של כלים לתוך הרצועה, והציע להם שיבצעו את ההברחה תמורת חלק מהרווחים. באחת הפעמים העביר מנחם לרכבו של בצלאל זיני קרטון סיגריות ומשם העבירו בצלאל ואביאל את הסחורה לתוך רצועת עזה.
בכל ההברחות, נכנסו הנאשמים או האחרים מטעמם לתוך רצועת עזה עם הסחורה תוך שימוש במצגי שווא, אל מול כוחות הצבא, כי מדובר בכניסה לצרכים ביטחוניים. הנאשמים והאחרים ידעו כי הסחורה המוברחת עשויה להגיע לידי גורמי טרור ובהם החמאס או מי מטעמו, ולשמש ולסייע לחיזוק כוחם ולקידום ומימון פעולתם. הנאשמים יחד עם האחרים, עשו את המעשים המפורטים בכתב האישום בעבור בצע כסף, כשהם יודעים שבמעשיהם הם עוקפים את ההגבלות שהטילה מדינת ישראל על הכנסת סחורות לעזה כחלק ממאמצי המלחמה וחרף הנזק הבטחוני הברור הגלום במעשיהם.
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן שוחד לירון, מנחם, נדב ועטר יוחסה גם עבירה של לקיחת שוחד. כמו כן, יוחסו לנאשמים עבירות מס, וכן עבירות לפי חוק המאבק בטרור.
הפרקליטות הגישה בקשה לחלט רכוש של הנאשמים, בין היתר רכבים, נכסי נדל"ן, כספים בחשבונות בנק ועוד. התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום והשב"כ.
כתבי אישום נוספים בפרשה צפויים להיות מוגשים בימים הקרובים.
מה שיעור מעורבותו של אחיו של ראש השב"כ?
על פי כתב האישום הרווח הכולל שקיבלו המעורבים בפרשה עומד על סך של 6,770,000 ש"ח (שישה מיליון ושבע מאות ושבעים אלף שקלים חדשים). בצלאל זיני אחיו של ראש השב"כ חשוד בקבלה של 15,000 ש"ח.
כלומר: פחות מרבע אחוז (0.2215%) מסך הכספים שנטען שקיבלו המעורבים בפרשה (בלי חישוב של הסחורות שנתפסו בסופו של דבר), הגיע על פי החשד לידי אחיו של ראש השב"כ שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
בהודעה משותפת של שב"כ והמשטרה נכתב כי "במהלך הלחימה וביתר שאת מראשית הפסקת האש, פועלים חמאס וארגוני הטרור לשיקום והתעצמות המערכים הצבאיים והאזרחיים וחיזוק משילות חמאס בשטח הרצועה, ובתוך כך חידוש תשתיות צבאיות שנפגעו, גיוס והכשרת פעילים וכן חידוש פעילות לוגיסטית ושיקום מערכי הפיקוד והשליטה בשטח הרצועה.
"ההברחות מהוות איום משמעותי לביטחון מדינת ישראל, בכך שמסייעות לשרידות ומשילות חמאס כפועל יוצא של הרווחים הכלכליים מהסחורות המוכנסות לרצועה, תורמים להתעצמות חמאס, בניין כוח ושיקום יכולות צבאית באמצעות הברחת סחורות המסייעות למערכי הייצור וכן הברחת אמצעים, יכולות ואמצעים טכנולוגיים – ואף פוטנציאל להברחת אמל"ח, וכן איום הנובע מאפשרות של שימוש בצירי ההברחה כפלטפורמה לקידום פעילות צבאית התקפית בישראל ולעבר כוחותינו בשטח הרצועה".
חשודים בסיוע לאויב במלחמה. הכדורים שפגעו אתמול קשה בקצין בצפון הרצועה ניקנו מהכסף שחמאס גזר מחפיסות הסיגריות.