בצעד תקדימי: שלילת אזרחות לישראלים שהורשעו בריגול עבור איראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה לפתוח בהליכים לשלילת אזרחות נגד אזרחים ישראלים שיורשעו בעבירות ריגול חמורות לטובת איראן במהלך המלחמה. ההנחיה, שניתנה לגורמי האכיפה, קובעת כי המהלך יבוצע רק לאחר מתן פסק דין חלוט וסופי – כך נחשף על ידי אלינור שירקני קופמן ב'ישראל היום'.

במהלך הדיון הסגור שבו עלתה הסוגיה, אמר נתניהו כי פעילות ריגול נגד מדינת ישראל מהווה “הפרת אמונים בסיסית”. לפי גורמים שנכחו בדיון, המהלך זוכה לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה, וכן לאישור משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה, שהבהירו כי החוק מאפשר שלילת אזרחות במקרים של הפרת אמונים, לרבות ריגול ובגידה.

עד כה נשקל השימוש בסעיף בעיקר כלפי אזרחים ערבים-ישראלים שפעלו עבור ארגוני טרור. הרחבתו גם כלפי אזרחים יהודים נחשבת לצעד חסר תקדים במישור העקרוני.

עם זאת, המשמעות המעשית של שלילת האזרחות עשויה להיות מוגבלת: מי שאינו מחזיק באזרחות נוספת זכאי, לפי הדין, למעמד של תושב קבע. למרות זאת, שלילת האזרחות גוררת פגיעה בזכויות אזרחיות, ובהן הזכות לבחור ולהיבחר, וכן נושאת השלכות ציבוריות ומעמדיות ארוכות טווח.

בשנתיים האחרונות הוגשו כ-40 כתבי אישום נגד כ-60 נאשמים בחשד לגיוס והפעלה בידי גורמים איראניים. מרביתם אזרחים ללא עבר פלילי. בשבוע שעבר הוגש כתב אישום נגד שני אחים בני 20 מירושלים, שנחשדו כי העבירו מידע ביטחוני תמורת תשלום, תוך מודעות לכך שהם פועלים בהכוונת גורמים זרים.

בחוות דעת שהוגשה באחד התיקים ציין השב”כ כי קיימת עלייה משמעותית בהפעלת אזרחים ישראלים בידי איראן, וכי מדובר בתופעה בעלת מסוכנות גבוהה. לפי ההערכה, היקף המקרים מצביע על שחיקה בהרתעה.

באחד המקרים הראשונים בגל הנוכחי הורשע אלימלך שטרן בעבירות ריגול. למרות שהפרקליטות ביקשה עונש של שבע שנות מאסר, בית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל. במערכת אכיפת החוק בוחנים אפשרות לערער על גזר הדין.