לא הפצצות ולא הסנקציות: הפחד האמיתי של המשטר האיראני מגיע מבפנים

המשבר שמטלטל כיום את איראן אינו מתחיל בזירה הביטחונית אלא בכיס של האזרחים. בזמן שהעולם מתמקד באיום האמריקאי ובהתפתחויות סביב תוכנית הגרעין, בתוך המדינה הולכת ומחריפה מציאות כלכלית שמדאיגה את ההנהגה לא פחות מכל איום צבאי.

הריאל האיראני ממשיך להתרסק ומגיע לרמות שפל חסרות תקדים. אם לפני חודשים ספורים נסחר סביב 1.4 מיליון ריאל לדולר, כעת הוא מתקרב לכ־1.6 מיליון. עבור אזרחי איראן המשמעות ברורה: חסכונות נשחקים במהירות והיכולת לתכנן הוצאות בסיסיות כמעט נעלמת.

הפגיעה מורגשת בעיקר בשוק המזון. מחירי מוצרים בסיסיים מזנקים בקצב חד, כאשר אפילו רכישת ירקות או מוצרי חלב הפכה לנטל כלכלי משמעותי. עדויות מהשטח מתארות מציאות קיצונית שבה מוצרים מתייקרים בתוך שבועות, ובמקרים מסוימים אף הוצעו מוצרים פשוטים לרכישה בתשלומים, סימן מובהק לעומק המצוקה.

המשבר אינו רק תוצאה של סנקציות או לחצים חיצוניים. שילוב של גורמים פנימיים מעצים את ההידרדרות: דיכוי מחאות שפגע בפעילות הכלכלית, חסימות אינטרנט שפגעו במסחר, ירידה בתפוקה בענפים מרכזיים כמו בנייה ותעשייה, וכן בצורת ממושכת ומשבר אנרגיה שמכבידים על המשק.

הכלכלה האיראנית תלויה ביבוא רכיבים, תרופות ומזון שמתומחרים בדולרים, ולכן כל היחלשות של המטבע מתגלגלת במהירות למחירים לצרכן. בעלי עסקים מתקשים לתמחר מוצרים כשהשער משתנה כמעט מדי יום, ולעיתים בוחרים להאט פעילות או לסגור זמנית כדי להימנע מהפסדים.

לצד זאת, מערכת של שערי חליפין מקבילים והטבות ליבואנים מסוימים יוצרת פערים כלכליים ותחושת אי צדק שמגבירים את הזעם הציבורי. אזרחים רבים נאלצים לקחת עבודות נוספות, למכור רכוש או לחפש דרכים לעזוב את המדינה.

המצב הכלכלי משפיע ישירות גם על קבלת ההחלטות המדינית. ככל שהלחץ הציבורי גדל, כך מתעצמת הדילמה של ההנהגה בטהרן: האם להתפשר במו״מ עם ארצות הברית כדי להשיג הקלה בסנקציות, או להמשיך בקו נוקשה שעלול להעמיק את המשבר. גם עמידה עיקשת מול וושינגטון עלולה להיות יקרה מבחינה פנימית, כאשר הציבור כבר מתקשה להתמודד עם יוקר המחיה.

המתיחות הביטחונית עצמה מחמירה את המצב. כל איום בהסלמה מול ארצות הברית מגביר את הביקוש לדולרים, מחליש עוד יותר את המטבע ומרחיק השקעות. לפי הערכות כלכלנים, תקיפה צבאית עלולה להאיץ את הקריסה הכלכלית ולהחריף את הלחץ הפנימי על המשטר.

תחזיות הצמיחה מוסיפות לאי הוודאות. בעוד הערכות קודמות דיברו על צמיחה זעומה בשנים הקרובות, כעת יש גורמים שמזהירים מפני התכווצות ממשית של הכלכלה. במילים פשוטות, המשבר לא נעצר, הוא מתרחב.

מבחינת ההנהגה האיראנית, האיום הגדול ביותר אינו בהכרח מהלך צבאי חיצוני, אלא האפשרות שהלחץ הכלכלי יהפוך לנפץ חברתי. כאשר המטבע נופל והמחירים מזנקים, כל החלטה מדינית הופכת גם להימור פוליטי על יציבות המשטר מבית.