לקראת עימות אפשרי: אלו יעדי התקיפה באיראן והכוח האמריקני העצום שנערך באזור

ההיערכות האמריקנית והישראלית לקראת אפשרות של תקיפה באיראן מתקדמת במהירות, כאשר במקביל מתגבשת גם תמונת היעדים המרכזיים למהלומה אפשרית. לפי הערכות גורמי ביטחון ומומחים, אם תתקבל החלטה על פעולה צבאית, ישראל וארצות הברית צפויות לפעול בתיאום הדוק ואף לבצע חלוקת משימות בין השתיים.

היעד הראשון והדחוף ביותר צפוי להיות מערכות ההגנה האווירית של איראן, במטרה להשיג עליונות אווירית מלאה שתאפשר חופש פעולה למטוסים אמריקניים וישראליים. לאחר הפגיעה הקודמת במערכים האיראניים, ניסתה טהרן לשקם את ההגנה האווירית שלה, אך לפי הערכות לא הצליחה להשיג סוללות מתקדמות מרוסיה, בין היתר בשל צורכי מוסקבה במלחמה באוקראינה.

במקביל, אחד היעדים המרכזיים ביותר מבחינת ישראל הוא מערך הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח, שנחשב לאיום הישיר והמשמעותי ביותר על העורף הישראלי. ארצות הברית צפויה להתמקד גם בטילים לטווח בינוני וקצר המאיימים על בסיסיה במפרץ ועל בעלות בריתה באזור, וכן במערך הכטב"מים האיראני. גורמי ביטחון מעריכים כי "כל מה שמעופף יושמד" בשלבים הראשונים של המערכה.

יעד נוסף עשוי להיות צי משמרות המהפכה, בעיקר כדי לנטרל את היכולת האיראנית לאיים על נתיבי השיט ולסגור את מצרי הורמוז. בנוסף, קיימת אפשרות לפגיעה בתשתיות פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה והבסיג', כחלק מניסיון לערער את יציבות המשטר.

ההערכה הרווחת היא כי יעד של הפלת המשטר אינו ריאלי באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, אך פגיעה קשה בצמרת הביטחונית והמדינית ובהנהגה הבכירה יכולה ליצור טלטלה משמעותית, במיוחד אם תוביל למאבק ירושה פנימי.

בנוגע לתוכנית הגרעין, ההערכה היא כי בשלב זה היא אינה היעד הדחוף ביותר, בין היתר משום שחלק מהמתקנים כבר נפגעו בעבר. עם זאת, לא נשללת אפשרות לניסיון לפגוע במתקנים תת־קרקעיים עמוקים יותר או ב"ערי הטילים" שנבנו לאורך השנים.

במקביל להיערכות המבצעית, ארצות הברית מרכזת במזרח התיכון כוח צבאי עצום בהיקפו, הגדול ביותר מאז הפלישה לעיראק לפני יותר משני עשורים. הכוח כולל שתי נושאות מטוסים – לינקולן שכבר באזור ופורד שעושה את דרכה – לצד כ-17 משחתות וספינות קרב, צוללת גרעינית, עשרות מטוסי קרב מתקדמים וצי לוגיסטי רחב.

נושאות המטוסים משמשות למעשה בסיסי חיל אוויר ניידים, שכל אחד מהם נושא אלפי חיילים ועשרות מטוסים, ומאפשר ביצוע תקיפות עומק באיראן ללא תלות בבסיסים קרקעיים פגיעים. המשחתות מספקות מעטפת הגנה ויכולות תקיפה באמצעות טילי טומהוק לטווח של אלפי קילומטרים, ואילו הצוללת הגרעינית נחשבת פלטפורמת תקיפה חשאית בעלת עוצמה גבוהה במיוחד.

בזירה האווירית הוזרמו לאזור עשרות מטוסי קרב מתקדמים מדגמי F-35, F-22 ו-F-18, לצד מטוסי תדלוק, מודיעין ובקרה. מפציצים אסטרטגיים מסוג B-2, המסוגלים לשאת פצצות חודרות בונקרים במשקל כבד במיוחד, נחשבים לאחד הכלים המרכזיים לפגיעה במטרות מבוצרות, וייתכן שיופעלו מבסיסים מרוחקים כדוגמת דייגו גרסיה.

לצד מערכי התקיפה, ארצות הברית פרסה באזור גם מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג פטריוט ו-THAAD, שנועדו להגן על נכסים אמריקניים ועל ישראל מפני מתקפות טילים אפשריות.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי בתוך עשרה ימים יתברר אם ניתן להגיע להסכם עם איראן, והזהיר כי אם לא – "יקרו דברים רעים". ההיערכות הנרחבת בשטח מעידה כי בוושינגטון מבקשים לשמור על אופציה צבאית אמינה, במקביל ללחץ הדיפלומטי על טהרן.