בעוד ממשל טראמפ מגביר את הלחץ הצבאי והכלכלי על טהרן, דיווח ב"וול סטריט ג’ורנל" מצביע על כך שהמשטר האיראני אינו יכול להסתמך על סיוע צבאי ממשי מצד סין או רוסיה במקרה של עימות ישיר עם ארצות הברית.
לפי מקורות שצוטטו בדיווח, אף שהתקיימו לאחרונה תרגילים ימיים משותפים במפרץ עומאן ובאזור מצר הורמוז, מדובר בעיקר בהפגנת נוכחות סמלית. בשעת מבחן, כך נטען, בייג’ינג ומוסקבה אינן צפויות להסתכן בעימות חזיתי מול וושינגטון למען טהרן.
במקרה של סין, השיקול המרכזי הוא כלכלי ומדיני. בייג’ינג אמנם רוכשת נפט איראני בהיקפים משמעותיים, אך שואפת לשמור על יציבות אזורית ועל ערוצי תקשורת פתוחים מול הממשל האמריקני, במיוחד לקראת פסגה אפשרית בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא שי ג’ינפינג. בנוסף, סין מבקשת לשמר יחסים תקינים עם מדינות המפרץ, הרואות באיראן גורם מערער.
גם ברוסיה, כך לפי האנליסטים, השיקולים פרגמטיים. הנשיא ולדימיר פוטין עשוי להעדיף מהלכים שיחזקו את מעמדו בזירה הבינלאומית וישפיעו על המלחמה באוקראינה, על פני התייצבות צבאית לצד איראן. אף שטהרן סיפקה בעבר אמצעים טכנולוגיים וביטחוניים למוסקבה, לא נראה כי הקרמלין נכון לשלם מחיר אסטרטגי כבד בעימות מול ארה"ב.
הדיווח מציין כי יכולות ההגנה של איראן, כולל מערכות מתקדמות שרכשה בעבר, נשחקו בתקיפות האחרונות, ואין אינדיקציה לאספקה מיידית של מערכות חדשות. במקביל, וושינגטון בוחנת אפשרויות שונות – החל בתקיפה ממוקדת ועד למהלך רחב יותר – כחלק מהמאמץ ללחוץ על טהרן להגיע להסכם גרעין חדש.
ברקע המתיחות, דווח גם כי סבב שיחות נוסף בין ארה"ב לאיראן עשוי להתקיים בחודש מרץ. לפי גורמים המעורבים במגעים, המחלוקת המרכזית נוגעת להיקף ולמנגנון הסרת הסנקציות בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין. בטהרן אותתו כי ייתכן ויישקלו צעדים כגון דילול אורניום מועשר או הוצאתו מהמדינה, אך מתעקשים על הכרה בזכותם להעשיר אורניום למטרות אזרחיות. האפשרות להסכם ביניים, כך נטען, עדיין נמצאת על הפרק.
