מועצת הביטחון של האו"ם צפויה להתכנס הערב (רביעי) להצבעה על הצעת החלטה שמקדמות מדינות המפרץ בהובלת בחריין, הקוראת לגינוי חד של מתקפות איראניות נגד מדינות האזור. ההצבעה, שתיערך בשעה 15:00 לפי שעון ניו יורק (21:00 בישראל), מתרחשת על רקע מאבק דיפלומטי מתוח סביב נוסח ההחלטה.
טיוטת ההחלטה, שהוגשה בשם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, כוללת גינוי מפורש לתקיפות שבוצעו באמצעות טילים וכטב"מים נגד בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות וירדן. לפי הנוסח המוצע, מדובר בהפרה של המשפט הבינלאומי ובאיום ממשי על היציבות והביטחון באזור.
ההצעה אינה מסתפקת בהצהרה בלבד. היא דורשת מאיראן להפסיק לאלתר את התקיפות והאיומים כלפי מדינות האזור, כולל באמצעות שלוחותיה, ומדגישה את זכותן של המדינות להגנה עצמית בהתאם למגילת האו"ם. בנוסף, המסמך קורא לשמור על חופש השיט בנתיבי הסחר המרכזיים – ובראשם מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב.
מבחינת מדינות המפרץ, מדובר במהלך מדיני שנועד לקבע עמדה ברורה של הקהילה הבינלאומית שלפיה איראן אחראית להסלמה באזור. מעבר לגינוי עצמו, היוזמה נועדה להעלות את המחיר המדיני של הפעולות האיראניות ולחזק את התמיכה הבינלאומית במדינות שנפגעו מהתקיפות.
אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק דיפלומטי חריף. רוסיה פועלת בימים האחרונים לקדם נוסח חלופי של ההחלטה, שאינו מזכיר את איראן כלל ומסתפק בקריאה כללית לכל הצדדים להפסיק את הלחימה ולהימנע מפגיעה באזרחים. לפי גורמים דיפלומטיים, המהלך הרוסי נועד למנוע הצבעה ישירה נגד טהרן.
עצם הפצת הטיוטה הרוסית במקביל להצעה המפרצית נתפסה במועצת הביטחון כמאבק פוליטי מובהק. ההערכה בקרב דיפלומטים היא שאם ההצעה הבחריינית תועלה להצבעה בנוסח חריף וברור, מוסקבה עשויה לנסות לטרפד אותה – ואף להשתמש בזכות הווטו שלה.
גם בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בניו יורק. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, תקף את איראן ואמר כי המשטר בטהרן מנסה לייצא טרור למדינות האזור באמצעות ירי טילים ושיגור רחפנים לעבר תשתיות אזרחיות.
לדבריו, על מועצת הביטחון להעביר מסר ברור שלפיו פעולות כאלה אינן יכולות להישאר ללא תגובה.
גם במפרץ נשמעים קולות דומים. יועצו הדיפלומטי של נשיא איחוד האמירויות, אנוואר גרגאש, כתב כי התקיפות האיראניות אינן מכוונות רק ליעדים צבאיים כפי שטוענת טהרן, אלא פוגעות גם בתשתיות אזרחיות ובמתקנים חיוניים באזור. לדבריו, הנתונים על מספר הטילים והכטב"מים ששוגרו מעידים על היקף האיום ועל הצורך בתגובה בינלאומית ברורה.
