שלושה שבועות לאחר פרוץ המערכה בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, תחקיר חדש מציג תמונה שונה מהנרטיב המקובל ומעלה אפשרות מפתיעה: המלחמה ייתכן שפרצה על רקע אי הבנות במהלך משא ומתן מתקדם בין הצדדים.
לפי הדיווח, בשבועות שקדמו ללחימה חלה התקדמות ממשית במגעים הדיפלומטיים, לאחר חודשים ארוכים של קיפאון. קטאר ועומאן הצליחו לתווך בין הצדדים ולהביא לחידוש השיחות, שהתמקדו בעיקר בסוגיית הגרעין.
במהלך הפגישות עלו מחלוקות מקצועיות ופרשנויות שונות של נתונים, כאשר חלק מהמסרים שהועברו בין הצדדים נתפסו באופן שונה מכוונתם המקורית. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי הצגת נתונים מצד איראן נועדה להמחיש נכונות לפשרות, אך פורשה בצד האמריקני כאיום.
למרות הפערים, בסבב השיחות האחרון הושגה התקדמות משמעותית, ואף הוסכמו עקרונות בסיסיים להסכם עתידי. גורמים בינלאומיים ציינו כי האווירה הייתה חיובית והצביעה על אפשרות לפריצת דרך.
אלא שזמן קצר לאחר מכן חל מפנה דרמטי: בתוך פחות מיומיים, המגעים קרסו בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, והאזור כולו הידרדר לעימות צבאי רחב.
התחקיר מצביע על כך שהפער בין תפיסות הצדדים, לצד חוסר אמון ומתיחות גבוהה, עשוי היה לתרום להידרדרות המהירה. בכך עולה האפשרות כי המלחמה לא הייתה בלתי נמנעת, אלא תוצאה של שרשרת אירועים מורכבת – שבה גם לאי הבנות היה תפקיד מרכזי.
