פועלת בניגוד לחוק: עתירה נגד עמדת היועמ"שית להטיל סנקציות על החרדים | פרסום ראשון

עתירה לבית המשפט העליון הוגשה הבוקר (חמישי) על ידי ארגון "אמת ליעקב בישראל", באמצעות עו"ד הרב יהודה שטרן, ובה נדרש בג"ץ לעצור את מה שמכנה הארגון "מסע ענישה כלכלי" המנוהל על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כלפי הציבור החרדי. "תפקידה איננו מקנה לה סמכות ליצירת נורמות ענישה חדשות או להורות לרשויות לפעול בניגוד לדין", נכתב בעתירה.

לב העתירה הוא הטענה כי הסנקציות שמציעה היועמ"שית – ובהן שלילת סבסוד מעונות יום, תקציבי חינוך, הנחות בארנונה וזכויות לסבסוד בדמי הביטוח הלאומי – אינן מעוגנות בכל חוק שעבר בכנסת. לפי הארגון, מדובר בהטלת עונש כלכלי ללא הליך משפטי, על ידי גורם מינהלי ולא שיפוטי.

"גם במשפחה שבה אבי המשפחה עסק בטרור וגרם לרצח יהודים על היותם יהודים, נאסר להעניש את אשתו וילדיו, למרות שהדבר יהוה הרתעה ברורה, למרות זאת נאסר על ידי בית המשפט למנוע קורת גג מאשתו וילדיו". (מתוך העתירה)

העתירה טוענת כי מדובר בענישה כפולה: לצד המסלול הפלילי הקבוע בחוק שירות הביטחון, בוחרת היועמ"שית להוסיף מערכת סנקציות אזרחיות וכלכליות שאינה מוסמכת להטיל.

"לכל היותר תפקידה הינו להתריע על סתירה בין פעולות הרשות לדין, ולא ליזום בעצמה הפרה שיטתית של זכויות חוקתיות", נטען בעתירה.

פרק נפרד בעתירה מוקדש לפגיעה בתא המשפחתי: שלילת זכויות דיור, ביטול הנחות לנשים ולילדים, וצעדים נוספים המתייחסים לבני משפחה שאינם הנוגעים בגיוס עצמו. "אפילו למחבלים ולרוצחים אסור למנוע קורת גג וסעד לקטינים", נכתב בעתירה, בהפנייה לפסיקת בג"ץ שקבעה כי אין לשלול קצבאות מילדי מחבלים.

"הייעוץ המשפטי לממשלה הציע ביטול הנחה של מחיר למשתכן, תשלום מס שבח מלא גם לדירת יחידה העומדת בתנאים. המלצות ענישה זו מהוה פגיעה חמורה בכל התא המשפחתי, מטרתם לגרום לאיבוד קורת גג לאלה שלא חטאו. אם האב חטא, במה אשתו וילדיו חטאו?"

עוד נטען כי היועמ"שית גנזה באופן מכוון חוות דעת מקצועיות ממשרדי ממשלה שקבעו כי הסנקציות אינן אפקטיביות ואף פוגעות במטרה שנועדו לשרת, מבלי שחוות דעת אלו הובאו לידיעת בית המשפט.

לטענת העותרים, "היועמ"שית פועלת כ"פוליטרוק" במערך חינוך מחדש, תוך חריגה מסמכות והטלת ענישה קולקטיבית, מדובר בלחץ כלכלי עקיף שנועד לעקוף את המחוקק".

בניגוד לאמנות בינלאומיות

העותרים טוענים כי החלטות היועמ"שית מנוגדים לאמנות בין לאומיות בהן חברה מדינת ישראל. "המדינה על שלל זרועותיה לרבות ובוודאי הייעוץ המשפטי לממשלה, מחויבים לאמנות בינלאומיות, סעיף 33 לאמנת ז'נבה הרביעית אוסר מפורשות על ענישה קולקטיבית. עקרון זה מוכר בפסיקה (בג"צ 2056/04) כחלק מהמשפט הבינלאומי המחייב את מדינת ישראל, אמנת ה-ICCPR מחייבת שוויון בפני החוק, אין ענישה ללא משפט ספציפי כנגד איש מסוים וחזקת חפות
לכל אדם".

הסעדים המבוקשים בעתירה

ארגון "אמת ליעקב בישראל מבקש מבית המשפט להוציא צו על-תנאי המורה ליועמ"שית לנמק:

• מדוע לא ייאסר עליה לאמץ חוות דעת המטילה סנקציות ללא עיגון בחקיקה ראשית העומדת בפסקת ההגבלה.
• מדוע לא יקבע שלא יומלץ על שום סנקציה אלא לאחר הרשעה אינדיבידואלית לפי חקיקה ראשית ועל ידי בית משפט.
• מדוע לא תחויב לגלות כל חוות דעת או עמדה פנימית הנוגעת לחוקיות הסנקציות הללו.
• מדוע לא תחויב להפסיק את גניזת המידע בדבר בטלות הסנקציות, ככל שקיים מידע כזה.
• העותרת סבורה כי מדובר בשאלה חוקתית מן המעלה הראשונה בדבר גבולות סמכות הייעוץ המשפטי.
• בית המשפט מתבקש להפוך את הצו למוחלט ולהבהיר כי על המשיבה לפעול כמבוקש.