לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, החלה תנועה רחבה של תושבים מדרום המדינה החוזרים לבתיהם – או למה שנותר מהם. משפחות, בעלי עסקים ויזמים מקומיים פוקדים מחדש את האזורים שנפגעו קשות בלחימה, ומתחילים בתהליך שיקום ראשוני לצד תחושת אי־ודאות עמוקה.
בערים ובעיירות בדרום נראים תושבים מפנים הריסות, מתקנים נזקים ומנסים להחזיר את החיים למסלולם. עבור רבים מהם, מדובר לא רק בשיקום פיזי – אלא גם בניסיון לשקם תחושת יציבות שנפגעה.
בעלי עסקים מקומיים מדגישים נחישות לחזור לפעילות. אחד מהם, בעל מספרה, סיפר כי בכוונתו לפתוח מחדש בהקדם ואף להעניק שירותים ללא תשלום בימים הראשונים, כמחווה לקהילה. אחרים, בהם בעלי חנויות ומפעלים, מתארים נזקים כבדים – אך מצהירים כי בכוונתם לבנות מחדש למרות ההפסדים.
עם זאת, המציאות בשטח מורכבת בהרבה. לצד מאמצי השיקום, רבים מהתושבים מתמודדים עם מחסור בתשתיות בסיסיות כמו חשמל, מים ותקשורת. בנוסף, חלק מהתושבים כלל אינם חוזרים להתיישבות קבועה, אלא מגיעים רק כדי לבדוק את מצב רכושם – ואז שבים לאזורים בטוחים יותר.
גם התחושות מעורבות: מצד אחד רצון עז לחזור לשגרה ולשקם את החיים, ומצד שני חשש ממשי שהפסקת האש אינה יציבה ועלולה לקרוס בכל רגע.





















נקווה שיתחילו ממינוס ולא יגיעו ל….0