רוב חברי הוועדה המייעצת למינויים בכירים הגישו היום (שלישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו חוות דעת משלימה בעניין מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. המסקנה החד-משמעית: לא נפל כל דופי בטוהר המידות של המועמד – ודעת הרוב אף התחזקה לאור החומרים הנוספים שהוגשו לוועדה.
ראש הממשלה דחה מכל וכל את דעת המיעוט של יו"ר הוועדה גרוניס, שסבור כי יש להמשיך ולבחון את הנושא. נתניהו ציין כי נגרם לאלוף גופמן "עינוי דין מיותר" וכי "ההר לא הוליד אפילו עכבר". הוא הוסיף כי הוא מצפה שבית המשפט העליון ידחה את העתירות התלויות ועומדות ויתיר לגופמן להיכנס לתפקיד מיד עם סיום כהונתו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע – וזאת, הדגיש נתניהו, "בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות".
פרשת אלמקייס: הטענות נשרו אחת אחת
לב המחלוקת סביב מינויו של גופמן נגע לפרשת הפעלת הנער אורי אלמקייס, בלוגר שנעצר בשנת 2022 בחשד לקבלת חומרים מסווגים מגורמים צבאיים. הטענה שהועלתה נגד גופמן הייתה כי ידע על הפעלת אלמקייס ולא פעל למניעת מעצרו.
הוועדה בחנה לעומק את מכלול הראיות, לרבות 511 עמודים של הודעות וואטסאפ שעברו בין רס"ן צור – הקצין שהיה בקשר עם אלמקייס – לבין אלמקייס עצמו. המסקנה: שמו של רומן גופמן לא הוזכר בשיחות אלו אף פעם אחת. אלמקייס עצמו אישר בפני הוועדה כי מעולם לא היה לו כל קשר ישיר עם האלוף גופמן, וכי שמו כלל לא עלה בפניו.
עוד קבעה הוועדה כי הטענות שהעלה אלמקייס כלפי רס"ן צור, ובעקיפין כלפי גופמן, "היו משוללות יסוד".
גופמן: "פער בלתי נסבל בין מה שמייחסים לי לבין המציאות"
בדבריו בפני הוועדה תיאר האלוף גופמן את הפגיעה האישית שגרמה לו הפרשה. "מה שמבחינתי מונח על הכף הוא טוהר המידות שלי", אמר, "העומד בבסיס היכולת שלי ובאופן שבו אני רואה את השליחות שלי". את הטענה כאילו הפקיר את אלמקייס כינה "פגיעה קשה" היוצרת פער בלתי נסבל בין הדברים המיוחסים לו לבין התנהלותו בזמן אמת.
גופמן הסביר כי כאשר נשאל – לפני מעצרו של אלמקייס – האם היה דלף מודיעיני של חומר מסווג מהאוגדה, שלל זאת נחרצות. הוא אף ביקש לוודא את תשובתו עם הכפופים לו, אך הדבר נאסר עליו בשל חקירה מתנהלת. את זהות הבלוגר, הוסיף, נודעה לו רק כשנתיים לאחר המעצר – כשעיתונאי פנה אליו בשאילתה.
גופמן תקף גם את מכתבו של ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע, שהגיש התנגדות למינויו. לדבריו, המכתב – המבוסס לטענתו על "עובדות שאינן עובדות" – גורם לו נזק ברמה הבינלאומית ומרחיק ממנו אנשים גם בישראל.
חיזוק משמעותי: תצהיר תא"ל ג' ופרשנות השאלה
נקודה מרכזית נוספת בחוות הדעת נגעה לשאלה שהציג תא"ל ג', רח"ט הפעלה באמ"ן, לגופמן ימים ספורים לפני מעצר אלמקייס: האם היה דלף של חומר מסווג מהאוגדה. רוב חברי הוועדה קבעו כי השאלה הופנתה אליו במטרה לאמת שהפרסומים שאותרו אינם מחומר שיצא מצה"ל שלא כדין – ומאחר שגופמן האמין בצדק שלא נמסר חומר מסווג, תשובתו השלילית "הייתה אמת ובדיעבד התבררה כאמת לאמיתה".
תצהירו של תא"ל ג', שהוגש לוועדה ואישש את פרשנות הדברים, חיזק את מסקנת הרוב: גופמן לא ידע על פעילות מסווגת כלשהי, ולא היה ביכולתו למנוע את מעצרו של אלמקייס שנעצר בשל פעילות עם יחידות אחרות לחלוטין, שאין להן כל קשר לאוגדה 210 שפיקד עליה.
חיכוך פנימי: היועמ"ש ויו"ר הוועדה
חוות הדעת המשלימה כוללת גם ביקורת חריפה על אופן העברת חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה. לדברי שלושת חברי הוועדה, הם גילו "להפתעתם הגמורה" במהלך דיון בבית המשפט העליון כי חוות הדעת הועברה ישירות ליו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס, תוך סימונה "אישי, למכותב בלבד" – ולא הועברה כלל ליתר חברי הוועדה. עוד ציינו כי חוות הדעת נכתבה מבלי לבחון את החומרים שהפריכו את הטענות נגד גופמן.
בנפרד, ציינו חברי הרוב כי יו"ר הוועדה הודה בדיון מיום 24 במאי כי לא קרא כלל את הודעות הוואטסאפ – ראיות שהוועדה עצמה ביקשה ואשר מהוות, לדעת הרוב, את "הראיות הטובות ביותר והיחידות" לבחינת הסוגיה. "יש להצר על כך", נכתב בחוות הדעת.
מסקנה סופית
רוב חברי הוועדה סיכמו: "מסקנתנו החדה, מעל לכל ספק סביר, שלא נפל דופי בטוהר המידות של האלוף גופמן, מבוססת היטב בחומר שבפנינו." הם דחו את הצעת יו"ר הוועדה להפנות את הבחינה לגוף חיצוני נוסף, בציינם כי הדברים כבר נבחנו לעומק הן בזמן אמת על ידי מפקד פיקוד הצפון האלוף אמיר ברעם, הן שוב בידי הוועדה עצמה.
הכדור עובר כעת לבית המשפט העליון, שבידיו להכריע האם לדחות את העתירות ולאפשר לגופמן להיכנס לתפקיד – או לעכב את המינוי תוך כדי בחינה משפטית נוספת.
