משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על "נוביטקס", בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה ביותר באיראן, וכן על שלוש בורסות קריפטו איראניות נוספות. הצעד ננקט על ידי המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) במסגרת מבצע "זעם כלכלי" ומדיניות "הלחץ המרבי" של ממשל טראמפ נגד המשטר האיראני.
לפי הודעת האוצר האמריקאי, "נוביטקס" העניקה סיוע משמעותי למשטר האיראני, עיבדה בשנת 2025 יותר ממחצית מכלל זרמי הנכסים הדיגיטליים באיראן, וסייעה בביצוע תשלומים הקשורים לפעילות טרור, לעקיפת סנקציות ולעסקאות המקושרות למשמרות המהפכה (IRGC). בין היתר נטען כי החברה אפשרה לבנק המרכזי של איראן לגשת למאות מיליוני דולרים במטבעות יציבים (סטייבלקוינס), ששימשו לבלימת קריסת ערכו של הריאל האיראני. עוד נמסר כי לאחר תחילת הפעילות הצבאית האמריקנית באיראן, מילאה הבורסה תפקיד בהברחת נכסים והון מחוץ למדינה והגנה על הון של מקורבי המשטר, חרף ניתוקי האינטרנט.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט מסר בהודעה: "בעוד הכלכלה האיראנית בנפילה חופשית, המשטר בחר לרתום את טכנולוגיות הנכסים הדיגיטליים למטרותיו המושחתות, ובכלל זה לעקיפת סנקציות ולהוצאת הון מהמדינה". לדבריו, הכאוס הכלכלי הנוכחי באיראן מעיד על הצלחת מסע הלחץ המרבי, והאוצר ימשיך להתחקות אחר תנועת הכספים – בין במערכת הבנקאית ובין בנכסים דיגיטליים – כדי למנוע מהמשטר לפתח נשק גרעיני.
לצד החברה סומנו גם בכירים בה, ובהם אמיר חוסיין ראד, יו"ר הדירקטוריון, ממייסדי החברה ומנכ"לה לשעבר. לפי משרד האוצר האמריקאי, ביוני 2025 סייע ראד לשקם את פעילות "נוביטקס" לאחר פריצת סייבר שבמהלכה נגנבו כ-90 מיליון דולר. בין יתר הבכירים שסומנו: המנכ"ל הנוכחי סייד עלי ח'ואי, וכן שניים ממייסדי החברה הנמנים על משפחת ח'אראזי, המקורבת למעגל הפנימי של המנהיג העליון לשעבר עלי ח'אמינאי.
הסנקציות הוטלו גם על שלוש בורסות נוספות. "ואלקס", בורסת הקריפטו השנייה בגודלה באיראן מבחינת היקפי מסחר, קלטה בשנת 2025 כ-12% מכלל זרמי הנכסים הדיגיטליים במדינה; "ביטפין" קלטה כ-10%; ו"רמזינקס", בורסה הפועלת מטהראן משנת 2018, עיבדה עסקאות בהיקף של יותר מ-2.45 מיליארד דולר. לפי האוצר, כל השלוש סייעו בעסקאות המקושרות למשמרות המהפכה ובעקיפת סנקציות.
משרד האוצר האמריקאי ציין כי מבצע "זעם כלכלי" כבר מנע מהמשטר ומשלוחיו גישה להכנסות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, ובכלל זה הקפאת קריפטו בשווי של כחצי מיליארד דולר. בהקשר זה הזכיר המשרד גם את הצעד שננקט ב-27 במאי 2026, עת סומנה ישות איראנית המכונה "רשות מצרי המפרץ הפרסי" – מנגנון המקושר למשמרות המהפכה ושנועד, לטענת האוצר, לסחוט תשלומי "מעבר" מספינות החוצות את מצר הורמוז.
עוד צוין כי משרד החוץ האמריקני, באמצעות תוכנית "פרסים לצדק", מציע פרס של עד 15 מיליון דולר תמורת מידע שיסייע לשיבוש המנגנונים הפיננסיים של משמרות המהפכה.
באשר למשמעות הסנקציות, נמסר כי כל הנכסים והאינטרסים של הגורמים שסומנו, המצויים בארה"ב או בידי גורמים אמריקנים, מוקפאים ויש לדווח עליהם ל-OFAC. עוד צוין כי הפרת הסנקציות עלולה לגרור עיצומים אזרחיים או פליליים, וכי האוצר ערוך לפעול גם נגד חברות וגופים פיננסיים זרים המסייעים לפעילות האיראנית.
