ועדת הכנסת המשיכה הבוקר (רביעי) בהכנת הצעת חוק יסוד: לימוד תורה לקריאה שנייה ושלישית, לקראת שלב ההצבעות שיחל מחר לאחר הגשת הסתייגויות. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ, הודיע כי ניתן יהיה להגיש הסתייגויות עד מחר בשעה 8:00, וכי ההצבעות יחלו בשעה 10:00.
במוקד הדיון עמדה שאלת משמעותו המעשית של החוק, האם מדובר בחוק הצהרתי בלבד, או במהלך שעשויות להיות לו השלכות רחבות יותר, בין היתר על סוגיית גיוס החרדים.
ח"כ ינון אזולאי מש"ס, מיוזמי החוק, אמר כי "מהרגע הראשון אמרתי שאנחנו מבקשים לתת כלי נוסף לשופט כשהוא בא לשפוט, כדי שיהיה לו שיקול דעת להחליט האם לצמצם את הבעיה בשוויון בנושא הזה דרך החוק". לדבריו, "החוק הזה לא מביא כסף. בסופו של דבר יש מדיניות, יש תקציב, וכל ממשלה והמדיניות שלה. אין משמעות כספית לחוק. תפסיקו לזרות חול בעיניים לאנשים. זאת הסתה".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, התריעה בדיון כי הנוסח הנוכחי אינו ממצה את הסוגיות שהוא מעורר. "יש יותר שאלות מתשובות", אמרה, והוסיפה כי אם הכוונה היא לחוק הצהרתי, היה ראוי להבהיר זאת במפורש בנוסח. לדבריה, אמנם החוק לא יוכל כשלעצמו להעניק פטור מגיוס, אך הוא עשוי להשפיע על שורה ארוכה של תחומים, והעמימות הקיימת עלולה לפעול דווקא לרעת הטענה שמדובר בהצהרה בלבד.
גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הטילה ספק בטענה שמדובר במהלך דקלרטיבי בלבד. היא הזכירה כי בדיונים הקודמים הוצגה תפיסה של "שבט לוי", ואמרה כי קשה לראות כיצד ניתן להגדיר נוסח כזה כהצהרתי בלבד, במיוחד כאשר ערך לימוד התורה כבר מוכר בפסיקה ונגזר מערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
חה"כ משה אבוטבול אמר בדיון: "אני רואה כאן כל מיני הסתייגויות שמנסים להכניס לתוך חוק יסוד לימוד התורה, אני מבין שכל מטרתם היא שלא יהיה בכלל חוק, אבל בשביל זה הם צריכים לדעת שיש דמוקרטיה ויש רוב. אך יותר מפריעה לי הצביעות, שמנסים לדחוף לחוק הסתייגות מגדרית, אבל הנה תראו מודעה מטעם עיריית תל אביב שעורכת ערב לנשים לבד, וזה מותר ולא שמענו כאן את כל המצקצקים, אתם יודעים למה, כי זה ערב לנשים ערביות… אבל תפילה נפרדת ביום כיפור זה אסור. זוהי צביעות ואלה הם הקווים לדמותה".
במהלך הדיון נשמעו גם קולות מהאופוזיציה ומהציבור. ח"כ ולדימיר בליאק טען כי אם הכוונה לחוק הצהרתי, יש לוותר על הסעיף השני, שלדבריו הוא כבר בעל משמעות יישומית. ח"כ יסמין פרידמן טענה כי גם אם החוק מוגדר כהצהרתי, מטרתו בפועל היא כלכלית.
לדיון הגיעו גם הלומי קרב שביקשו להישמע. אחד מהם, עומר, קרא לחברי הכנסת "לא לשחק על הדם שלנו" והדגיש כי הזעקה שלהם אינה נגד הציבור החרדי, אלא על כך שאין מענה מספק עבורם. הלום קרב נוסף, נתי שקד, הציע להוסיף לחוק סעיף שיקבע כי המדינה רואה ערך עליון גם בשימור ובהכרת הטוב ללוחמים ולתומכי לחימה.
עו"ד אפיק מתחה ביקורת גם על היעדרות נציג צה"ל מן הדיון, ואמרה: "היו כאן נציגי ממשלה בדיונים וחלק מהמשמעויות נותר עמום. אך יש חלק אחד שהוא ברור והוא שהמטרה של ההצעה לתת יחס לנושאים שקשורים לגיוס ומבחינתי הדיון בנושא לא יכול להסתיים ככל שנציג הצבא לא יגיע לדיון לא ייתכן שהוועדה תקיים דיונים ונציג הצבא הרלוונטי לדיון הזה לא יגיע, מבלי שאנחנו מקבלים תשובה מדוע הוא לא בא".
כעת, לאחר סיום שלב הדיונים, תעבור ההצעה לשלב ההסתייגויות, ומחר בבוקר צפויה הוועדה לפתוח בהצבעות על החוק, שעשוי להפוך לאחת ההכרעות הנפיצות ביותר של מושב הקיץ סביב מעמד לימוד התורה ומקומו במערכת החוקתית של ישראל.
