לפני עתירה לבג"ץ: דרישה להטיל סנקציות כלכליות גם על המגזר הערבי

ארגון "אמת ליעקב יעקב בישראל" שיגר מכתב מיצוי הליכים שני, דחוף וחריף, לשורה ארוכה של בכירים בממשלה, במערכת הביטחון ובמערכת המשפט, ובו דרישה להחיל את מנגנון הסנקציות הכלכליות על כל אזרח ישראלי שלא הסדיר את מעמדו הצבאי ללא הבחנה בין חרדים, ערבים, יהודים או בני דתות אחרות.

המכתב, שנשלח באמצעות עו"ד יהודה אבלס, הוגדר כהתרעה אחרונה לפני פנייה לבג"ץ. בין מקבלי המכתב: ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה. בארגון דורשים לקבוע אכיפה שוויונית של הדין, כך שכל מי שהגיע לגיל הגיוס ולא הסדיר את מעמדו, יסווג במערכות המדינה כמי שאינו עומד בחובתו, ויהיה חשוף לאותן סנקציות כלכליות.

בלב המכתב עומדת הטענה כי צו הפוקד הכללי חל על כלל אזרחי ישראל ותושביה בגיל הרלוונטי, ואינו מבחין בין מגזרים או קבוצות אוכלוסייה. לפי הטענה, עצם העובדה שהצבא לא שלח זימונים אישיים לחלקים נרחבים באוכלוסייה אינה פוטרת את אותם אזרחים מחובת ההתייצבות. בארגון מסתמכים על פסיקות של בג"ץ ושל בית הדין הצבאי לערעורים, שלפיהן חובת ההתייצבות אינה תלויה בקבלת צו אישי, אלא נובעת מעצם פרסום הצו הכללי ברשומות.

עוד נטען במכתב כי גם מי שסבור שהוא זכאי לפטור – מטעמי דת, בריאות או כל טעם אחר – חייב להתייצב כדי להסדיר את מעמדו ולקבל פטור כדין. אי־התייצבות מראש, כך לפי הארגון, היא "עשיית דין עצמית" שאינה יכולה לזכות בהכרה מצד המדינה.

בארגון קושרים את הפנייה להודעת המדינה לבג"ץ מיום 30 ביוני, שלטענתם חשפה כי מנגנון הסנקציות הכלכליות הופעל בפועל רק כלפי מי שנקרא לשירות בפועל, בעוד שחלקים גדולים אחרים באוכלוסייה – ובעיקר מהמגזר הערבי והלא־יהודי – כלל אינם נכללים בו. לטענת "אמת ליעקב", מצב כזה יוצר אכיפה סלקטיבית ומפלה, שבה המדינה מפעילה סנקציות כבדות כלפי מגזר אחד, אך מותירה עשרות אחוזים מהאוכלוסייה מחוץ למסגרת האכיפה.

על רקע זה דורש הארגון לקבוע מנגנון אחיד של רישום אוטומטי: כל אזרח שהגיע לגיל הרלוונטי לפי הצו הפוקד ולא התייצב להסדרת מעמדו, יסומן במערכות המנהליות של צה"ל – ובהן מערכת "חאקי" – כמי שלא הסדיר את מעמדו, בלי קשר לשאלה אם נשלח אליו זימון אישי.

לפי המכתב, רישום כזה אמור להוביל באופן מיידי להטלת שורת סנקציות כלכליות רחבות, ובהן שלילת זכאות להטבות דיור במסגרת "מחיר מטרה", ביטול סבסוד במעונות יום ובצהרונים, וכן פגיעה בהכרה במוסדות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

מטעם הארגון נמסר כי "חוק ומלכות אינם יכולים להיות מיושמים באופן סלקטיבי", אם המדינה בוחרת להפעיל "סנקציות כלכליות דרקוניות" נגד מגזר אחד בשל אי־התייצבות, אין הצדקה משפטית או מוסרית לפטור אוכלוסיות אחרות שמתעלמות אף הן מצו הפוקד הכללי. בארגון הודיעו כי העניקו לרשויות ארכה של שבועיים למתן תשובה עניינית, ולאחר מכן בכוונתם לעתור לבג"ץ.

אם אכן תוגש עתירה כזו, היא עשויה להרחיב באופן דרמטי את הוויכוח הציבורי והמשפטי סביב סוגיית הסנקציות על אי־גיוס: לא עוד רק שאלת היחס לבני הישיבות, אלא מאבק עקרוני על השאלה האם המדינה יכולה להפעיל את מנגנון הסנקציות רק כלפי חלק מהציבור – או שהיא מחויבת להחיל אותו באופן שוויוני על כל מי שלא הסדיר את מעמדו הצבאי.