ועדת הכנסת החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". נוסח הצעת החוק, לאחר ששולבו בו הערות ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, וזאת במטרה ליצור "מאזני צדק" אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה בעת הכרעות משפטיות ומדיניות.
בפתח הדיון הציפה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, את העמימות האופפת את החוק: "במהלך הדיונים לקריאה ראשונה נשאלו יוזמי החוק האם להצעה יש משמעויות מעשיות או הצהרתיות בלבד, ולא קיבלנו תשובות חד-משמעיות. מאחר שעוסקים בחוק יסוד, יכולה להיות לו השפעה מעבר למישור ההצהרתי. העמדות שיגבשו חברי הוועדה בדיונים אלו הן שיהוו את כוונת המחוקק". המשנה ליועמ"ש, עו"ד אביטל סומפולינסקי, חיזקה את הדברים והבהירה כי אם כוונת המחוקקים היא לחוק דקלרטיבי בלבד – יש לנסח אותו בצורה אחרת לחלוטין.
נציגי משרד האוצר הציגו בדיון עמדה תקיפה ומודאגת ביותר מפני ההשלכות של מתן משמעות אופרטיבית לחוק, לפיה ערך לימוד התורה יגבר על ערך השוויון. היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד דודי קופל, התריע כי הדבר ישפיע ישירות על חובת הגיוס ועל הקצאת המשאבים התקציביים.
רום בראב מאגף התקציבים באוצר הציג נתונים כלכליים קשים וציין כי קיים חשש כבד שאישור החוק יחתור תחת המאמצים לשילוב גברים חרדים בשירות חובה ובשוק העבודה. בראב הזהיר כי אם החוק יאפשר להחזיר הטבות שנשלו מחייבי גיוס או להעניק פטור, "ההשפעה המיידית תהיה הכבדת נטל השירות על משרתי המילואים והסדיר בשנים הבאות, באופן שיביא לפגיעה קשה בכלכלה".
מנגד, חברי הכנסת מהסיעות החרדיות ביקשו להרגיע את החששות ה'בטחוניים כלכליים' אך עמדו על נחיצות החוק. לשאלתו של חה"כ ינון אזולאי (שס) האם החוק יעניק פטור מגיוס לחרדים, השיבה היועמ"ש של הכנסת עו"ד אפיק בשלילה, והבהירה כי לשם כך נדרש חוק גיוס ייעודי.
חה"כ אזולאי הסביר כי המטרה היא "להעניק משקולת לשופט, שכשיצטרך להחליט האם יש שוויון או אין, יהיה לו עוד שיקול דעת". חה"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הוסיף: "רוצים להציב לשופטים תמרור, זה לא פטור משירות צבאי. אם הוא יהיה בחקיקה תהיה לו משמעות כערך יסוד מול ערכים אחרים". חה"כ משה אבוטבול סיכם: "צריך שיהיה שבט בעם ישראל שילמד תורה נטו… יש את הספרא ואת הסייפא ושניהם ירדו כרוכים מהשמיים".
באופוזיציה תקפו את עצם המושג "ערך יסוד בחקיקה". חה"כ גלעד קריב (העבודה) וחה"כ נאור שירי (יש עתיד) טענו כי אינם מכירים חוקים שהם הצהרתיים בלבד, וקריב הציע: "אם החוק הוא הצהרתי בלבד, אני מציע להוסיף את ערך השירות לתוך החוק". חה"כ מיקי לוי (יש עתיד) שיתף כי הניח הצעת חוק יסוד מקבילה לשירות בצה"ל, המועתקת מילה במילה מחוק יסוד לימוד תורה, ומקווה שהממשלה תתמוך בה.
דבר אחד ברור אם היתה מחשבה כלשהי שיצא משהו מעשי מהצהרת החוק הזו. כל הגורמים החל משר האוצר ופקידיו היועצים המשפטיים ועד לחכי"ם המתנצלים עושים הכל כדי שלאף אחד לא יהיה ספק שלחוק אין משמעות כלל ומבהירים כי החוק הוא הצהרתי בלבד.
הדיונים הסוערים בוועדה צפויים להמשך בשבועות הקרובים, כאשר חברי הוועדה יידרשו להכריע האם לצקת לחוק שיניים אופרטיביות או להותירו ברמה ההצהרתית בלבד.
