שנה וחצי לאחר הטרגדיה, הרב אביגדור חיות ורעייתו חבקו בן. ילד קטן שלא יכיר את אחיו ידידיה משה ז"ל, שנפטר באסון הנוראי במירון והיה בין מ"ה הקדושים שנמחצו למוות. הרב חיות איבד באסון גם תלמיד.
בריאיון ל-ynet radio מבית החולים שיבא, מספר הרב חיות על השמחה העצומה ועל תהומות העצב. הוא מספר כי התפילין שלו נמצאים בכיתה בתלמוד התורה בו הוא מלמד, וכי כאשר יצאו לבית החולים בשעת לילה מאוחרת, לקח איתו את התפילין של בנו הקדוש ז"ל, אותם הניח בחדר הלידה.
"הלידה הייתה ב-7:38. מעט לאחריה התפללתי שחרית והוצאתי את התפילין. אחת האחיות ראתה את זה, עשתה אחד פלוס אחד – אביגדור, מירה, ידידיה חיות – ופרצה בבכי, ככה בחדר לידה. זה לא היה מתוכנן, הרי לקחתי אותם כי לא היו לי תפילין אחרים, אבל יחד עם זאת, מבחינה רגשית הייתה לי סגירת מעגל כלשהי. אני לא מאחל לאף אחד בעולם להתמודד עם שכול, זה דבר שחי בך כל הזמן, אבל חובה להתחבר – כל אחד למקור הכוח שלו. ליפול תמיד אפשר, להמריא זה קשה".
"במהלך השבעה", הוא מספר, "קיבלנו חיבוק ענק מכולם – דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים – ללא מחיצות או גבולות. אנשים פשוט באו להיות איתנו, והגיעו כמובן גם הרבה מאוד הורים שכולים. אמרתי לאשתי, שימי לב שיש מכנה משותף בין כולם – העיניים, שפת הגוף – תראי איך הם קפואים. הם נראו לנו כמו מצבות חיות. ושאלתי אותה, ככה אנחנו הולכים להיראות עכשיו?".
מספר הרב חיות, "אמרנו לעצמנו שאנחנו יוצאים לדרך, וזה לא יהיה ככה. ידידיה לא כאן איתנו בעולם, אבל רוחו נמצאת איתנו כל הזמן. הוא הבן הבכור שלנו, ועכשיו קיבלנו סוג של מתנה. זה לא תחליף לידידיה, אבל זו מתנה משמחת מאוד".
"כולנו מתמודדים, השאלה היא מה אנחנו עושים עם ההתמודדות הזאת, שלא נעלמת לשום מקום. אנחנו שאבנו את הכוח שלנו מקב"ה ומהידיעה שאנחנו רוצים להמשיך את החיים שלנו… יש לנו עוד ילדים בבית, ברוך ה', ואנחנו רוצים להתקדם. מי שמגיע אלינו הביתה רואה תמונה ענקית של ידידיה. הוא איתנו. רואים את זה בשולחן השבת ובכל זמן. כל ערב ראש חודש אנחנו עולים לקברו, אבל ממשיכים את החיים, איתו".
הוא מתאר: "כשלקחתי אתמול את ילדיי לבית חולים, שמעתי את השיח ביניהם. והאחד אמר לשני: 'אבל התינוק החדש הוא לא באמת אח שלנו'. שאלתי אותם למה, והם אמרו: 'הוא לא הכיר את ידידיה, הוא לא יודע. זה משהו אחר'. ברור שזו התמודדות, אבל אנחנו מעדיפים להתחבר לטוב, לדברים שייתנו לנו כוח, כי ליפול תמיד אפשר, ומבחינתנו זה לא אופציה".
ואוו…איזה מרגש זה🥰
ואוו מרגשש תמשיכו להיות חזקים!
הרב חיות אתה מחזק אותנו כל פעם מחדש!
כל פעם שאני שומעת או קוראת אליכם אני פשות מתחזקת ומקבלת עוד כלים להתמודד בחיים.
יהי רצון שבורא עולם יתן לכם רק טוב ושבעז"ה נשמח כולנו יחד בגאולה הקרובה אמן!
(אני הייתי פעם ראשונה בחיי בל"ג בעומר במירון באותו שנה, לא אשכך לעולם….)
מזל טוב ע נ ק!!
רק שמחות!