היום (רביעי) 4 שנים מאז החלה להיחקר פרשת 4000, הגישו בני הזוג, מר שאול אלוביץ' וגב' איריס אלוביץ' לבית המשפט המחוזי בירושלים את בקשתם להגנה מן הצדק. בבקשה החשובה, האוחזת למעלה מ-200 עמודים, סוקרים בני הזוג אלוביץ', בפירוט וביסודיות, את ריבוי האירועים והעובדות אשר ממחישים כיצד חקירת תיק 4000, למן ימי החקירה הראשונים, החל בשלב תפיסות הרכוש והמעצרים, דרך תרגילי החקירה וגיוס עדי המדינה, ועד לניהול ההוכחות בבית המשפט, נוהלה תוך ראיית מנהרה מוטה, נפסדת ומעוולת, באופן חריג, שיטתי וחסר תקדים בחומרתו.
פרק אחר פרק, דוגמה אחר דוגמה, פסיקה אחר פסיקה, ובאמצעות אלפי סעיפים, ראיות ונימוקים, מצביעים בני הזוג אלוביץ' בבקשתם על הצטברותה של מסה קריטית, מחרידה ומבהילה, של פגמים, שלפיה הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגדם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ומחייבת את הפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעניינם.
חלקה הראשון של הבקשה, שהוגשה באמצעות פרקליטיהם של בני הזוג אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן, שי אילון, נעה פירר, יהל דאר ושניר כלימי, מניח באמצעות פסיקה ענפה וכתיבה אקדמית רבה, את התשתית הנורמטיבית לתחולתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. הבקשה מבוססת על זכותם של בני הזוג אלוביץ' להליך הוגן כזכות חוקתית.
בקשתם מוצדקת גם מן הטעם של הפגמים הרבים שנפלו בשלב החקירה, פעולות אסורות שנעשו כלפי עדים ובשל התנהלותן השערורייתית של הרשויות. מדובר בפגמים קשים וחמורים המצויים בליבת זכותם לכבוד ולחירות. מאיזון בין האינטרסים עולה בבירור שיש להעדיף עקרונות של צדק והגינות משפטית ולבטל את האישום נגדם מטעמים אלה, על פני הצורך למצות את ההליך גם אם בסופו ימצאו חפים מאשמה.
פרק שלם בבקשה, עוסק בהרחבה ב"להיטות היתר, ראיית המנהרה והטיית אישוש מוסדית שהובילו לחקירה סלקטיבית ומוטה", דרכן יש לראות את הפעולות שננקטו לאורך כל ניהול התיק. בני הזוג אלוביץ' ממחישים לפרטי פרטים, את אותה "ראיית מנהרה", שבבסיסה עומדת "הטיית האישוש" (confirmation bias), המתאפיינת בנטייה לאישוש ההשערה הראשונית והתקבעות סביבה, גם כאשר מוצגות ראיות המפריכות אותה.
לטענת סנגורי בני הזוג אלוביץ', למן תחילת החקירה, החוקרים חתרו לאישושה של תזת האשמה עליה הם ננעלו בתחילת הדרך, תוך מתן משקל יתר לראיות שתמכו בה ובהתעלמות מוחלטת מראיות ועדויות אשר סתרו אותה. "באופן שיטתי ונמשך, ובמקרים רבים, חסמו החוקרים כל אפשרות לקבל מהנחקרים, עדים וחשודים, הסברים שאינם מתיישבים עם התזה שגובשה מראש", נכתב בבקשה, תוך הבאת מספר דוגמאות מרכזיות ומהותיות.
אחת הדוגמאות היא בעניין הסיקור באתר וואלה, שלטענת הפרקליטות נעשה באופן חריג לבקשתו של שאול אלוביץ' באופן שביקש להיטיב עם נתניהו, זאת בעוד שהחוקרים לא ביצעו כל פעולת חקירה כדי לברר אם בוצעו פעולות דומות גם במקרים אחרים, לא תפסו חומר חקירה לצורך אישוש או הפרכת הטענה, וגם במקום שצפו אינדיקציות על פעולות שסתרו את התזה בה היו לכודים, ותוך שבי בצידוק עצמי לפעולותיהם – התעלמו מהן כליל.
כך גם בעניינו של עד המדינה חפץ, שלטענת הפרקליטות התבקש בידי שאול אלוביץ' לפעול אצל נתניהו בענייניו, אולם למרות אינדיקציות ברורות בחומר החקירה לכך שחפץ נהג לקדם את ענייניו האישיים אצל בעלי הון, ולמרות ניסיונותיו של חפץ לפרט את האינטרסים האישיים שביקש לקדם אצל אלוביץ' – החוקרים חסמו אותו מלפרט על דבר שהיה בכוחו לסתור את התזה.
עוד מביאים סנגורי אלוביץ', כהמחשה להטיית האישוש, כי בדיקות פשוטות היו מגלות את שהתגלה רק במהלך החקירה הנגדית – בחומר שלא הייתה כוונה להעבירו לעיון הסנגורים – שישועה נהג להתערב, מיוזמתו או כשהוא נענה לפניות, בתכני הסיקור בוואלה ועריכתם באופן מיטיב עם עשרות דמויות פוליטיות, מסחריות ומעולם התקשורת במאות מקרים. לאחר גילויו של חומר זה על ידי ההגנה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהמדובר בחומר חקירה, שהוא קריטי לשאלת 'החריגות' העומדת בלב האישום. קרי, בניגוד לעדותו של העד המרכזי ישועה, התערבותו באתר, בערכיה ובתכניו, לא היתה שמורה באופן חריג לנתניהו. "מדהים, לא פחות, לגלות שהחוקרים, מלווים על ידי מיטב הפרקליטים, כלל לא טרחו לבצע פעולות חקירה אלמנטריות ומתחייבות אלה", נכתב בבקשה שהוגשה היום.
דוגמאות נוספות לאותה ראיית המנהרה נוגעות לטענה בדבר היחס החריג והמיטיב לכאורה שהעניק פילבר לבזק, תוך התעלמות החוקרים מפעולות רגולטוריות שנקט כלפי חברות אחרות, בעיקר הוט, ששוויין מוערך במאות מיליונים לפחות. פילבר, אשר ניסה להסביר לחוקרים פעם אחר פעם בעניין מהותי ביותר שיורד לשורש המחלוקת במשפט, שהתנהלותו כמנכ"ל משרד התקשורת בעניינה של בזק לא חרגה, ודאי לא באופן מהותי ומשמעותי, מהאופן שבו התנהל ומפעולות אותן ביצע בעניין חברות אחרות, נתקל בקיר אטום של החוקרים ששבו והטיחו בו כי "זה לא מעניין". כמו כן הובאה שורה ארוכה של מקרים של אי הצגת מסמכים בחקירה, בין היתר לעדים אבי ברגר ולדנה נויפלד, שסתרו את הגרסה שמסרו בחקירתם, אך כאמור – מעולם לא הוצגו להם.
"מצוידים בגרזנים, מקום בו נדרשו לאזמל מנתחים"
פרק מרכזי בבקשת ההגנה מן הצדק עוסק בהתנהלותה של המשטרה. סנגורי הזוג אלוביץ' מונים שורה ארוכה של דוגמאות להתנהלות שערורייתית בשלב החקירה: חיפוש ותפיסת רכוש בניגוד לחוק ובאופן משפיל כקביעת בית המשפט העליון; שיטות תחקור מבזות ובלתי חוקיות חרף איסור השימוש בשיטות בלתי הוגנות שנועדו לשבור את רוחו של הנחקר; התעלמות ממצב בריאותי לקוי, מניעת טיפול רפואי וניצול מצוקה רפואית של הנחקר, בין היתר מצבו הרפואי של ניר חפץ שגרם למורת רוח אף של רופא בית המעצר; מניעת שינה וחקירה ללא שינה, וכן חקירה בתנאי רעב קיצוניים. כך למשל מתוארת בבקשה דוגמה מזוויעה לשפל אליו הביאו החקירה עד מרכזי עת אגר בנעליו, כשהוא נתון במעצר בתנאים קשים, דברי מאכל.
סנגורי הזוג אלוביץ' מונים דוגמאות אינספור לתרגילי חקירה פסולים שבוצעו לאורך החקירה, ובהם השימוש בבני משפחה ומקורבים לצרכי חקירה, לרבות הפעלת לחץ על איריס אלוביץ' נוכח גילו ומצבו הרפואי של בעלה, עיכוב אסור וחקירה משפילה של "המקורבת" לניר חפץ; איום כי תיפול עליו "פצצה" ומשפחתו תיחרב; הפרת האיסור להתערב במרחב הייצוג של חשודים ונאשמים שבמסגרתו ניסו חוקרי המשטרה להביא עדים ואף את אור אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף את סנגורו בכדי לסלול את הדרך להפיכתו לעד מדינה, ובתשאולים נעלמים של עדי המדינה פילבר וחפץ. "לזירה מורכבת זו הגיעו החוקרים עם דעה קדומה מצוידים בגרזנים, מקום בו נדרשו לאזמל מנתחים, וזיהמו אותה באופן שלא ניתן לתקנו עוד", נטען בבקשה.
תחת הכותרת "אולם המעצרים הפך לאולם תיאטרון", עוסקת הבקשה, בין היתר, בפרשת המסרונים בתיאום האסור והפסול של ימי מעצר וצווי חיפוש שנעשה בין חבר צוות החקירה, עו"ד ערן שחם-שביט לבין השופטת פוזננסקי-כץ, ובשימוש האסור במעצר כאמצעי לחץ על נחקרים: "אין חולק שמדובר בפרשה חמורה ביותר, המעידה על כמה פגמים משמעותיים בהליך", מציינים סנגורי הזוג אלוביץ' בנוגע לפרשה שעמדה במרכז סערה ציבורית, עת נחשפה.
עצם קיומן של תכתובות שבין צד אחד לבין בית המשפט שאין להן מקום בהליך שיפוטי, והיא מהווה פגיעה אנושה בזכות המבקשים להליך תקין והוגן כאשר במקומו נוהל הליך מפוברק. "הליך המעצר בעניינם של המבקשים הוכתם והם נעצרו לשווא. לא משפט צדק התקיים בעניינם אלא הצגת תיאטרון שהביאה לטרגדיה של ממש".
"הצטברות מבהילה, מסה קריטית בוטה וקיצונית"
פרק נוסף בבקשה עוסק ב"התנהלות שערורייתית של המאשימה בשלב המשפט". לטענת סנגורי הזוג אלוביץ', ההתנהלות השערורייתית שהובילה לראיית מנהרה ולהטיית אישוש מסוכנת בשלב החקירה, מצאה את ביטויה החמור, החוזר ונשנה, גם בניהול המשפט. סנגורי הזוג אלוביץ' מונים ארבע פרשיות עיקריות, כאשר הראשונה היא פרשיית המסרונים המוסלקים של העד אילן ישועה, שבמסגרתה לא גולה להגנה חומר חקירה מהותי ובהיקף עצום.
בבקשה מתואר כיצד בעת שחקירתו הראשית של ישועה הייתה בעיצומה, גילתה ההגנה במקרה מסרונים רבים (החומר החדש), בהם התכתבויות עם אנשי תקשורת, אנשי עסקים בכירים, אנשי פרסום, גורמים מסחריים ובעיקר – עם פוליטיקאים ממפלגות שונות – נושא שעומד במרכזו של המשפט והוא רלבנטי לבחינת טענת ההיענות החריגה.
עוד מובאות כדוגמאות פרשיית תמלילי החקירה המשובשים, פרשיית החזרת קלסרי החפיפה של מנכ"ל משרד התקשורת ופרשיית העדר התיעוד המלא לדברים שהוחלפו בין עד מדינה ובאי כוחו לבין החוקרים. עוד מזכירים פרקליטי הזוג אלוביץ' את התנהלותה הפסולה של הפרקליטות במסגרת ראיונות העדים (ריענון הזיכרון), שבמסגרתם ביצעה הלכה למעשה השלמת חקירה והביאה את העדים להשלים ולהקצין במיוחד את גרסתם שנמסרה בתחילה.
"התנהלותה השערורייתית של המאשימה בכל אחד מהאירועים הללו מעוררת תחושה קשה. היא חצתה באופן מובהק את גבולות המותר בחקירה פלילית ובניהול המשפט. הצטברותם של האירועים מבהילה. היא עולה כדי מסה קריטית הפוגעת באופן חמור, קיצוני ובוטה בזכויות המבקשים ומקימה עילה לביטול כתב האישום משיקולי הגנה מן הצדק", טוענים סנגורי הזוג אלוביץ'.
הבקשה עוסקת גם ב"מכת "הדלפות" חסרת התקדים ובתדרוכים האסורים, שכללו שימוש פסול בתקשורת בשלב החקירה ובשלב המשפט עצמו". לטענת הזוג אלוביץ', מבוקר עד ערב, כמעט מידי יום, לאורך תקופה ארוכה של שנים, נערכו כתבות והודלפו עדויות וראיות אחרות, שמטרתן הייתה להשפיע על מהלך החקירה והמשפט ועל דעתם על השופטים ולנטוע בראשם מסקנה בדבר אשמתם, וזאת בעוד שהראיות מצביעות על תרחישי חפות רבים. בין שלל הדוגמאות ל"משפט שדה", שהתרחש למרבה התדהמה בפתח המשפט, מציינים סנגורי הזוג אלוביץ' את התוכנית "המשפט הפומבי של נתניהו נפתח כבר בחמישי", ששודרה בחודש מאי 2020.
סנגורי הזוג אלוביץ' מציינים כי רבות מההדלפות בוצעו שעה שהחומר שהודלף היה בחזקתן הבלעדית של רשויות החקירה והתביעה. לטענתם, "גם בהינתן העניין הציבורי הרב והלגיטימי בחקירה ובמשפט, במקרה דנן נחצה הגבול באופן חסר תקדים. לא רק בנוגע להיקפם ולתדירותם של הפרסומים, אלא גם בניסיונות המכוונים של גורמי אכיפה להשפיע באופן פסול על מקבלי ההחלטות, על עדים ועל שופטים".
להמחשת ההשפעה, מציינים בני הזוג אלוביץ בבקשה גם ציוץ כתב שהציע לפילבר בעיצומה של החקירה הנגדית "לחשוב טוב טוב" על תשובותיו להגנה ולהיצמד לגרסאותיו במשטרה בנוגע לפגישת ההנחיה, אחרת יסתכן בהגשת כתב אישום נגדו. פילבר העיד ש'בסוף אני רואה בזה סוג של איום או אזהרה בסדר?'.
"שימוש תקדימי ואסור בתוכנת רוגלה"
בבקשת הזוג אלוביץ' להגנה מן הצדק מוקדש פרק העוסק בשימוש האסור בתוכנת רוגלה והסתרתו. בפרק זה מתארים סנגורי הזוג אלוביץ' את עצם השימוש האסור בתוכנת רוגלה במסגרת הפרשה שהסעירה את המדינה, את השימוש הבלתי חוקי בה במסגרת חוק האזנת סתר, את העובדה שהמשטרה הסתירה מהפרקליטות ומבית המשפט את השימוש בה, ולבסוף את התנהלות הלא הגונה של המאשימה גם לאחר שהפרשה "התפוצצה", וכיצד מתוך דבקות במטרה, ניסתה להותיר את חומרת הפרשה ופרטיה עמומים, תוך שהיא מטשטשת את הכשלים החמורים שנפלו בהפעלת הרוגלה ומנסה להקטינם.
בפרק הסיום של הבקשה, תחת הכותרת "צבר חסר תקדים של פגמים המחייב את ביטולו של המשפט", טוענים שאול ואיריס אלוביץ' כי הפגמים שנפלו בחקירת הפרשה ובהתנהלות המאשימה במשפט הם "רבים, קשים ומתמשכים. הם דוקרים את העין וצובטים את הלב".
לטענת סנגורי הזוג אלוביץ' בבקשתם להגנה מן הצדק, "החקירה זוהמה למן ההתחלה. החוקרים לא בחלו באמצעים והפעילו כלים דורסניים כלפי המבקשים וכלפי עדים וחשודים אחרים. בוצעו בחקירה פעולות ותרגילי חקירה פוגעניים ואסורים; נתפס רכושם של המבקשים בניגוד לחוק; נעשה שימוש פסול בכלי המעצר ובבני משפחה לצורך שבירת רוחם של נחקרים; נחקרו חשודים בתנאים קשים ביותר בניגוד לדין; נעשתה חדירה קשה למרחב הייצוג של חשודים; הופעלה כנגד המבקשת ועד מדינה מרכזי תכנת רוגלה בניגוד לחוק ונעשה ניסיון להסתיר ולטשטש את עקבות השימוש האסור בה; כנגד הנאשמים נערך משפט שדה בכיכר העיר שניזון ולובה משך שנים בתדרוכים ובהדלפות בלתי פוסקות של רשויות אכיפת החוק; גורמי החקירה הסתירו חומר חקירה מהותי מרשויות התביעה, מההגנה ומבית המשפט".
סוג הפגמים בהם מדובר, היקפם, עוצמתם והצטברותם, עולה כדי התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה והתעמרות במבקשים. סנגורי הזוג אלוביץ מזכירים כי בכל האירועים הנוגעים להתנהלות רשויות אכיפת החוק עד כה, אשר הגיעו לבחינתן של ערכאות שיפוטיות ומעין שיפוטיות, נמתחה ביקורת חריפה על התנהלותן, לרבות בידי נציב הביקורת על השופטים בפרשת המסרונים; בית הדין למשמעת לשופטים ובית הדין לעובדי מדינה באותה פרשה; בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפרשת ההדלפות האסורות; ובית המשפט העליון בפרשת תפיסות הרכוש, כאשר לכל אלה יש להוסיף את החלטותיו המהותיות של בית המשפט הנכבד בבקשה להורות למאשימה להעביר חומר חקירה, ואף דחיית בית המשפט הנכבד את בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום.
המעשים והכשלים האלה המיטו חורבן על חייהם של בני הזוג אלוביץ', ואסור להותירם לכודים עוד שנים ארוכות בהליך מקולקל שלא ניתן לתקנו עוד. "על בית המשפט מוטלת חובה לשמור על זכויות היסוד של העדים והנאשמים שלפניו. בתוך כך להעביר מסר חשוב בדבר הצורך בשמירה על זכויותיהם של עדים ונאשמים בכלל; לשמור על טוהר ההליך המשפטי; לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט; למנוע את האפשרות שיגרם עיוות דין חמור אשר עלול לפגוע בקונצנזוס החברתי ממנו שואב בית המשפט את כוחו", מסכמים הזוג אלוביץ' את בקשתם.
