לדבריו, "מערכות הגוף" של הממשלה מוסיפות להיות במצב קריטי. "המבנה הקואליציוני לא התחזק. רע"ם עודנה מתנדנדת. כל טלטלה קטנה בחזית המדינית־ביטחונית – יום ירושלים או־טו־טו כאן, עזה לא שקטה, והר הבית כבר אמרנו? – עלולה להטות את הכף".
לפי ורטר, בנט מוודא בכל בוקר שאביר קארה עדיין לצדו. "הספקות והחששות גוברים גם לגבי ניר אורבך, שהלחץ האימתני עליו, ככל שפתיחת הכנס קרבה, עולה בקצב מעריכי. תן לו 'הישגים מדיניים', מדרבנת איילת שקד את בנט, והוא יהיה בסדר. דווקא לגבי שקד, החברה השלישית בציר, בנט רגוע יחסית. היו ביניהם לא מעט היתקלויות, אבל הוא לא חושש שהיא תעשה לו מעשה סילמן ותגרור אחריה את השניים האחרים".
"שקד גם משתדלת לעדכן אותו במצב רוחם המשתנה תדיר של קארה ואורבך. למשקיפים מהצד לא לגמרי ברור האם היא שליחתם של השניים בלשכת רה"מ, או זרועו הארוכה של האחרון בטרויקה. שלושתם נפגשים אחת לשבוע, מאז פרישת סילמן".
"שלשום, יום הזיכרון, הם נפגשו בביתו של אורבך בפתח תקוה. עיתוי קצת בעייתי. פוליטיקאים בעלי מודעות יותר מפותחת נמנעים מהתוועדויות שמעלות ריח פוליטי ביום הזה. ואם ממש חייבים, לפחות נזהרים לא להיתפס", כך ורטר.
ורטר מציין כי גם לאופן הפלת הממשלה תהיה השלכה משמעותית, שכן על פי ההסכם הקואליציוני בין בנט ליאיר לפיד, אם הגוש של אחד מהם מפיל את הממשלה, מי שיכהן כראש ממשלת מעבר עד הבחירות, הוא ראש הגוש השני.
לצורך העניין, אם יהיו אלה חברי 'ימינה' שיפילו את הממשלה, יאיר לפיד יעמוד בראשות ממשלת המעבר עד הבחירות. אם תהיה זו מפלגת רע"מ, הנמנית על הגוש של לפיד, בנט ימשיך לעמוד בראשות הממשלה עד הבחירות.
עשו תרגיל חכם כדי להשאיר את הכנופיה המתפוררת הזו בשלטון,
אבל הטריק הזה יעיל לתאוותנים חסרי האידיאולגיה האלו, רק עד החלפת הקדנציה