המבחן של נתניהו: האם הפעם הוא יקדם את 'פסקת ההתגברות'? / דעה

למנצח הגדול של מערכת הבחירות הנוכחית קוראים בנימין נתניהו. האיש, חשוד בפלילים שתומכיו הרבים מאמינים כי הוא קרבן לסיכול משפטי ממוקד, הודח לפני כשנה וחצי בידי ראש לשכתו לשעבר שכרת ברית עם יריבו הפוליטי יאיר לפיד.

ביום שבו הוכרז על הקמת ממשלת בנט-לפיד, היה נראה כי הסיכוי של בנימין נתניהו אבוד ובמערכת הפוליטית כבר דיברו על היום שאחרי. אם לא היה מדובר בבנימין נתניהו, הוא לבטח היה עושה חשבון נפש עם עצמו וממהר אחר כבוד להיפטר מהתפקיד של ראש האופוזיציה, נטול כמעט כל סממן שררה.

אבל נתניהו כמו נתניהו לא נשבר, נלחם כמו נער צעיר בממשלה וגיבש סביבו את קואליציית המיעוטים של הימין, שמורכבת בידי המפלגות החרדיות והציונות הדתית ויחד עשו את הבלתי ייאמן.

נתניהו ואנשי גוש הימין ניהלו במשך תקופה ארוכה את המאבק בממשלה. בינתיים בנט הצליח לרשום הישג מדהים של אלבום דיגיטלי רווי תמונות עם מנהיגי מדינות העולם, בעיקר אלו שרצו תמונה עם מי שלא עונה לשם בנימין נתניהו.

בתום מאבקים לא מעטים ומצב ביטחוני שהולך ומסתבך, פיגועים רודפים פיגועים ויוקר המחיה שגם הוא העיק, הצליחה האופוזיציה להביא את הממשלה לכלל פירוק, אבל גם כשזה קרה, המשיכה הממשלה לתפקד כאילו לא אירע דבר. מנהיגי מדינות התקבלו, בריתות נחתמו ובג"ץ והייעוץ המשפטי?! כאילו נאלמו דום.

במשך תקופה ארוכה בליכוד נושאים על נס את המאבק במערכת המשפטית. שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה, היה אחד מנושאי הדגל ובליכוד הבטיחו מהפך. גם הסיעות השותפות תרמו משלהם. חלקם ביקשו חוק צרפתי, אחרים את פסקת ההתגברות ויש גם כאלו שדורשים את שינוי שיטת בחירת השופטים הנהוגה על פי מנהג חבר מביא חבר, כמקדמת דנן.

המאבק במערכת המשפט הוא לא חדש, גם לא הצורך לשנות אותה מהיסוד, אבל במשך שנים רבות מי שתקע מקלות בגלגלים היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שנפתח משפטו של נתניהו, הסבירו לא מעט חברי כנסת בליכוד כי מה שהיה, לא יהיה עוד. "הפעם נתניהו מבין את הטעות שלו, והוא יודע שחייבים לשנות את מערכת המשפט אמרו".

אבל אם חברי הכנסת הצליחו לשכנע בכך את מצביעי הימין, יש אחד שכנראה טרם השתכנע. קוראים לו בנימין נתניהו. עוד בטרם הספיקו המדגמים לרדת מהמסכים, כבר הבהירו בליכוד כי הכל דיבורים היא לא רק תכנית רדיו, אלא בעיקר תכנית עבודה.

בבוקר שלמחרת הבחירות, כשממשלת הימין-חרדים כבר נראית באופק על אף שעדיין ספירת הקולות נמשכת, חבר הכנסת מיקי זוהר שכיהן בעבר כיו"ר הקואליציה של נתניהו, הצהיר כי בממשלה הבאה שתוקם הם יתעקשו לחוקק את פסקת ההתגברות, שתגמד את כוחו של בית המשפט העליון, באופן הראוי. אבל עוד בטרם הראיון הסתיים, בליכוד שהרגישו כאילו נמצאים עוד במערכת בחירות, מיהרו לשגר הודעה לפיה הדברים נאמרו על דעתו של זוהר בלבד.

במערכת הבחירות היו לא מעט חברי כנסת בליכוד שמתחו ביקורת על הקמפיין הרדום של המפלגה, אבל בניסיון לפייס אותם הסבירו להם שמדובר רק בקמפיין, במטרה לרכוש את אמונם של אנשי הימין הרך. כך היה למשל עם חבר הכנסת דוד אמסלם שמתח ביקורת על בית המשפט וזכה לנזיפה מנתניהו. בהמשך התקיימה שיחה שזכתה לכינוי שיחת פיוס, אבל אמסלם עצמו לא ממש מרגיש מפוייס, שכן מבחינתו השינוי במערכת המשפט הוא לא עבור נתניהו, אלא למרות.

מאז שיחת הפיוס המדוברת עברו הרבה מים בנהר, גם הימין הממלכתי, או הימין הרך, התבררו בינתיים כפייק מוחלט, אבל אצל נתניהו ממשיכים בשגרת יומו: לתקוע מקלות בגלגלים, בכל תכנית שמחלישה את מערכת המשפט.

אחת התכניות היא: פסקת ההתגברות. למען האמת, הפסקה המדוברת היא לא עוד תכנית לשינוי במערכת המשפט, אלא הכרחית. החרדים רוצים אותה כדי למנוע פגיעה בחוקי הגיוס שיחוקקו, כדי למנוע פגיעה בציפור הנפש היהודית כמו הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח ועוד שלל חקיקות שהעליון מבטל פעם אחר פעם. סמוטריץ' ובן גביר כמו גם חברי ליכוד נוספים, מעוניינים בה כדי למנוע התערבות של בית המשפט העליון בעבודת הכנסת ויש גם עניינים שאינם קשורים ליהדות, או לימין שדורשים פסקת התגברות, כך למשל מינוי דרעי לשר במידה ובג"ץ יחליט לפוסלו ועוד לא מעט חוקים.

מבחינת השותפות הקואליציוניות של הקואליציה שצפויה לקום, פסקת ההתגברות היא איננה שאלה של אם, אלא עובדה שהייתה צריכה להיות כבר אתמול, אבל נתניהו והליכוד משום מה, מסרבים להפנים זאת. זו הסיבה שח"כ זוהר, הגיב בחריפות על הודעות הליכוד ואמר שבלעדי פסקת ההתגברות, הוא לא יהיה חלק מהקואליציה הבאה.

בתום מערכת בחירות שנועדה להחליף את הממשלה הקודמת, שאפשרה מינוי יועמ"ש מטעם, ושמירה על בתי המשפט כעל בבת עינו של שר המשפטים היוצא, נתניהו קיבל מנדט מהציבור להרכיב ממשלה, אבל הוא צריך לזכור שהמנדט הזה מוגבל.

נתניהו צריך לזכור שאין לו מנדט להתעלם מהצורך לבצע שינויים דחופים במערכת המשפט, אין לו מנדט למנוע את החזרת בתי המשפט לגודלם הטבעי ואין לו מנדט לעשות להמשיך להיות שומר הסף. המנדט שניתן לנתניהו על ידי הציבור, הוא מנדט מוגבל, שכולל גם את השינויים האלו. אולי אפילו בעיקר.

במשך שנים רבות האשים נתניהו את שותפיו השונים בכך שהם לא מאפשרים בידו לבצע את השינויים הנדרשים. פעם זה היה כחלון, פעם ציפי לבני ופעם אפילו אהוד ברק. אבל הפעם שומר הסף הוא נתניהו, והוא צריך להבין שהמשחק נגמר. הוא צריך להבין שהמנדט שהוא קיבל, הוא אינו באשראי בלתי מוגבל, ואילו מערכת המשפט תמשיך להתנהל כפי שהיא כעת, הוא עלול לשלם על כך ביוקר.