חבר הפרלמנט היהודי של אוקראינה, גארי לוגבינסקי, שבמשך שנתיים כיהן כסגן נשיא האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, חשף השבוע, בראיון שהעניק לשבועון 'כפר חב"ד', מבצע חילוץ של חסיד חב"ד, שנחטף בידי כנופיות בקייב לפני מספר חודשים.
"זה היה בקיץ האחרון", הוא חושף השבוע את הפרטים המלאים. "התקשרה אליי אחת מנשות הקהילה שלנו בקייב ואמרה לי שבעלה נעדר, שהיא כבר זמן מה לא מוצאת אותו וחוששת לשלומו, וביקשה את סיועי.
"לפי החוק באוקראינה, כל עוד לא חולפים שלושה ימים מאז ההיעדרות אי אפשר בכלל לפנות למשטרה ולהגיש דיווח. גם אחרי שחולפים שלושה ימים התהליך די איטי, כי עד שפותחים תיק ופונים לבית משפט ומתחילים באמת לפעול, חולף בערך חודש. אותה אישה הייתה שבורה, היא בכתה וביקשה ממני לעזור. אמרתי לה, ‘בסדר, אנסה לטפל בכך’".
"הצלחתי להגיע במהירות למצלמות וידאו שתיעדו את רגעי החטיפה שלו. התברר שרכב המתין לו מחוץ לבית הכנסת, הוא נכנס אליו ונחטף. חטפו אותו כי חשבו בטעות מסיבות שונות שיש לו כסף רב. כך או כך בדקתי את מספר הרכב שהופיע בצילום וגיליתי שלפי הנתונים הרשמיים אין רכב כזה. התברר שהחוטפים השתמשו בלוחית מזויפת".
"בכלל, ככל שהעמקתי בסיפור גיליתי שהחוטפים היו מקצוענים. הם ידעו מה הם עושים והצליחו לטשטש ראיות. לדוגמה, לחטוף לא היה טלפון, הם השליכו את המכשיר שלו באמצעות שליח – ככל הנראה – ברכבת התחתית. מאוחר יותר גילינו שהם עבדו עם אנשי שירות הביטחון הפנימי באוקראינה והצליחו לשבש ראיות. כדי לאתר את הרכב עירבתי את השר לביטחון פנים. זה היה ביום ראשון, שהוא יום חופשי כאן, ובכל זאת ביקשתי ממנו שיפעל ‘בין החוקים’ לאתר את הרכב".
"אחרי מספר ימים הצלחנו להגיע למבנה ביער, שבו חשדנו שנמצא היהודי החסידי שנחטף. הבעיה הייתה שחששנו לגשת לבית. עשרים קילומטרים סביבו היה שטח שומם. ידענו שאם נתקרב ויגלו אותנו – החוטפים עלולים להרוג אותו, כדי שלא יוכל להעיד נגדם. במשך השבוע שהינו סמוך לשם, ערכנו תצפיות על הבית. באחד הימים מישהו יצא משם ברכב ונסע לקנות במכולת דייסה ומים. הבנו שזה אוכל לחטוף".
"בסופו של דבר, בסיוע אנשי ביטחון, הצלחנו לגבש מבצע חילוץ. אכן מצאנו את החטוף בבית, במרתף. הרגליים שלו היו שבורות. הוא חולץ. בבית נמצאו כמויות ענק של נשק וכן תעודות של השב”כ האוקראיני. באותה הזדמנות המשטרה עצרה גם כמה מאנשי שירות הביטחון. מבצע החילוץ לא ארך יותר משלוש דקות. עד שנכנסנו לא היינו בטוחים שמי שאנו מחפשים נמצא בבית. ברוך השם בסופו של דבר הוא חולץ, והיום אותו חסיד עובד ומקבל בקייב פליטים שמגיעים מהעיר צ’רניגוב במזרח".
הוא עובר לתאר את מלאכת חילוץ היהודים היום: "צ’רניגוב היא העיר שפעולות החילוץ ממנה הכי קשות. אין בעיר לא חשמל ולא מים, לא קווי טלפון פעילים ולא חימום. זו העיר השנייה באוקראינה שנכחדה כמעט לחלוטין בעקבות המלחמה. מפציצים שם בניינים השכם והערב ויש בעיר מאות הרוגים בכל יום, אנשים שיצאו מהמקלטים לקנות לחם".
"המחלצים דופקים על דלתות בית אחר בית, לפעמים פורצים את הדלת ונכנסים ומוציאים יהודים ממרתפים. אי אפשר להיכנס לעיר באוטובוס נורמלי ולכן יש לנו מיניבוס מיוחד בן שתי קומות שאליו מעלים את הפליטים ומסיעים אותם לקייב בדרכים לא דרכים. בקייב הם מקבלים אוכל ואמצעי חימום. אחת הנשים תיארה לנו שהחימום ברכב היה חדש לה, אחרי שמונה-עשר ימים במקלט בלי כלום".
"בקייב אין הרבה מתנדבים שיקבלו את הפליטים, משום שרבים עזבו. אבל עם הנשארים נמנה אותו חסיד חב”ד, שנחטף בקיץ האחרון. בפורים האחרון הוא האכיל את הפליטים שהגיעו מצ’רניגוב. המשפחה שלו מכינה את האוכל. את הפליטים הבאנו לבית הכנסת. בהם היו ההורים של אשתו".
חב"ד לא עוצרים לרגע…איזה מסירות.