צבועה שנלכדה בתיל גדר ההפרדה באזור מכבים חולצה הבוקר בפעולה משותפת של כוחות צה"ל ורשות הטבע והגנים. החפ"ק של גדוד 972, הפועל תחת חטיבת בנימין, הבחין בצבועה פצועה שנלכדה בגדר במהלך סיור שגרתי בגזרה. הצבועה נראתה סובלת וללא יכולת תנועה.
"יצרתי קשר עם החמ"ל הגדודי וביקשתי שידווחו לרשות הטבע והגנים," סיפר המג"ד אדיר שוקרון. "רכז האכיפה והמודיעין מהיחידה למלחמה בציד הבלתי חוקי במנהל האזרחי הגיע במהרה יחד עם ד"ר תומר נסימאן, וטרינר הרשות. תחת ליווי של כוח הסיור הם הגיעו לנקודה, ובמקצועיות וברגישות חילצו את הצבועה להמשך טיפול."
לפי ד"ר נסימאן, וטרינר של רשות הטבע והגנים, הצבועה נלכדה במלכודת רגל בלתי חוקית ברגלה הקדמית הימנית וגררה את עצמה עד לגדר ההפרדה. "הרדמתי אותה וחתכנו את הגדר. שחררנו את המלכודת והעברתי אותה לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי במצב יציב. בבדיקה נראה כי יש לה שברים באצבעות בכף הרגל. בתקווה שנוכל לשמר אותה," אמר.
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי הצבוע המפוספס הינו המין היחיד בארץ ממשפחת הצבועיים (Hyaenidae) וגְדול הטורפים היבשתיים בישראל (משקלו של צבוע בוגר כ-35 ק"ג בממוצע). הצבועים הם פעילי לילה ונצפים ביחידות בדרך כלל. נראה שהאם היא האחראית העיקרית לגידול הגורים, והם נמצאים עימה לעיתים עד גיל שנה וייתכן אף יותר. בארץ צבוע שהושב לטבע לאחר שיקום מפציעה כיסה יותר מ-1,000 קמ"ר בתוך חודשים מעטים.
על פי הערכות איגוד שמירת הטבע העולמי ( (IUCN) מספר הצבועים המפוספסים בעולם עומד על פחות מ-10,000 פרטים והאוכלוסייה הכוללת מוגדרת במגמת ירידה. במזרח התיכון מצבו מוגדר בדרגת סיכון חמורה אף יותר. גורמי הסיכון העיקריים לצבועים בארץ הם הרעלות ודריסה (הצבועים נוהגים לאסוף בכבישים פגרים של בעלי חיים שנדרסו, ונדרסים בעצמם). על גורמים אלו יש להוסיף רדיפה והרג מכוון על ידי האדם – אם עקב אמונות תפלות ופולקלור ואם לצורך סחר באיברי גוף לשימוש ברפואה מסורתית. משתמשים בהם גם בקרבות כלבים או כחיות מחמד. בשטחי יהודה ושומרון מתועדים בקביעות מקרי דריסה וירי בצבועים.
הצבוע המפוספס מצוי בכל חלקי הארץ. הצבועים מותאמים לאכילת פגרים, אך ניזונים גם ממקורות אחרים: מבעלי חיים קטנים, איטיים או פצועים וחלשים, אשפה, מזון חתולים ומפירות וירקות. הם נחשבים ל"סניטרים" של הטבע מפני שבאכילת הפגרים והפסולת הם מנקים את הסביבה, וכך מונעים הפצה של מחלות. אולם בשנים האחרונות הפסולת שאנו משאירים וזמינות המזון וכמותו ביישובי האדם מושכים אותם מן השטחים הפתוחים אל יישובי האדם. הצבועים למדו להתרגל לקרבת האדם ולאבד את הפחד ממנו, והם מתועדים בתדירות הולכת וגדלה בקרבת יישובים, מפעלים ובסיסי צבא, במיוחד במרכז הארץ ובדרומה. במודיעין צבועה צעירה אף למדה לבסס את עיקר מזונה על שאריות מזון שמצאה בעיר בצפון הארץ תועדו צבועים בקרבת משקי בקר.
הצבועה בתמונה ניראת צבוע מזן מנומר ולא צבוע מפוספס המצוי בארץ – מעניין ביותר!
מאד מוזר. זו לא צבועה מפוספסת. היא נקודה בוודאות. זה נראה כמו חיה שהגיעה הנה ביבוא בלתי חוקי וברחה לטבע או הפתעה נדירה ביותר של צבועה כזו בארץ. מוזר שאין התייחסות לכך.
זו חלק מהצביעות שלה:)…