שלושת ימי התכנסות, התעלות והתרוממות, בדרכו ומורשתו תורתו ושיטתו של כ"ק בעל הישועות משה מויז'ניץ זי"ע, לרגל יובל העשור לעלות השמיימה ביום כ' אדר תשע"ב. ההתכנסות עמדה בסימן המשכיות בהקמת לגיונו של מלך מוסדות התורה והחינוך.
ההכנה הרוחנית בשנת יובל העשור, החלה בשנה שעברה ביום ההילולא כ' אדר תשפ"א , אז הכריז הרבי מויז'ניץ כשנת יובל העשור, בהם יקדישו את השנה בנוסף ללימודים הקיימים, שיעורים מיוחדים בגמרא משניות , מנחת חינוך ובספר מעדני השולחן ישועות משה, כאשר כל אחד מהחסידים קיבל סדר לימוד המיוחד בשבילו, אותם הוא למד מדי חודש בחודשו, בנוסף לכך נערכו התוועדויות מרכזיות וכנסים לתלמידי וחניכי המוסדות, ולצוותות ואנשי החינוך.
ה'נעילה' הרוחנית של השנה נחתמה השבוע במהלך 72 שעות, של התכנסות והתייחדות לשמו ולזכרו של בעל הישועות משה, בהשתתפות כלל חסידי ויז'ניץ מכל רחבי תבל, ובמרכזם של האירועים התקיימה האירוע ההיסטורי בבנייני האומה, עליהם עמלו במקצועיות רבה צוות הפקה מורחב במשך חודשים רבים.
עם תחילת השבוע, החלה ה'רכבת האוירית' לשנע מאות חסידים שנהרו מכל ריכוזי היהדות החרדית בעולם, אל עבר חצר הקודש במרכז חסידי ויז'ניץ שבבני ברק, יום שני בבוקר התקיימו מעמדי הכנה תפילת שחרית מרכזית לתלמידי הישיבות הקדושות ולאברכי הכוללים, ולאחמ"כ נשאו דברים הרה"צ ר' חיים מאיר הגר שליט"א בן הרבי מויז'ניץ והרה"צ משה מרדכי כץ שליט"א חתן כ"ק הרבי מויז'ניץ. במשנת סבם הגדול זיע"א
לפנות ערב, עלו החסידים לעיר הקודש ירושלים, אל ההתכנסות ההיסטורית העולמית, לכבוד ההילולא קדישא, את הבאים קידמה תערוכה מיוחדת תמונות מרהיבות מההתפתחות המואצת והמורחבת של ממלכת התורה החינוך והחסידות ויז'ניץ בשני העשורים האחרונים.
בהפקת ענק הוקם באחת האולמות, 'מוזיאון' ראשוני וייחודי מסוגו, עם הצגת עשרות חפצי קודש ותעתיקים מדוייקים מקורות חייו והווי החסידות בצילו של בעל הישועות משה מויז'ניץ,
תחת אבטחה מיוחדת על הפריטים ההיסטוריים, עברו קהל החסידים בין המוצגים המיוחדים, דבר שעורר בהם זיכרונות ורגשי אש אל אותו צדיק.
תעתיק מיוחד היווה חדר קבלת הקהל, והיכל הטישים, עם הפריטים והפרודוקטים האמיתיים, הם העבירו רטט בלב כל אחד בלהיזכר את רגעי הקודש בקודש הקדשים בעת קבלת הקוויטלעך ועריכת הטישים הטהורים.
בסיום התערוכה הוצג צוואת קדשו – בכתב יד קדשו של בעל הישועות משה, הפונה לכלל חסידי ויזניץ, ומבקש להידבק ולהתקשר בבנו ממלא מקומו, ולסייע בידו, ולכל העומדים לימינו אהיה להם מליץ יושר.
משם עבר הציבור לסעודת ההילולא, שהוגש כיד המלך ברוב פאר והדר. כאשר באולמות הסמוכים התקיימו עוד תחנות מפרקי וקורות חייו של בעל הישועות משה, כגון מסע הבריחה ממלתעות הרשע השואה האיומה, אל ארץ ישראל, מסע בריחה מטלטל וסוחף. תערוכה מיוחדת בה סוקרו מסעותיו הנאדרים בקודש של מרן בעל הישועות משה זצ"ל ברחבי תבל, בהם הרבה פעלים במסירות נפשו הטהורה.
שאו סביב עיניך וראי, האות ניתנה ודלתות האולם המרכזי בבניני האומה נפתחו, אלפי איש זרמו לתוכה, וישבו איש איש במקומו, את המעמד המרומם הנחה פה מפיק מרגליות הרה"ג ישעיה גרינפלד שהנחה את הערב בכשרונו הרב, בכבוד רב קיבל המנחה את ראש עיריית ירושלים מר משה ליאון אשר מסר את ברכת העיריה לרגל המעמד הנערך בתוככי ירושלים הבירה תקוות ליבו של העם היהודי.
במהלך המעמד הנעימו מקהלת ויזניץ ביצירות מיוחדות, שירים עתיקים לצד חדשים הפורטים אל מעמקי הלב באהבה והתעוררות אל הרבי זי"ע.
בשעה היעודה הופיע בהדרו כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט שליט"א מויז'ניץ, אמות הסיפים נעו בשירה אדירה, בשמחה והתרגשות, בתיפים ומחולות בשירים מיוחדים שהולחנו במיוחד למעמד הנשגב.
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, זה זמן לפעול ישועות פתח הרבי מויז'ניץ את המעמד, כשהלבבות פתוחים זה הזמן להעתיר בתפילה, הרבי נעמד באמירת 'שיר המעלות ממעמקים' פסוק בפסוק, לאחמ"כ ברטט רב נאמרה פיוט 'שלשה עשרה מידות', קול התפילות זעזע את אמות הסיפים עין לא נותרה יבשה נוכח התפילה, "שתשים דמעותינו בנאדך להיות ותצילנו מכל גזרות ואכזריות".
באוירה מרוממת ומחושמלת, נערך סיום ששה סדרי משנה – כאשר כלל החסידים שיננו את פרקי המשניות אותם קיבלו על עצמם, ולאחמ"כ ערך הרבי מויז'ניץ את הסיום.
הס הושלך באולם, שעה שהחל הרבי שליט"א לשאת את המשא המרכזי, הרבי תיאר ברגש רב את היסטורית בית ויז'ניץ למן תחילת השושלת הבעש"ט וחסידו ר' יעקב קאפיל חסיד ועד ימינו אנו, את מאורעות התקופה והזמנים, ובשיאם פרקי החיים של השואה והתקופה הקשה, שנפרסו על פני שלושה דורות ה'אהבת ישראל' בנו בעל ה'אמרי חיים' ונכדו בעל ה'ישועות משה', הקשיים בהקמת עולה של תורה בתקופות של חושך ואפילה.
כן הרחיב הרבי פרקי משנתו ושיטתו של בעל הישועות משה, מידת האמת שהייתה טבועה בדמו, והריחוק מן השקר והדומה לו כמטחוי קשת, האדמו"ר עורר את הציבור ללכת בדרכיו, והזכיר את תקנת היסוד של בעל הישועות משה ללימוד יומי בספר חובת הלבבות שער חשבון הנפש, וקרא לציבור להעמיק בנוסף לחשבון היומי שער יחוד המעשה אשר היה רגיל על לשונו של בעל הישועות משה, ובשנה הקרובה יקדישו החסידים לעיין וללמוד בפרק ייחודי זה, המחדד ומעמיק ביסודות ענייני האמונה בקב"ה.
מצגת אומנותית ומרתקת, רבת תוכן ובהגשה מפעימה, בשילוב מחזמר בעלי מנגנים וילדי פלא מהחסידות, היטיבו לתאר משעולי חייו המאירים של בעל הישועות משה זי"ע, החל משחר ילדותו בצל סבו ה'אהבת ישראל' ותקופות המלחמה והצנע, בחו"ל ובארץ הקודש, המלחמה החינוכית על הדור העתיד, הקמת מוסדות התורה והחינוך, כשעה וחצי של צפייה מרתקת ומרגשת שהרטיטה הלבבות, המצגת שולבה בקטעי הקלטות בקולו הטהור, דברי מוסר וחינוך אותם הרצה ומסר במשך כל שנותיו.
השעה חמש לפנות בוקר, הלבבות מרוממים, הלבבות מתגעגעים, בריקוד נלהב ההמנון השיטה הקדושה, פצחו קהל האלפים בספונטניות, 'דהיינו קב חומטין' מאמר הגמ' במסכת יומא, הממשיל את החיים לכור חוטים והמאמץ מלמנוע להתליע, ובמסר האדיר להכניס בחיי הגשם קורטוב עזות דקדושה. ובכך ננעלה המעמד ההיסטורי שייחרט עוד ימים רבים בקרב כלל חסידי ויז'ניץ.
מעלת הלימוד בספר הזוהר הקדוש אין למעלה ממנו והוא יקר יותר מכל לימוד אחר ויכול אדם לתקן את כל לבושי נפשו רוחו ונשמתו מאדם הראשון ועד גלגולו זה, בזכות הלימוד בספר הקדוש והנשגב הזה.ודע לך קורא נעים שאין לך דבר שמציל ומגן מפני כל הפורענויות כמו לימוד הזוהר הקדוש שיש בו סגולות עצומות ונוראות מה שאין הפה יכול לדבר כלל ועיקר.
ולא רק זכות שאין לה סוף יהיה למי אשר יטעם מטעם עץ החיים ואכל וחי לעולם, אלא גם חיוב גדול לכל בר ישראל לעסוק בלימוד הזוהר הקדוש והעתיק לפני הקורא מה שכתב בספר הזוהר בתיקונים תיקון שישי שאמר אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי דבהאי ספר הזוהר יתפרקון מן גלותא כד אתגליא בתרא בתראה (בזה ספר הזוהר יגאלו מן הגלות כאשר יתגלה בדור האחרון) כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא (היינו קריאה ללא הבנה) בונה עולמות, כל שכן אם יבין מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה שלימה ואין האדם נקרא שלם עד שיעסוק גם בחכמת הקבלה או לכל הפחות לימוד הזוהר הקדוש.