"פן תשכח" – קהות חושים:
האויב השקט של הזוגיות
הפסוק:
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ…" (דברים ד', ט')
לכאורה יש כאן כפילות.
אם אדם שוכח – ברור שהדברים כבר אינם בלבו.
אז למה התורה אומרת; גם "פן תשכח" וגם "ופן יסורו מלבבך"?
התורה באה ללמד אותנו שיש שני מצבים שונים.
יש מצב שבו אדם באמת שוכח,
אך יש מצב עמוק יותר – הוא עדיין זוכר,
אבל הדברים כבר אינם חיים בלבו.
הם כבר לא מרגשים אותו,
לא מעוררים בו הכרת הטוב
ולא משפיעים על ההתנהגות שלו.
זו בדיוק כהות חושים.
כך גם בזוגיות.
בתחילת הדרך אנחנו רואים את כל הטוב:
את המידות היפות,
את ההשקעה,
את האכפתיות,
את הנתינה
את המתנה שקיבלנו.
עם הזמן בדרך כלל לא שוכחים את כל זה –
פשוט מתרגלים אליו.
ומה שמתרגלים אליו-הופך למובן מאליו.
וכשהוא מובן מאליו, הוא נעשה שקוף.
וכאן מתחילה הסכנה.
הרבה מהוויכוחים, מהאכזבות
ומההתרחקות בין בני זוג אינם מתחילים ממשבר גדול,
אלא מכך שהפסקנו לראות את הטוב.
התרגלנו לנוכחות של מי שלצידנו,
להשקעה שלו,
לדאגה שלו
ולכל מה שהוא עושה עבורנו מדי יום.
במקום להרגיש הכרת הטוב- אנחנו מצפים!
במקום לראות את מה שיש,
אנחנו מתמקדים במה שחסר.
לכן התורה מזהירה: "פן תשכח… ופן יסורו מלבבך."
אל תיתן להרגל להקהות את הרגש.
אל תיתן למתנה הגדולה שה' נתן לך להפוך למובנת מאליה.
זו עבודה שכולנו צריכים לעשות,
כי קהות חושים לא פוסחת על אף אחד.
💡ויש לי עבור כולנו
משימה לשבוע הקרוב-
דיברנו על כך שהסכנה הגדולה היא לא לשכוח, אלא להפסיק לראות ולהעריך את הטוב.
בואו נחזור רגע לתחילת הדרך ונשאל את עצמינו:
מה כל כך אהבתי בבן או בבת הזוג שלי?
אילו תכונות משכו אותי אליו או אליה?
החזירו את אותן תכונות לקדמת הבמה, ובמהלך השבוע השתדלו להתבונן בהן מחדש.
ואם אתם נשואים כבר שנים, ודאי נוספו עם הזמן עוד הרבה מעלות, תכונות טובות, רגעים של מסירות ונתינה.
אל תשאירו גם אותם ברקע – תנו להם מקום.
כי כשהטוב חוזר אל הלב, הוא חוזר גם לעיניים. וכשהעיניים רואות את הטוב – גם הזוגיות נראית אחרת.
——————-———————
יפה בלוי| הדרכת כלות | לווי זוגות בתחילת חיי הנישואין | 050-520-33-50




















