היועמ"שית במכתב לנתניהו: עליך לבחון שוב האם לפטר את השר איתמר בן גביר

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שיגרה הערב (חמישי) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו כתבה "עליך לבחון מחדש את עמדתך בעניין כהונת השר בן גביר".

לפי עמדת מיארה, "השילוב בין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה של המשטרה ובין התלות של קציני המשטרה בשר לקידומם פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי".

בתחילת המכתב כתבה מיארה לנתניהו: "טרם הקמת הממשלה הוגשה לבית המשפט העליון עתירה בה נטען כי אתה מנוע מלמנות את חבר הכנסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ייצגתי אותך בעתירה זו. בהתבסס על התשתית שהייתה קיימת באותה העת, עמדתי המשפטית הייתה כי על אף שהמינוי מעורר קושי ניכר על רקע עברו הפלילי של השר והתבטאויותיו לאורך השנים, החלטתך לעמוד על המינוי מהטעמים שמנית אז אינה עולה כדי חוסר סבירות קיצוני, נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לך כראש ממשלה במינוי שרים.

בית המשפט דחה את העתירה תוך שעמד על כך שיש חוט מקשר בין העבירות השונות שבהן הורשע השר בן גביר לאורך השנים, באשר רובן ככולן קשורות במישרין ובעקיפין להפרת הסדר הציבורי, ואילו השר לביטחון לאומי, הוא הדמות שאמונה על שמירת שלטון החוק והסדר הציבורי".

עוד הוסיפה מיארה כי "בדחותו את העתירה, בית המשפט ייחס משקל מכריע לדבריו של השר אשר יחזר והדגיש עד כמה שינה את דרכיו ואורחותיו בשנים האחרונות ולחלוף הזמן מאז האירועים שעמדו בבסיס העתירה.פסק הדין התבסס "על יסוד עצמאותה של המשטרה", ועל כך שהשר אינו משמש כ 'מפכ"ל על'. כמו כן, בחינת המינוי נעשתה על פי מצב הדברים הנכון ליום הגשת העתירה, קרי טרם המינוי לתפקיד השר".
"מאז פסק הדין בעתירה הקודמת חל לכאורה שינוי מהותי בתשתית המנהלית הראייתית. בתוך כך, במהלך החודשים אוגוסט עד ספטמבר 2024 הוגשו לבית המשפט העליון ארבע עתירות בהן התבקש בית המשפט להורות לך על העברת השר מתפקידו. עתירות אלה מתווספות להליכים משפטיים נוספים ולפניות נוספות שהתקבלו במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. מכאן לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בשמך לבית המשפט ולקבל את עמדתך העדכנית בנושא, לשם גיבוש תשובה לעתירות ולפניות".

לדברי היועמ"שית, "פעולתה של משטרת ישראל במקצועיות, בשוויוניות, בממלכתיות, ללא שיקולים זרים ופוליטיים, היא תנאי בסיסי לתפקודה החוקי והתקין, לשמירה על זכויות האדם בישראל ולשימור הליגיטימציה הציבורית של אכיפת החוק במדינה. על הדרג הפוליטי להימנע מלפגוע במתחם שיקול הדעת המקצועי של המשטרה או להשתמש בפעילותה כאמצעי לקידום אינטרסים זרים. התערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה מובילה לפגיעה בזכויות היסוד של הפרט ובהן: הזכות לחירות, חופש התנועה, האוטונומיה של הפרט, חופש הביטוי וההפגנה, הזכות לכבוד ועוד. מדובר בפגיעה בערכים דמוקרטיים יסודיים.

לשר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה סמכות לקבוע מדיניות כללית למשטרה. ואולם, המילה 'מדיניות' אינה יכולה לשמש כסות להתערבות פסולה בעבודת משטרה ולפגיעה בציבור, הזכאי לכך שהמשטרה תפעל בעניינו לפי שיקולים מקצועיים, ענייניים, שוויוניים וממלכתיים. התערבות אופרטיבית בכסות של 'מדיניות' סותרת את עקרון עצמאות המשטרה, עליה התבסס בית המשפט בדחותו את העתירה הקודמת בעניין מינוי חייכ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי.

התשתית המנהלית הראייתית שנפרשת בעתירות החדשות ובפניות מלמדת כי מאז מונה לתפקיד, השר בן גביר משפיע ומתערב לכאורה באופן בוטה, פסול, וחוזר ונשנה, בהפעלת הכות המשטרתי, בניגוד להחלטות שיפוטיות. כמו כן, השר התבטא במהלך כהונתו בדרך שיש בה כדי להרתיע שופטים מלבצע את עבודתם; להוביל לזילות של החלטותיהם; גם בפני אנשי משטרה; להרתיע גורמי אכיפת חוק ממילוי תפקידם, וליצור דה-לגיטימציה לחקירות אנשי המשטרה, וזלזול בפעולתה בקרב שוטרי משטרת ישראל.

זאת ועוד: לפי הנטען, השר התערב בפעילות המשטרה בניגוד למדיניות הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני. התערבויות פסולות אלה בעבודת המשטרה, במישרין או בעקיפין, הן בעלות פוטנציאל אפקטיביות ונזק גדול במיוחד לתקינות עבודת המשטרה משעה שהן נעשות על ידי מי שמחזיק בסמכויות ייחודיות כלפי משטרת ישראל, ובכללן אישור כלל המינויים החל מדרגת סגן ניצב.

"מבחינה מעשית, עתידם המקצועי של מאות קציני משטרת ישראל וקידומם תלוי ברצונו של השר. מהתשתית המנהלית הראייתית עולה לכאורה, כי השר עושה בסמכות המינוי וסיום הכהונה שימוש באופן שיש בו כדי להוות התערבות פסולה בפעילות האופרטיבית של המשטרה".

לפי היועמ"שית, "השילוב בין כוחו של השר ביחס למשטרה והשפעתו המעשית והמיידית על העתיד המקצועי של קציניה לבין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה האופרטיבית, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור, ולא לדרג הפוליטי. מדובר בצבר אירועים רחב, שהתרחש בפרק קצר יחסית, והמשקף, על פני הדברים, חריגה שיטתית מסמכות; פגיעה בעקרון היסוד לפיו על משטרת ישראל לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי; ופגיעה מודעת בשלטון החוק, באמון הציבור במשטרה ובאינטרס הציבורי".

מיארה הוסיפה: "החשש הוא כי שתיקת הממשלה תתפרש כגיבוי בפועל להתנהלות השר. אם כך הם פני הדברים, אחריותך בעומד בראשות הממשלה לפעול מול השר להפסקת התנהלותו זו".

"הטענה העולה מהחומרים היא שהאירועים החדשים והצטברותם לאירועים שקדמו להגשת העתירה יוצרים לכאורה מכלול חריג, חמור ומתמשך של זלזול בחוק, הפרת דין ופגיעה בעקרונות יסוד משטריים, תוך פוליטיזציה של עבודת המשטרה.

לכן נדרשת התייחסותך לתשתית העדכנית, לאופן פעולתך בעניין, וכן לשאלה אם לא נשמטה הקרקע תחת הצהרת השר על שינוי אורחותיו והטיעון בדבר חלוף הזמן".

לסיום כתבה: "אציע כי תבקש את התייחסותו של השר לטענות העולות מהתשתית הראייתית שהובאה בפניך. עוד אציע כי לאחר שתתקבל התייחסותו של השר, תיקבע פגישת עבודה בינינו לשם גיבוש העמדה בעתירות".