במהלך שיקוף רגשות עם נחמן, הבן הבכור בן ה-10 סיפר על תחושותיו בלוויה והגעגועים שמפריעים לו לישון בלילה:
"בלוויה, בכיתי המון ובקושי הצלחתי להגיד את המילים של הקדיש. הסתכלתי על המיטה ורציתי רק עוד פעם אחת לראות את הפנים של אמא, פתאום שמתי לב שנתן ונפתלי, אחי הקטנים מסתכלים עלי בפחד ולא יודעים מה לעשות.
מאז שאמא נפטרה אני לא נרדם מגעגועים, היא תמיד אמרה לנו שהיא הולכת לבית חולים בשביל לחזור בריאה יותר, אף פעם לא חשבנו שיום אחד היא תלך ולא תחזור"
כשנשאל על מצב אחיותיו אמר בחשש: "אני חושב שהן פחות זוכרות את אמא ובעיקר עצובות כי אין לנו מי שיקנה אוכל ויארגן את הבית"
לעזרה עבור יתומי מריאן הקליקו כאן>>>
אליהו וחיה מריאן התגוררו בדירת חדר וחצי שכורה, ברחוב חיי אדם בירושלים. לפני כשנתיים ילדה חיה את בתה החמישית ומאז החלה לסבול מחולשה קיצונית שגרמה לה לחוסר תפקוד.
אליהו שנאלץ לטפל בבית ובילדים פוטר מעבודתו ואז קיבל את הבשורה הקשה: חיה בת ה30 סובלת מגידול ממאיר בבטן בשלב 4.
משפחת מריאן מצאה את עצמה בסיטואציה קורעת לב כפי שתיאר אליהו באחד הפעמים:
" מי שמבין קצת במחלה, יודע שמדובר בשלב מאוחר מאוד הן מבחינת האלימות של הסרטן והן מבחינת התפשטות הגרורות. חיה הלכה פעם בשבוע לכימותרפיה לאשפוז יום וחזרה בלילה לדירת החדר וחצי שלנו.
פעם אחת היא חזרה ב-12 בלילה מבית החולים, הגוף שלה בער, היא נשכה שפתיים כדי לא להעיר את הילדים אבל אנחה אחת הספיקה לנחמן שלנו בן העשר. "אמא, הטיפול מאוד כאב היום?" הוא שאל וחיה פרצה בבכי חסר מעצורים" תיאר.
עם פטירתה כאמור הותירה אחריה חמישה ילדים ובעל שבור שמתחנן: "בבקשה תעזרו לנו לשרוד את היום של מחר, תנו לי את היכולת לשקם את הבית, לתמוך בילדים ולהיות שם בשבילם במקום חיה"
