אוֹצְרוֹת הַחֵן • פרשת פקודי • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע – מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים

פרשת פקודי

 וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (לח, ח)

במראת הצובאת" – בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע א"ל הקב"ה קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים (רש"י)

בפרשת פקודי כל מקום שנזכר כיור כתיב כיר חסר ו'. דהנה הנשים הצובאות הביאו המראות ולא רצה משה לקבלם עד שאמר לו הקב"ה וקיבלם ומהם נעשה הכיור (רש"י שמות לח ח). כי המראות הללו היו חרב פיפיות על ירך בשביל היצר הרע שלא לחטוא. והנה תבת כיר הוא חרב בלשון יון עיין רש"י עה"פ (בראשית מט, ה) כלי חמס מכורתיהם, ולכן כתיב כיר חסר ו', כי עד שלא היה להם תורה היה רומז באות ו' שג"כ היו שומרים על ברית והיה להם חרב חדה על ירך להרוג היצר הרע ובזה זכו לתורה.

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה (לח, כא)

הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע אמר על הא דאיתא (מדרש תנחומא פקודי פי"א) ״כל שבעת ימי המילואים היה משה מפרקו ומעמידו וכר בכל יום״, עד שבאחד בניסן הוקם ונשאר קיים, רמז לז' בתי מקדשים שנחרבו, עד שלעתיד יהיה מקדש קיים לעד ולנצח נצחים.

בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ (לט, א)

הרה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא זי"ע, אחרי נישואיו החל להנהיג עדה וילבש בגדי לבן. באו וסיפרו זאת לידידו הגה״ק רבי יצחק מאיר מגור זי"ע בעל 'חידושי הרי״ם', וביקשו ממנו תלמידיו שילך לפראגא לומר לו דברי מוסר עבור זה. אמר להם ה'חידושי הרי״ם': ״ממה נפשך, אם הוא רבי, ניחא, ואם לאו, אינני רוצה לצער את חברי״. פעם אחת בערב ראש חודש למד רבנו ה'חידושי הרי״ם' שיעור עם תלמידיו ועסקו בסוגיא עמוקה ופלפלו בה הרבה. אמר ה'חידושי הרי״ם' לתלמידיו: ״בואו ונלך לפראגא!״ כשבאו שמה, שמחו יחדיו שני הרעים האהובים. בתוך הדברים החל הרה״ק רבי ישעיה מפראגא זי"ע לשוחח בסוגיא זו והציע בה פלפול נאה. אותה שעה דחף ה'חידושי הרי״ם' את תלמידיו מאחור, לאמור: ״מה רציתם ממנו?!״. באותו לילה ערך רבי ישעיה סעודה גדולה לכבוד ראש חודש, ואחר הסעודה ליווה את בעל 'חידושי הרי״ם' עד לביתו בוורשה. וכשבאו לוורשה, ליווה ה'חידושי הרי״ם' בחזרה את רבי ישעיה וכך חזרו כל הלילה.

שניהם הסתלקו באותה שנה – בעל 'חידושי הרי״ם' נסתלק בכ״ג אדר תרכ׳׳ו והרה׳׳ק רבי ישעיה מפראגא נפטר בה׳ אדר תרכ״ו. באותה שנה נזדמנו למקום אחד, לקח ה'חידושי הרי״ם' ספר והראה אותו לרבי ישעיה. החזיר רבי ישעיה את הספר לארון שלא ייוודע איזה ספר. וכשנפרדו, נישקו איש את רעהו… ודיברו אחרי כן החסידים, שזו היתה נשיקה של פרידה, כי יותר לא ראו זה את זה.

וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה (לט, א)

הרה"ק רבי שמחה בונם מאוטבוצק זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע, כששב מקאצק אמר: ״זה החלטנו בקאצק, כל מי שמשנה בגד התחתון, משנה בגד העליון״.

חודש אדר

חודש אדר שהנס מלובש בטבע כל אחד יכול לקבל השפע

אמרו חז"ל (תענית כט:) "בר ישראל אי אית ליה דינא בהדי גוי לישתמיט מניה עד אדר". וצריך להבין למה לא עד חודש ניסן? אבל נראה, כי חודש ניסן היו בו ניסים למעלה מן דרך הטבע, ולזה צריכים זכויות גדולים, אבל בחודש אדר שהסתתר הנס בתוך הטבע, יכול ג"כ איש פשוט רק שהוא מזרע ישראל, להיכנס בזה ושישפיע עליו מלמעלה הנס, ולכן דווקא עד סוף חודש אדר. אבל כל זה מדובר רק באיש פרטי, אבל לא כן ענין כללי בכל יום ובכל חודש זמן להיוושע, כי כל אחד מתוך כלל ישראל כדאי הוא אפילו שהוא בדיוטא התחתונה ח"ו, ולא צריכים להשתמט דווקא עד חודש אדר, רק השערים תמיד פתוחים להיוושע.

חודש אדר מרמז על פרנסה

אמר הרה"ק רבי אהרן צבי מביאלא זי״ע פעם בשולחנו: בבית שני הזקנים בכו, מפני שזכרו את המקדש הראשון. ה'עולם' אומרים כי חודש אדר מרמז על פרנסה וכלכלה. היה פה שפע ואקווה כשנהיה ביחד, יהיה הלאה כן.

באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]