בניית הגדר. צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90

"גבול מדיני במסווה ביטחוני": ההחלטה על שיפוץ גדר ההפרדה מעוררת סערה

בהודעה לקונית, כמעט בדרך אגב, החליטו בקבינט להשקיע 360 מיליון שקלים לתיקון הגדר בקו התפר ולמעשה להפוך את חלקו לחומת בטון מסיבית בגובה של 9 מטרים • ההחלטה התקבלה ללא דיוני על ההשלכות המדיניות או האסטרטגיות

כתבות נוספות בנושא:

השבוע, כמעט במחטף, התקבלה אחת ההחלטות המדיניות הדרמטיות של השנים האחרונות. במוצאי שבת, בהודעה כמעט לקונית, נמסר מלשכת שר הביטחון בני גנץ כי הוא יביא לאישור הקבינט תוכנית להשקעת 360 מיליון ש"ח לחיזוק מכשול התפר כבר בשנת 2022. למחרת, בהודעה לקונית אף יותר נמסר מטעם ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) כי חברי הקבינט אישרו פה אחד את התכנית שהציג שר הביטחון, בני גנץ, בהיקף של 360 מיליון ש"ח לבניית 40 ק"מ נוספים של מכשול התפר.

ממשרד הביטחון נמסר כי המכשול יכלול חומת בטון מאסיבית, אמצעי מיגון ואמצעים טכנולוגיים נוספים, בגובה של עד 9 מטר. "החומה תחליף את הגדר שנבנתה לפני כ־20 שנה", נאמר בהודעת המשרד. גורם במשרד הביטחון אומר כי המכשול ביחל באזור סאלם שבצפון השומרון ויגיע עד לאזור בת חפר.

במפלגת הציונות הדתית פחות אהבו את ההחלטה, ופרסמו הודעה מאוד לא לקונית. "אוסלו זה כאן", תקפו. "כשהזהרנו שבנט חצה את הריביקון לשמאל התבוסתני של המדינה הפלשתינית היו מי שהרימו גבה. היום הוא צועד בדרכם של רבין, פרס ושרון ומחלק את הארץ דה-פקטו".

"בנט, שבעבר תקף את תפיסת החומות וההתמגנות והיה ממובילי המאבק נגד המשך בניית הגדר, משלים היום עם גנץ את תהליך אוסלו, ובמקום לרדוף את הטרור בהתקפה בלתי פוסקת מקים חומת גבול שתחצוץ בין ישראל הקטנה ליהודה ושומרון, מקבע את ההפרדה ביניהן, ומקים מדינה פלסטינית דה פקטו".

סיור על הגדר. צילום: אביר סולטן/ פלאש90

"מנכ״ל מועצת יש״ע לשעבר שהבטיח לא לוותר על סנטימטר מארץ ישראל – מחלק את הארץ וקורע חלקים ממנה בחומת בטון. זהו נזק לדורות! אנשי הימין שנותר בהם מעט מצפון – תעצרו את העוולה, היום, לפני שיהיה מאוחר מדי!", מסרו בזעם.

ומסתבר שגם ראש הממשלה נפתלי בנט, כשעמד בראשות הבית היהודי, התנגד נחרצות להרחבת גדר ההפרדה. ב-2014 הצליח לסכל תוכנית ממשלתית להקמת קטע מגדר ההפרדה באזור גוש עציון. למעשה, בנט בכלל חשב, כשהיה איש ימין, שצריך לצמצם את גדר ההפרדה. במאמר שפרסם בעיתון 'וול סטריט ז'ורנל' כתב כי "על ישראל לפרק את גדר הביטחון שהוקמה בעשור האחרון, כדי להתגונן מפני התקפות הטרור הפלסטיניות במהלך האינתיפאדה השנייה"

בנט שלל את הטענה כי רק גדר המערכת היא זו שהביאה לירידה התלולה בכמות ההרוגים הישראלים בפיגועי טרור, עד כדי כך שבשנת 2012 לא נהרג אזרח ישראלי אחד. לטענתו, "הירידה יוצאת הדופן בכמות אירועי הטרור קרתה הודות למודיעין איכותי בשילוב עם יכולתה של ישראל לבצע פעולות צבאיות ממוקדות בגדה המערבית". על כן, לדבריו, ישראל אינה זקוקה לגדר ההפרדה.

החלטה לא מדינית

ישיבת הקבינט, שבה התקבלה ההחלטה, ועסקה ברובה במצב הביטחוני הכולל בעקבות גל הפיגועים, נמשכה בסך הכל כשעתיים ורק רבע משעה מתוכה הוקדשה לתגובות השרים. ב'ישראל היום' דווח כי אף שלהקמת חומה בתוואי שעשוי להיות בעתיד קו הגבול יש השלכות מדיניות מרחיקות לכת, ההחלטה התקבלה בלי דיון מדיני ובלי שמשרד החוץ הכיר את הסוגיה. גורם שעודכן בתכני הדיון אמר כי לא התקיים דיון על ההיבטים המדיניים של הקמת החומה.

אריאל כהנא מזכיר כי החומה החדשה מחליפה חלק מגדר ההפרדה, שהקמתה לפני שני עשורים הכניסה את ישראל למערבולת מדינית. הרשות הפלסוינית יצאה בשעתה למסע הסברה בינלאומי חריף ושבו טענה כי "ישראל כולאת את אזרחיה בגטאות". ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הועמד לדין שלא בפניו בבית משפט בבלגיה בשל הקמת הגדר. נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש הבן, שנחשב לאוהד ישראל, נזף בפומבי בישראל בשל מה שכינה "החומה" ורק מאמצי הסברה כבדים של ישראל גרמו לו לתקן ההתבטאות. בעקבות אותו קמפיין פלסטיני נדחקה ישראל לפינה ויצאה למסע הסברה נגדי, שבו ניסתה לשכנע שהחומה אינה גטו אלא גדר למטרות ביטחוניות בלבד. כעת, לא ברור מדוע להחלטת הקבינט לא לווה היבט מדיני.

20 שנות מחלוקת

גדר ההפרדה הוקמה בשנת 2002, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים מיהודה ושומרון למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים. הגדר באורך משוער של כ-720 קילומטר הוקמה בעלות של כ-8 עד 9 מיליארד שקלים על פי מחקרי הכנסת, ועלות שוטפת של 140 מיליון בשנה על פי מבקר המדינה.

כמו הגדר עצמה, גם שמה שנוי במחלוקת, בעיקר בשאלה האם היא "גדר" או "חומה". שמות שונים למכשול נגזרים מתפישת עולמו הפוליטית של הדובר ומעמדתו כלפי המכשול. בעברית לרוב קוראים לה "גדר ההפרדה" אך בנאום שנשא אריאל שרון באו"ם הוא השתמש במונח "גדר הביטחון". כלל מערכת הביצורים והגדרות כנגד מחבלים באזורי קו התפר נקרא "מכשול קו התפר".

ההחלטה התקבלה כבר כמה שנים קודם לכן, בממשלת רבין, ולא כתגובה לטרור, אלא כדי ליצור גבול בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. במשך שר הביטחון, יצחק מרדכי, הודיע שהוא מתנגד לתוכנית ההפרדה והתוכנית הוקפאה.

כשאריאל שרון נבחר לתפקיד ראש הממשלה הוא התנגד בתחילה להקמת הגדר, אך בהמשך החל לשנות את עמדתו ביחס לנושא. מי שתמכו אז בגדר היו בין היתר האלוף במיל. עוזי דיין וראש השב"כ דאז אבי דיכטר. החל משלב מוקדם הצטרף גם אהוד ברק לתומכיה של הגדר, ובהמשך הצטרפו לתומכים בנימין נתניהו, אז שר האוצר בממשלת שרון, והנשיא דאז משה קצב. עם זאת, נתניהו הדגיש, כי יש לְגדר כחלק מתוכנית ההתנתקות את כל גושי ההתיישבות וגם את בקעת הירדן.

הגדר באבו דיס. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

לאחר מאות קורבנות כתוצאה מפיגועי התאבדות, התעצמה התמיכה הציבורית בגדר הפרדה ושכנעה לבסוף גם מתנגדים, כמו שר הביטחון בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, הרמטכ"ל משה יעלון, ראש "שינוי" יוסף לפיד ואחרים. בעיקר היה זה ראש הממשלה אריאל שרון שהביע במשך תקופה ארוכה התנגדות לרעיון הגדר, אולם הוא שינה את דעתו לבסוף.

בהמשך אישרה הממשלה את בניית הגדר, ללא תוואי סופי וסוכם כי משרד הביטחון יקבע קריטריונים, ובהמשך החלה בנייתה באופן רשמי. בלחץ ציבורי ובינלאומי שונה תוואי הגדר פעמים רבות. גם לקראת שלהי 2004 עדיין היה התוואי הסופי שיינתן לגדר מעורפל. עם זאת, פסיקת בג"ץ והלחץ הבינלאומי נתנו את אותותיהם, והגדר שעליה דובר היא כזו שתהיה צמודה יותר לקו הירוק מאשר זו שתוכננה מלכתחילה.

התוואי הסופי של הגדר אינו ברור בשל מחלוקות פוליטיות בציבור הישראלי, דיונים מתמשכים בבג"ץ ולחץ בינלאומי על ישראל. לפי הדרישה הערבית ודרישת בית הדין הבינלאומי לצדק, על הגדר להיות ממוקמת על הקו הירוק ולא בתוך שטחי יהודה ושומרון. מנגד טוענת ישראל, כי אם מופקעות קרקעות בשטחם של הפלסטינים, הרי מדובר בהכרח שנועד להצלת נפשות ולא פועל יוצא של הסכמה על גבול מדיני בינלאומי. לטענת ישראל אין הגדר קובעת את קו הגבול, אלא מדובר בגדר ביטחונית זמנית. כך מנוסחת עמדה זו בידי משרד הביטחון: "התוואי נקבע על סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית ייקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר".

"גבול מדיני במסווה ביטחוני"

בנייר מדיניות שפרסמו ב'פורום קהלת', ארגון שפעם בנט היה שמח לשמוע לעצותיו, מוסבר את הבעייתיות בגדר. "גבול מדיני במסווה ביטחוני", הם מכנים אותו. לטענתם, "יש להסתפק במקטעי הגדר שנבנו ולהימנע מהמשך בניית מקטעים נוספים. ריאה למקבלי ההחלטות בישראל, בתחום הביטחוני והמדיני, לביצוע בירור עצמי בנוגע למכלול ציפיותיהם מפרויקט הגדר. זאת, בשים לב לכך כי אירועי החיכוך שהתפתחו באזור הגדר סביב רצועת עזה והפכו אותה לזירת מאבק, יכולים ללמד כי גם כאשר ברמה הטקטית יוצרת הגדר מכשול יעיל, ברמה האסטרטגית היא רחוקה מהבטחת פתרון ותנאי יציבות. הקושי במתן מענה לטרור העפיפונים (2018), כמו תקיפת הגדר בהפגנות המונים אלימות, מלמדים עד כמה גדר שאינה נשלטת על ידי כוחותינו משני צדיה, עלולה לכפות אתגר מבצעי מורכב. אחת מהנחות היסוד הרווחות בדיון סביב שאלת הגדר היא התפיסה כי הגדר תרמה לירידה בטרור המתאבדים. קיימת חשיבות להידרש לטענה זו".

מה תרם לירידה בטרור המתאבדים?

"הירידה הדרמטית בטרור המתאבדים בערי ישראל עם תחילת בניית הגדר היא עובדה. אולם התרומה העיקרית להישג זה הגיעה מתוך רצף הפעילויות ההתקפיות שערכו כוחות צה”ל והשב”כ בעומק השטח, בשנים שלאחר מבצע ‘חומת-מגן’. הגדר, מעצם היותה רכיב הגנתי טכני משתלב, שימשה מכשול קרקעי במכלול רחב של פעולה מערכתית, התקפית בעיקרה. כלומר, לא המאמץ ההגנתי במרחב הטקטי לאורכה של הגדר חולל את התנאים לדיכוי הטרור, היה זה המאמץ האקטיבי והרציף, במכלול טווחי הפעולה, במרחב שמעבר לגדר".

"בהיבט זה, תפיסת הפעלת הכוח בפיקוד המרכז, פעלה נכון כשהתמקדה בהפעלת עיקר הכוחות באבטחת הצירים והיישובים בעומק השטח ובמאמצים מתמידים לסיכול התארגנויות הטרור בעומק הערים, הכפרים ומחנות הפליטים".

חודרים דרך הביוב. צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90

"כאן גם טמון ההבדל שהתפתח בין הגדר סביב רצועת עזה – שהפכה לאחר נסיגת צה”ל בשנת 2005 , לקו עימות הכולל הבחנה סטטית בין “כאן” ל”שם” – לבין הגדר ביהודה ושומרון, שהוצבה ברובה על תוואי קווי 1967 , כ’רשת ביטחון’, אך לא שינתה את מתווה פריסת כוחות צה”ל בעומק המרחב ואת דפוס פעולתם ההתקפי. בנוסף, הבדל זה מסביר מדוע, למרות חיכוך חוזר ונשנה במספר נקודות בגדר (דוגמת אלה בכפר בלעין) לא הפכה ההגנה על הגדר לאתגר מערכתי בפיקוד המרכז".

לסיום אומרים ב'פורום קהלת כי "הגיע העת כי בחלוף כ-20 שנים מיציאת פרויקט הגדר לדרך, יבחנו הישגיו והמגמות שחולל ברמה הטקטית והאסטרטגית. בהתאם לכך, יש לבחון מחדש את המשכו. הדיון על הגדר, בעבר ובעתיד, כרוך מראשיתו בדיון המדיני על מגמותיה האסטרטגיות של מדינת ישראל, בהתייחסותה לעתיד מרחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן".

עם כי, לא כולם בימין מתנגדים לגדר ההפרדה. ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן שלח לאחרונה מכתב למשרד הביטחון – ובו הוא דורש לתקן מיידית את הפרצות בגדר ההפרדה, ואף איים בהגשת עתירה לבג"ץ. גם ראש המועצה האזורית הר חברון, יוחאי דמרי אמר כי "גדר ההפרדה פרוצה במשך שנים ללא כל פיקוח של המדינה. המציאות ההזויה הזאת חייבת להיפסק – ועכשיו".

 

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

כתבות חדשות באתר

המשפחה מתחננת: "הרב מנחם ז"ל דאג לכולם, מי ידאג ליתום שהשאיר?"
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
אולטימטום צה"לי בדרום סוריה: פתחו את הצירים החסומים, או שניכנס לפעול
הייעוץ המשפטי לכנסת לבג"ץ: חוק הקפאת מעצרי בני הישיבות נחקק בהליך פגום
הגרב"צ אבא שאול מעיד אישית: "נפטר ממש בחוסר כל, לא השאיר שום דבר אחריו"
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
מי מספק לאיראן מודיעין מהחלל? נשיא אוקראינה עם טיעון מפתיע
עזיבה נוספת ביש עתיד: חבר כנסת ותיק התפטר מהכנסת; זה מחליפו
כך תרתמו את שוק ההון כדי לחתן את הילדים, בלי לסכן את הכסף
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
בית הדין העליון של הליכוד: לא ניתן לאפשר ביטול פריימריז בשעת חירום
יאתגר את מערך ה'חץ'? הטיל האיראני שודרג ומאתגר את מערכות ההגנה האמריקניות
השקדן נפטר אחרי סבל עצום: "אפילו ל'ערבים' לא קיבלו אותו בגלל המחלה, מי יחתן את היתומים?"
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
הבחירות המקדימות בציונות הדתית יצאו לדרך; התוצאות יפורסמו הערב
דיווח ערבי: שורת אירועי "תג מחיר" בכפרים הפלסטינים במהלך הלילה

הכתבות המעניינות ביותר

7 פלסטינים נעצרו בחשד לתקיפה סמוך לעיר החרדית; זה מה שנתפס בזירה
שמואלי אונגר עם סינגל חדש - HOROVA!
ג'ואי ניוקומב והרב ג'וג'ו עם קליפ על ​​אמונה: "פשוט תסמוך על השם"
"בחר בחיים": זושא ועקיבא שרים יחד
מנחם לוי מארח את שמחה פרידמן בדואט מקפיץ: "וַיִּבְחַר בְּדָוִד"
אברימי רוט מרגש עם "ונראהו"
החדש והאופטימי של רולי דיקמן - "להביט קדימה"
צבא ארה"ב ערך תרגול ייעודי להתמודדות עם רחפנים עוינים | תיעוד
"טרייסטן": סינגל חדש של מקהלת שיר ושבח
וואטסאפ

חדש באתר

img_0873jpg
אולטימטום צה"לי בדרום סוריה: פתחו את הצירים החסומים, או שניכנס לפעול
.
הייעוץ המשפטי לכנסת לבג"ץ: חוק הקפאת מעצרי בני הישיבות נחקק בהליך פגום
WhatsApp Image 2026-07-26 at 11.54
7 פלסטינים נעצרו בחשד לתקיפה סמוך לעיר החרדית; זה מה שנתפס בזירה
WhatsApp Image 2026-07-26 at 12.11
שמואלי אונגר עם סינגל חדש - HOROVA!

המיוחדים

קיפקעס | מי יקח קרדיט אחרי הכישלון ומי נעדר מהמחאה?
קיפקעס | מי יקח קרדיט אחרי הכישלון ומי נעדר מהמחאה?
צילום מסך 2026-06-18 022446
הרבי מליובאוויטש עצר אותי ושאל שאלה ששינתה את חיי | ראיון מרתק
WhatsApp Image 2026-06-11 at 09.35
בוגרת הפרקליטות יוצאת למלחמה: "המדינה מענישה נשים חרדיות בגלל בעליהן"
WhatsApp Image 2026-06-08 at 10.08
רעידת אדמה משפטית: בוגרת הפרקליטות יוצאת למאבק נגד סנקציות הדיור - ומאיימת בבג"ץ

גלריות

ישיבת חב''ד מוסקבה אצל האדמו''ר מבאבוב 45 (9)
תלמידי ישיבת חב"ד במוסקבה בביקור אצל האדמו"ר מבאבוב - 45
מסע הקודש יזכור אהבתם ע''י האדמו''ר מקרעטשניף סיגעט לציון רבי מרדכי'לע מנדבורנא בבישטינא ושבת ק ( (54)
מסע הקודש 'יזכור אהבתם' של האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט לבישטינא
בין הזמנים סיומים בישיבת 'שמחת התורה' חיפה צילום שמואל שנקר (15)
בין הזמנים נפתח בהתרוממות: מעמד הסיומים בישיבת 'שמחת התורה' חיפה
מודיעין עילית פתיחת ישיבות בין הזמנים ביציאת הצום צילום יעקב כהן (7)
מאות בני הישיבות במודיעין עילית פתחו את ישיבות בין הזמנים ביציאת הצום • גלריה

עיתוני היום

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד • כותרות העיתונים – י"ב באב ה’תשפ”ו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד • כותרות העיתונים – י"ב באב ה’תשפ”ו

התחברות למשתמש פרימיום

ברוכים הבאים!

לגלישה באתר נקי מפרסומות קופצות ובאנרים, היכנסו באמצעות חשבון הגוגל שלכם.

דיווח על סרטון

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
Hide picture