את האירוע פתח ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי ואמר: "כנס המימונה האקדמי באשדוד הפך למסורת יפה ומעניינת, המאפשרת לנו כעיר רב-תרבותית, לדון בנושאים המחברים בין חברה לתרבות בחברה הישראלית, והשנה בחרנו לדון בהשפעת השלום בין מרוקו לישראל על היחסים בין יהודים למוסלמים בצפון אפריקה והרלוונטיות שלהם כיום על החברה הישראלית. ואנחנו כמובן גאים להיות בית לכנס שיתרום לחיזוק הקשר בין המדינות ויעצים את האהבה המשותפת וארוכת השנים בין שני העמים".
את המשא המרכזי במעמד נשא הגה"צ רבי חיים פינטו רבה הראשי לאשדוד, כשבראשית דבריו בירך את ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי על היוזמה הברוכה. בדבריו נשא על יהדות מרוקו שיש לה מסורת עתיקה שיהודים וקהילות חשובות התישבו בה כבר מאז מימות שלמה המלך והביא לכך מקורות. ציין את ההלכות והמנהגים שקבעו גדולי החכמים במרוקו שאליה הגיעו יהודים רבי שגורשו ממדינותיהן והתקבלו בכבוד ובהערכה רבה במרוקו. לאחר שביאר את מנהג המימונה המבוססת ע"פ רבותינו הגאונים במרוקו עבר ליחסים בין מדינת מרוקו ליהודים ואמר, עלינו להעריך את מלכות החסד של מרוקו שמלכיה היטיבו רבות עם היהודים ובמשך שנים נטלו אותם תחת חסותם בשרשרת המלוכה ברבות השנים, ובירך את המלכות ובפרט במלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים ימ"ש ניסו לפגוע ביהודים במרוקו ובקשו את שמותיהם של היהודים, ענה המלך בכל תוקפו לגרמנים במילים אלו: "גורלי כגורלם ואחריתי כאחריתם ולא אתן את ידי בשום אופן שיפגעו בהם". גם ישני עפר גדולי הדורות זכו להיטמן במרוקו כאשר היו נתונים בסכנת הרס במדינות אחרות והמלך מוחמד החמישי אישר זאת מתוך כבוד הערכה וכך ממשיכים גם בימים אלו שהמלך יר"ה שומר על יהודי מרוקו, מלכות מרוקו היא מלכות של חסד, בהוראות המלך ניתנו תקציבי ענק לשמירת בתי הכנסת העתיקים ובתי העלמין הפזורים ברחבי המדינה, וסיים בברכה למלך מרוקו יר"ה ויהי רצון שנזכה לגאולה השלמה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו, תרבחו ותסעדו.
לאחר מכן הושמעו קטעי נגינה לכבוד המימונה במסגרת קונצרט של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, בהשתתפות נגנים שהגיעו במיוחד ממרוקו באופן רשמי וציבורי.
כנס המימונה הופק על ידי אגף האירועים של עיריית אשדוד- גב׳ א. נפתלי מנהלת האגף, עו״ד יוסי עטר מפיק ומנהל אמנותי והמרכז לפיוט ושירה – ט. סהרוני יו״ר המרכז, והמנכ"ל למרכז פיוט ושירה מר ישראל אוחיון.
