גאב"ד 'בד"ץ מהדרין': היוצאים לדירות נופש בחו"ל נדרשים להיות ערים לשאלות הלכתיות חמורות

לקראת ימי הקיץ בהם יוצאים רבים לנפוש בחו"ל או בארץ בדירות נופש בהם מתאכסנים במשך ימות השנה גוים או כאלה שאינם שמרי תו"מ, מתריע גאב"ד בד"ץ מהדרין הרה"ג רבי אברהם רובין שליט"א ומצביע על שאלות כשרות מצויות, כגון הכשרת המטבח וכשרותם של מוצרים מקומיים כמו: דגים, פירות קפואים או חתוכים, משקאות קלים וכד'. כמובן, זאת מבלי להיכנס לשאלות הלכתיות אחרות כמו ענייני קדושה וטהרה בנופשונים, איסורי חילול שבת (לדוגמה בכניסה וביציאה אל ומחדרי בתי מלון או בחדרי מדרגות בהם מופעלת אוטומטית הדלקה וכיבוי של התאורה והמזגן), או איסור יציאה מארץ ישראל לחו"ל שלא לצורך לימוד תורה או לישא אישה – על כך יעשה כל אחד שאלת חכם.

ראשית יש לדעת, אומר הרב רובין, כי כלים העשויים מפלסטיק או טפלון אינם ניתנים להכשרה. גם מיקרוגל, ע"פ דעת רוב הפוסקים, אינו ניתן להכשרה. קולט אדים קשה מאוד לניקוי ועלול לטפטף שומני טריפה, כיריים אינדוקציה – גם הם כמעט ואינם ניתנים להכשרה. הפתרונות שניתנים להכשרת כיריים אינדוקציה נסמכים על כל מיני היתרים מורכבים, ובטעות קטנה יכולים להיכשל בטרפות ח"ו.

להכשרת תנור אפיה נדרש אדם הבקי בדינים ובמלאכת הליבון ויש לשים לב כי מגשי התנור בלועים ב"יבש חם", לכן הם צריכים ליבון חמור (ניצוצות ניתזים), דבר שברוב המגשים אינו אפשרי. שולחנות מפורמייקה אינם ניתנים להכשרה וכיורים שאינם ממתכת, על פי רוב דינם יהיו ככלי חרס ולא תועיל להם הגעלה.

בנוגע לרכישת לחמים תוצרת מקומית – מלבד עניין פת עכו"ם, קיים חשש שהם בבחינת טריפה גמורה, מאחר ויש מקומות בהם מורחים עליהם שומן מן החי. מה גם שבתעשייה המודרנית כיום, לחם הוא מוצר מורכב מאוד – ובוודאי שיש להימנע לצרוך לחמים ללא חותמת כשרות מהודרת.

בדגים, מלבד דרישות הכשרות הבסיסיות של סנפיר וקשקשת, קיימת בעיית הטפילים המצויה מאוד, בעוד שבארץ היא מטופלת על ידי גופי הכשרות השונים. כך גם מצוי מאוד שדגים טהורים שרויים יחד עם דגים טמאים עד שנעשים ככבוש ודינם כמבושל, או שבחנות נמכרים דגים טהורים לצד דגים טמאים והמוכר משתמש באותה הסכין לחיתוך הדגים, והשמנונית של הדגים הטמאים קרושה עליו. על כן טוב וראוי להימנע מלרכוש דגים טריים בחנויות מקומיות ואילו דגים קפואים יש לרכוש באריזה אטומה ובכשרות מוכרת.

באשר לפירות טריים, יש לוודא שהם אינם מיובאים מארץ ישראל, כי זאת יש לדעת שישראל היא יצואנית גדולה של תוצרת חקלאית (כגון פירות הדר, תמרים, אבוקדו ועוד), ואז עשויות להתעורר שאלות של תרומות ומעשרות, ערלה ושביעית. בפירות קפואים מצוי שמוסיפים תמציות טעם וריח, ואילו בתותים וכד' אף מצויים חרקים, ובחלק מהמפעלים משתמשים גם בענבים שמטבעם מפרישים מיץ האסור מדין סתם יינם. (מלבד זאת יש לתת את הדעת לכך כי תיתכן שתהיה במפעל מערכת קיטור חוזר המשותף למפעלי טריפה).

בקניית פירות חתוכים, מצוי הרבה באבטיחים ומלונים, יש לוודא מעל לכל ספק שהסכין מיוחדת לכך ואין כל חשש שהמוכר משתמש בה גם לשימושים נוספים.

בנוגע למיצי פירות טבעיים – גם אם כתוב עליהם שהם 100% נקי, ייתכן שבתהליך מכניסים מוצרים נוספים, כמו: מצלילים, מתחלבים ועוד (שאת חלקם מוציאים בסוף התהליך, אבל מבחינה הלכתית הם אוסרים את המיץ). לצד זאת ייתכן שהפירות מיובאים מישראל ואז תחול חובת תרו"מ וחשש לשביעית וערלה. כן יש לתת את הדעת לכך שלמיצים מוסיפים צבעי מאכל "טבעיים" שחלקם יכולים להיות טרף גמור. יש לזכור שעל פי חוקי הרגולציה במדינות שונות, ההגדרה של "100% פרי" אינה בהכרח כמובנה הפשוט.

"לסיכום", אומר הרב רובין שליט"א, "בלי להיכנס ולהכריע בדיונים ההלכתיים, יש להיות ערניים לכל נושא הכשרות הן בהכשרת הכלים ומכשירי המטבח, והן ברכישת מוצרי מזון בחנויות מקומיות בחו"ל. גם אם הדברים לעיתים נראים על פניהם כשרים בתכלית ההידור, יש לדעת כי התעשייה המודרנית מעוררת שאלות כבדות משקל בענייני כשרות וראוי לכל ירא שמים לשאול מורה הוראה המתמחה בהלכות אלו".