ריקוד הנחשים, ואחדות ישראל – שמחת בית השואבה בקרלין • לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו

צילום: באדיבות המצלם

מי שלא ראה את שמחת בית השואבה של חסידות קרלין לא ראה שמחה מימיו. מידי שנה המוני עמך בית ישראל מתקבצים ובאים לרקוד ולפזז בשמחת בית השואבה המפורסמת והעתיקה של חצר הקודש קרלין סטולין בבית המדרש הגדול של החסידות 'היכל דרבנו יוחנן' הממוקם ברחוב אבינועם ילין בשכונת בית ישראל.

המחזה המופלא של 'אחדות ישראל' כאשר אלפי אנשים שונים ומגוונים, חסידים, ליטאים, ספרדים ואפילו חובשי כיפות שונות שבאים מכל רחבי הארץ מתקבלים בסבר פנים יפות ורוקדים עד עלות השחר תוך דבקות עילאית, משאיר חותם רוחני לכל השנה. מי שנכנס לשם אפילו בטעות לא יכול שלא להישאב פנימה אל תוך שלהבת אש הקודש הבוקעת מן ההיכל. המוזיקה החסידית האותנטית, התזמורת המיתולוגית ו"ריקוד הנחשים" גוברים על הצפיפות והדוחק הגדול.

מתי הכל התחיל

שמחת בית השואבה בחצר הקודש התחילה לפני עשרות שנים, כאשר בהתחלה הייתה יחסית קטנה כשרק מספר מצומצם של חסידי קרלין השתתפו בשמחה. שמחת בית השואבה נהפכה להמונית רק כשכ"ק האדמו"ר עבר להתגורר באופן קבוע בארץ ישראל בין השנים תשנ"א ל-תשנ"ו. אז החלו להגיע רבבות אנשים להשתתף בשמחת החג המיוחדת בעולם והדבר נהפך למפורסם ולשמחת בית השואבה שאסור לפספס.

צילום: באדיבות המצלם

האירוע המרומם מתחיל באמירת שיר השירים, המזמור של אותו היום ופרקי תהילים, כאשר לאחר מכן האדמו"ר שליט"א מחלק פרוסת מזונות קטנה (פחות מכשיעור) ולחיים לחסידים. אז ניתן האות והתזמורת פוצחת בניגון מארש מסורתי ובית המדרש מתחיל להתמלאות בהמוני אנשים. האדמו"ר נשאר לרקוד עם הקהל כשעתיים וביום האושפיזין של יעקב (שמו של האדמו"ר שליט"א) הוא נשאר לרקוד מעט יותר.

כ"ק האדמו"ר נשאר לרקוד עם הקהל כשעתיים. צילום: ארכיון JDN

הריקודים

בשנים קודמות טרם הגיעו רבבות האנשים, הריקודים התנהלו במעגלים רגילים וכפי שנהוג במקומות אחרים, אך כיום בעקבות הלחץ וכמות האנשים העצומה נוצר ריקוד חדש, "ריקוד הנחשים". מדובר בריקוד מעגלי גדול מדהים שבלעדי לחסידות קרלין המתפרס על פני כל בית המדרש. הדגש העיקרי ניתן בכך שמדובר במעגל אחד יחיד ואדם הרוצה להיכנס למעגל אינו צריך להידחף ולנסות לתפוס את מקומו, אלא ברגע שעולה את גרם המדרגות או אז נשאב אל הקודש פנימה ולפתע מוצא עצמו בתוך המעגל. הריקודים נמשכים עד מעט אחרי חצות כמעט ללא הפסקות וביום האחרון השמחה מסתיימת מעט לפני עלות השחר.

צילום: באדיבות המצלם

צילום: באדיבות המצלם

צילום: באדיבות המצלם

כמו כן, הנהגה מיוחדת ישנה בחסידות – למרות החום והלחץ החסידים רוקדים עם השטריימלים בראשם ולא מורידם אותו אפילו לא לרגע, "זה לא סתם ריקוד, זה ריקוד של מצוה של יראת שמים, חסידות, תוך התעלות ודבקות עצומה, זה לא חתונה, זה שמחת בית השואבה ממש כמו בבית המקדש", סיפר למגזין החג של 'חדשות JDN' אחד החסידים.

צילום: באדיבות המצלם

התזמורת

תזמורת החסידות היא סיפור מפעים בפני עצמו. בעקבות הצפיפות הגדולה, המקום נותר צר מלהכיל את בעלי המנגנים, בשל כך נאלצו לבנות עבורם במה מוגבהת מיוחדת בקומה מעל כל המשתתפים. לפני כ-25 שנה הביאו בעלי מנגנים יוצאי ברית המועצות מבית חינוך לעיוורים שהגיעו לנגן, לשמח ולשמוח באירוע, אך כיום הנגנים נלקחים אך ורק מתוך החסידות עצמה ואחרי חזרות ארוכות.

צילום: באדיבות המצלם

כיום הנגנים נלקחים אך ורק מתוך החסידות עצמה. צילום: באדיבות המצלם

כמו כן, כחלק ממסורת ארוכות שנים, התזמורת מנגנת ללא זמר ורק ניגוני ריקוד ללא מילים הכוללים ניגוני 'הקפה'. הניגונים שמבצעת התזמורת הם ניגונים עתיקים, נכסי צאן ברזל של החסידות בלבד, כאשר חלק מהניגונים מתנגנים שוב ושוב למשך שעות ארוכות. בבמת התזמורת עומדים שני אחראים הקובעים מתי להחליף את השיר ואיזה שיר יתנגן.

צילום: באדיבות המצלם

מעשה מרגש שגור בפי החסידים כאשר לפני שנים רבות יהודי פשוט שאינו נמנה בין שומרי המצוות שהגיע מיישוב חילוני מובהק, היה מנגן על קלרינט כחלק מהתזמורת, ובאחת שנים במהלך ההפסקה כשהתנגן שיר רגש מעורר ומרומם, עזב בעל המנגן את הקלרינט והחל לפרוץ בבכי תמרורים מעל הבמה, מאז אותו מקרה החל היהודי להתקרב ליהדות ולאט לאט שב בתשובה שלמה. בשנים לאחר מכן היה מארגן אוטובוס מלא באנשים מהיישוב שלו לראות ולהשתתף בשמחה העצומה שזר לא יבין.

השתייה

בשל גודל שמחת בית השואבה בקרלין, חלוקת השתייה זאת לוגיסטיקה מעניינת, "להשקות ולהרוות צימאונם של רבבות עמך ישראל". מדובר בכמות אדירה של שתיה שנצרכת במהלך האירוע המרומם, אלפי ליטרים של מים, סודה ופטל. כ- 35,000 כוסות נגמרים במהלך האירוע ולוקח שבועות ארוכים לארגן את הדבר מבחינה לוגיסטית.

צילום: באדיבות המצלם

בשנים עברו טרם הגיעו כמות האנשים העצומה שישנה היום, היו חביות קטנות של שתיה על גג בית הכנסת שמשם משכו ברזים כלפי מטה וצאן הקודשים היו מכינים במיוחד לכבוד השמחה כמויות ענק של קרח ומעבירים לחביות כאשר את תמצית הפטל היו מכינים במו ידיהם.

כיום חלוקת השתייה נעשית על ידי נגררת מיוחדת שנקנתה במיוחד למאורע הגדול כשהאחראים בדבר מתחילים את עבודתם כבר ממוצאי ראש השנה. "כל עשרת ימי תשובה וסוכות נעים אצל האחראים סביב ענין השתייה ובפרט בזמן שמחת בית השואבה, צריך לתפעל את הנגררת להביא כוסות ולנקות כל העת", מספרים לנו בחסידות. הוצאות השתייה, מטבע הדברים, עצומות הן ומי שמממן אותן הוא בעיקר הרה"ח ר' אליהו בראנד יו"ר מפעלי עזרה וחסד יד לרעהו שאחראי על נושא השתיה כבר למעלה מ40 שנה עם עזרה קלה ותרומות מהציבור.

צילום: באדיבות המצלם

השמחה בצל הקורונה

בתקופת הקורונה לא התקיימה שמחת בית השואבה לכלל הציבור אלא לחסידים בלבד, ומי שהיה מעוניין להשתתף בשמחה העצומה מרחוק יכול היה לצפות בשידור חי. חלוקת השתייה התנהלה כבשנים עברו עם חביות קטנות שהתמלאו כל העת.

רגעים מרגשים נרשמו בעת ריקוד בחורי החסידות שהחלימו מאסון הטריבונות שהיה בערב חג השבועות בחצר החסידות בגבעת זאב, מעל חצי מהבחורים היו ל"ע על כסאות גלגלים וקביים. בשמחת בית השואבה בחסדי שמים הם כבר רקדו בריאים ושלמים.

צילום: באדיבות המצלם

תהלוכה המונית

עם סיום השמחה המוני אנשים יוצאים להתפלל תפילת וותיקין בכותל המערבי. מדובר במחזה מרהיב ומעורר השראה – אלפי אנשים האוחזים בד' מינים עושים דרכם בסמטאות מאה שערים והעיר העתיקה בחשכת ליל טרם זרחה לה השמש, כשחלק מההולכים ממשיכים לשיר ולנגן. מדובר בתהלוכה של ממש כאשר אלפי אנשים שסיימו לרקוד בשמחות בית השואבה הפרוסים בכל אזור מאה שערים כגון, בשמחת בית השואבה של חסידות תולדות אהרן וברסלב מתקבצים כולם ומהלכים בסימטאותיה של השכונה העתיקה.

ישנה תופעה מדהימה נוספת בתהלוכה ההמונית. מידי שנה ניתן לראות בקרב ההולכים התארגנות ספונטנית של זיצים בצידי הדרכים בשתתפות של עמך בית ישראל ובחורי החמד כשאליהם מתלווים בעלי מנגנים שונים. כאמור, מדובר במחזה מדהים של אחדות כלל ישראל. אין הבדלים בין אשכנזים, ספרדים וחובשי כיפות סרוגות, כולם מרגישים בלילה הזה את הצורך להתעלות מעל כל הפילוגים וההשתייכויות. כולם בנים לה'.

צילום: באדיבות המצלם

הכתבה הוכנה בסיוע עיריית ירושלים