הדרישות מהח"כים: אירועים בהפרדה והחמרת הענישה למסיתים נגד החרדים

היום נפגשו צוותי המו"מ של המפלגות החרדיות עם צוות המו"מ של הליכוד. המטרה היא להקים כמה שיותר מהר ממשלה כאשר יהדות התורה וש"ס ניסחו טיוטה ראשונית של ההסכם הקואליציוני. מי שמנסה להשפיע על התוכן הוא ארגון 'בצלמו', שפנה היום לח"כים החרדים והדתיים. "יזמנו נייר עמדה ותוכנית עבודה", נמסר מטעמם.

בארגון מציעים כי בהסכם ייכלל שמירת ההפרדה על פי ההלכה במרחב הציבורי שנפגעה בשנים האחרונות על ידי ביהמ"ש, כגון חופים נפרדים ומופעי שירה נפרדים. בארגון ממקדים את האשמה בפגיעה בהפרדה – המשנה ליועמ"ש דאז, דינה זילבר. זילבר חיברה אז דו"ח שכולל את כל אירועי "הדרת הנשים" שמתקיימים במגזר החרדי, והם דורשים שהח"כים החרדים יבטלו אותו ואת החלטת הממשלה שהתקבלה בעקבות אותו דו"ח.

נושא נוסף בו הם מבקשים להתמקד: "היקף ההסתה המשתוללת נגד הציבור החרדי". במערכת הבחירות האחרונה הדבר בלט, עם הסתה של אנשי תקשורת מובילים בין היתר. במכתב לח"כים צוין כי בשנת 2020 רוב התלונות שהוגשו נגד גזענות הוגשו על ידי הציבור החרדי – כשבפועל אין אחד שנחקר עד כה על גזענות נגד חרדים. הסיבה לכך היא הנחיית פרקליט המדינה שחוק האוסר על גזענות לא חל כלפי חרדים. "יש לפעול לחקיקת התיקון בחוק הגזענות שיגדיר גם הסתה כנגד הציבור החרדי כגזענות", הם דורשים.

בארגון גם מציגים את העוולה בדמות הדרת של שומרי שבת מקבלתם לעבודה בחברות ממשלתיות. בין החברות: 'רשות שדות התעופה', 'רשות הטבע והגנים', 'מפעלי ים המלח'. תנאי הקבלה לעבודה שם היא התחייבות לערוך משמרות גם בשבתות. מדובר בצעד מנוגד לחוק, ובארגון דורשים שתוגבר האכיפה וגובה הקנס יגדל. לדבריהם: "יש לחוקק חוק המאפשר פיצוי בסך מאה אלף ש"ח אף ללא הוכחת נזק בגין סירוב לקבלה לעבודה על רקע של שמירת שבת".

הנושא האחרון בו מתמקד ארגון זכויות החרדים, הוא "חוסר בייצוג של חרדים בוועדות וגופים ממשלתיים". לדבריהם: "אין ייצוג הולם בוועדות ממשלתיות וגופים ציבוריים. כיום במקומות ציבוריים רבים אין אפילו חבר דירקטוריון אחד חרדי וכן בוועדות ומועצות הממשלתיות". בין המקומות שלטענתם החרדים מופלים: ועדת השמות הממשלתית וועדת הדיור הציבור.

שי גליק, מנכ"ל בצלמו, מסר: "קבלת ויישום התוכן המוצע בחוות הדעת, תביא להכרה והבנה של הצרכים הבסיסיים של הציבור החרדי, תסייע בשמירה על זכויותיו ותבהיר כי מדובר בציבור ניכר שחייב לקבל ייצוג ראוי והכרה. לא ייתכן שזכויות הציבור החרדי יירמסו יום יום שעה שעה. הציבור החרדי איננו סוג ב. אלא אזרחים שווי זכויות כמו כל מגזר אחר באוכלוסייה".