בכינוס השתתפו רבני המכון: הגאון ר' משה יהודה שניידר, החברותא של רשכבה"ג מרן אילת השחר זצוק"ל, הגאון ר' שמעון ויסברג, נכד מרן זיע"א הגאון ר' יהודה קולדצקי, הגאון ר' חיים משה דרורי, הגאון ר' מנשה מועלם, הרה"ג ר' חיים מלין.
ראשית הזכיר המשיב הגר"ש ויסברג שליט"א, כי יותר ממאה פעמים רבינו מזכיר בספריו את הגרש"א שטרן, הגרש"א הגיב בענווה: 'ברוב ענוותנותו השתמש כאפרקסתא דעניא', וציין הגרח"מ דרורי, מח"ס תשובות תל תלפיות, כי אנו זוכים גם לאורו הגדול של הגרש"א בקו ע"י הגר"ש ויסברג שמביא רבות משמו, הגיב הגרש"א: 'הוא צינור חשוב'.
לאחמ"כ התעניין הגרש"א במפעלות הקו בשיעורים ובשיחות הנמסרים בקו, ובפרט בשלוחת השאלות ותשובות, ושמח לשמוע כי נצמדים בדייקנות לדברי רבינו, ובחביבות גדולה הפליא וחיזק ידי רבני המכון: 'אשריכם ואשרי חלקכם, אני בטוח שמרן שר התורה למעלה בגנזי מרומים מכיר לכם טובה, כל שאיפתו היתה שיפוצו מעיינותיו חוצה, אתם זוכים להפיץ את מעיינותיו, וזה ודאי עושה שמחה ועונג וקורת רוח'.
עוד סיפר הגרש"א שטרן שליט"א מעשה מופלא ששמע מהגר"ש ויסברג שליט"א, כי שאל את רבינו זיע"א, בביאור המדרש שבמוצאי יו"כ יוצאת בת קול ואומרת: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך", ושאל: מדוע יוצאת בת קול, אם אין שומעים את זה, והשיב רבי חיים בפליאה: 'לא שומעים?!… שומעים!', והמשיך הגרש"א בכאב: 'הוא היה איש אלוקים קדוש הוא, אשרי עין ראתה, קשה להתאושש מהאבידה הגדולה. קשה לעכל, הייתי סמוך על שולחנו, ידענו כשיש משהו לשאול שולחים את ר' שמעון, או בודקים לבד בדעת רבינו, יש לשכת הגזית'.
בנו נאמן ביתו הרה"ח ר' אברהם שטרן ציין שבפטירת הרבנית קניבסקי ע"ה, כשאביו הגרש"א שליט"א עלה לנחם את רבינו, הוא אמר לו כי בשמיים לא רצו שהיא תהיה חולה, משום שאז היו מתפללים עליה, והתפילות לא היו נותנים שזה יקרה, וכעת לאחר פטירת רבינו אמר זאת אף על רבינו, שהיו מבקשים מהשמיים אל תשאיר אותנו בלעדיו.
הגר"מ מועלם שאל את הגרש"א על מכתב ענווה שרבינו ששלח לו, הגרש"א הביא לשון רבינו: 'מה אדע אשר לא ידע, וצריך ללמוד את זה, וגם אחרי זה ספק אם אדע', ואמר הגרש"א 'לי אין ספק'…
לאחר מכן הביא הגרש"א שו"ת ששאל את רבינו בדיני מעשרות כספים, אחד שאיבד את כספו סכום של מאה אלף דולר, והתעלף מספר פעמים, והמוצא ריחם על המאבד והחזיר לו הכסף למרות שלא היה סימן ולא היה צריך להחזיר, רבינו אמר כיון שהמוצא לא צריך להחזיר אז הוא חייב לשלם מעשר כספים, הגרש"א שאל את רבינו: אבל מקיים מצווה בלפנים משורת הדין, רבינו השיב: לא, לפנים משורת הדין זה רק שרוב עכו"ם ויש בו סימן, אם אין סימן אין לפנים משורת הדין, הוסיף ושאל הגרש"א, אם אדם מקיים מצווה זה לא עולה לו כסף, השיב רבינו, גם שנתן אברהם אבינו מעשר הוא קיים מצוות קידוש ה' ולא תאמר אני העשרתי את אברהם, במקום נערך דיון תורני והעלו מקורות וספרים רבים שכתבו בענין.
וסיים את דבריו, ואמר: 'אני מחזק את ידכם ושמח להיות שותף עמכם', וכשביקשו הרבנים ברכה שלא תצא תקלה תחת ידיהם, אמר הגרש"א: יש לכם זכותו של הצדיק שתגן עליכם, וציין כי למרות שרבינו אמר שלא לסמוך עליו הלכה למעשה, זה רק ענווה, וודאי שאפשר לסמוך עליו, אותו שואלים.
הגרמ"י שניידר שליט"א נשיא המכון הביא בשם רשכבה"ג מרנא אילת השחר זצוק"ל, כי בדורו של הפרי מגדים היה עוד ת"ח (הראש ישיבה אילת השחר לא רצה לנקוב שמו מפני כבודו) שגם חיבר חיבור על השולחן ערוך וכותב כל דבר בהחלטיות, והפמ"ג כותב הכל בלשון זהירה יראה לי וכו' בלא החלטיות, ולמעשה כמו אותו ת"ח כמעט ולא מכריעים להלכה, ועל פי הפרי מגדים פוסקים.
וסיים את המעמד הגרש"א בחיבה: חזקו ויאמץ ליבכם שאתם מרחיבים גבולות הטהרה, ר' חיים ישפיע עלינו מלמעלה שיגיע קץ לכל צרותינו, אשריכם, ויהי נועם ה' עליכם, כמו"כ בירך בחיבה את הרה"ג ר' חיים מלין, מרבני המכון ונכד מרן פוסק הדור הגר"י זילברשטיין שליט"א, לרגל הולדת הבת, והביא ווארט בשם השב שמעתתא בהקדמתו (ואמר: חושבים שזה רק לומדע'ס, גם אגדה שלו נפלאה מאד): בת תחילה סימן יפה לבנים, שכתוב בתיקוני זוהר שבת מלמד על יראת שמים, ובן מלמד על חכמה (בינה), והרי אמרו חז"ל אבות כל שיראתו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת, אז בת תחילה – סימן יפה לבנים (לתורה), יעו"ש עוד בדברות קדשו.
האבידה הקשה בסילוקו של מרן זיע"א מורגשת מאד.
צועדים במסילתו.