האנשים שבתמונה: סיפורם של 5 שליחים מתוך 5,646 השלוחים שעל הטריבונות

יש פתגם ידוע ש'תמונה אחת שווה אלף מילים', השבוע חזיתי במו עיני כיצד תמונה אחת שווה 5,646. אב יש פתגם אחר שאומר ש'אינו דומה שמיעה לראייה', סליחה שאני הופך פה לפרשן פתגמים, אבל יש שיגידו שהכוונה בשמיעה לשמועה ובראייה למראה עיניים ממש.

במקרה הזה, הפתגמים מתחברים, כי כל מי שלא היה בכינוס השלוחים עולמי חושב ששיא האירוע זה התמונה הידועה בה מצולמים כל השלוחים בחזית 770, אבל האמת היא שהשיא זה בבאנקעט, אבל את זה כבר אי אפשר להעביר בתמונה.

הייתי השנה, לראשונה בחיי, גם בזה וגם בזה, ועם כל הכבוד לתמונה, ויש הרבה כבוד, הבאנקעט, במעשה ידי אומן של צוות המארגים בראשות הרב משה יהודה קוטלרסקי (לרפו"ש), הוא אירוע שהביא אותי לסף דמעות, אולי זה היה בסיוע הג'ט לג וחוסר השינה, ורק על סף כי בכל זאת אני עיתונאי ציני, אבל לא זוכר מעמד מרגש כזה מזה זמן רב, אם בכלל.

אבל עוד נגיע לבאנקעט, בואו נחזור לתמונה. במוצאי שבת הסתיימה בשעת לילה מאוחרת המלווה מלכה לאלפי השלוחים, יש כאלו שאף הלכו ל-770 בשביל קצת 'פרבריינגן', אבל כולם כאחד התייצבו בשעת בוקר מוקדמת בכדי להיות מוכנים ומזומנים לצילום התמונה האייקונית.

צילום התמונה נקבע ל-8:30 בבוקר שעון ניו יורק, התייצבתי לשם כבר באזור 8:00, והקור הניו יורקי היכה באוז, ותאמינו לי שכשאני אומר קור ניו יורקי קפוא, אני מתכוון לזה, היה קר חודר עצמות.

הרחוב איסטערן פארקווי הידוע נחסם כבר לילה קודם, שוטרי ניו יורק מוצבים בניידת שלא מותירה מקום לספק, המקום שמור לשלוחי חב"ד. אחרי המלווה מלכה עברתי במקום וראיתי את הפועלים מסיימים את הכנת הפרענצ'עס שיארחו את כל השלוחים.

בבוקר כשהגעתי כבר החלו להתאסף ראשוני השלוחים, ואז לקראת שמונה וחצי החל זרם בלתי פוסק של אנשים לעבר המקום, אלפי אנשים, מכל קצוות העולם, מתגודדים בכניסה למתחם הצילום, מצוידים כמובן בתג המתאים (לכל אירוע היה צריך תג אחר, ואל תשאלו למה אני יודע את זה…), בדרכם למעלה הטריבונות.

מלפנים פרוסים עשרות כיסאות עם שמות, לשדרה הראשונה של שלוחי חב"ד, אלא שכבר לא ניתן למצוא בזקנם שערות כהות, הם היו שם בשנים הראשונות, בימים שהכל התחיל, כשלשלוחים עוד לא היה כינוס שנתי. לצידם גם כמה מבכירי המערך הענק הזה, שמשמשים למעשה משרד החוץ למעצת השגרירים היהודים הבינלאומית.

יודעים מה זה ארגון בסטייל אמריקאי? אפילו הבקשות מהאנשים לעלות קומה בטריבונות, או שיש מקום פנוי בצד זה אחר של המתחם, הוקלטו מראש. אולי לכן האנשים לא מיהרו להישמע, רק אחרי לופ של הקלטות זה קרה. מה עושים בינתיים חב"דניקים שעומדים בכפור? שרים! שירה אדירה פרוצת לפתע, מחממת את הלב ואת הגוף.

השליח הצעיר הרב מנדי מלכיאלי

צלם המעמד שלום בורקיס, שזו לדבריו שנתו הראשונה בתפקיד, ניצב נרגשות על מנוף מיוחד שהובא למקום, מצויד במיטב כלי הצילום, לצד מיטב בגדי החימום (אם למטה בין האנשים קר תחשבו עליו שם למעלה), ולקראת רגע השיא הוא מתחיל להכווין את האנשים, כנראה את זה המקליטים לא צפו מראש.

"מי שנמצא פה אני רואה אותו, מי שנמצא שם אני לא, תזוזו", הוא מכוון, "לא לעמוד מאחורי הספסלים, אתם לא בפריים", וכך זה נמשך. רק לקראת השעה 9:00 זה קורה, צ'יז ויש את התמונה הפנורמית שתוך דקות מופצת בכל קצוות טבל.

ממרוקו לגבעת זאב

בין כל מה שתיארתי פה, תפסתי כמה וכמה שלוחים לשיחות קצרות, רגע לפני שהם רצים להצטלם או רגע אחרי, בכדי להביא במעט את מה שמשתקף בתמונה ב-5,646 פרצופים קטנים עם קנייטש.

יו"ר צעירי חב"ד בירושלים הרב נפתלי רוט משתתף בכנס השלוחים עוד משנתו הראשונה. "חג שמח", הוא פותח את השיחה איתי. "כל פעם מחדש אתה מתאר לעצמך את מעמד ה'הקהל' בבית המקדש, מרגישים את זה, מוסיף והולך, הכל מקרב אותנו למשיח".

"מאז פטירת הרבי נוספו אלפי-אלפי שלוחים, יותר משהיה בחיי הרבי. אבל אני זכיתי להיות בכנוסי השלוחים עם הרבי והייתה לי הזכות להגיד ברכת כהנים בנוכחות הרבי, הגעגועים זה לראות את הרבי איתנו ביחד", הוא אומר בקול נרגש, "עם כל היופי בלראות את ההמשך, אבל אנחנו רוצים לראות אותו שוב".

התפרצות השמחה. צילום: שלום בורקיס

ומהדור המבוגר לזה הצעיר, אנחנו פוגשים את הרב מנדי מלכיאלי, שליח צעיר שרק השנה נכנס לתפקיד, הוא אחד מה-120 שלוחים החדשים שהוכרזו כיעד בכינוס בשנה שעברה. כיאה לשליח צעיר, הוא שליח לנוער במערב ראשון לציון, "ביום ההולדת ה-120 של הרבי, בי"א ניסן, חתמנו על היציאה לשליחות ומאז התחלנו לפעול".

"חב"ד לנוער זה פרויקט חדש בהנהלת הרב משה שילת שבא לענות על הצורך הגובר בהתעסקות עם בני הנוער, בעבר הם נפלו קצת בין הכסאות, למרות שיש כאלף בתי חב"ד בארץ אבל לא היה משהו שמיוחד בשבילם, בשנים האחרונות יש תנופה אדירה בבתי חב"ד שמיוחדים לנוער. אנחנו מתמקדים בשיעורי תורה לנערים, בהתנדבויות בקהילה כמו חלוקת מזון לקשישים, פעילויות לפני החגים".

"אני הגעתי לכינוס לראשונה כילד בן 11, הייתי ילד בקעמפ והפרספקטיבה שלי מאז היא מבט של ילד, אבל כבר אז ידעתי שאני רוצה להיות חלק מהדבר הזה, בחב"ד להיות שליחות זה ערך על שמחונכים עליו מגיל קטן, לראות את הכנס בעצמי חיזק את אצלי את השאיפה".

מישראל אנחנו קופצים למרוקו, משם מגיע השליח הרבי לוי בנון, שנמצא שם הרבה לפני פרוץ הסכמי אבהם לחלל העולם, "מרוקו זה המקום הראשון שהרבי התחיל איתו, בתש"י – 1950, זו זכות גדולה להיות שליח שם. אני שם כבר 13 שנה".

המזרח של כינוס השלוחים. צילום: מרדכי לובעצקי

"כינוס השלוחים ממלא אותך באנרגיה, התחזקות, לוקחים את זה הביתה. במרוקו מאוד טוב ליהודים, יש יחסים טובים עם הממשל המקומי, מאז הסכמי אברהם יש גם הרבה תיירות שאנחנו פועלים בקרבם", הוא משתף.

חזרה לישראל, אנחנו מדברים עם הרב ברק כוכבי, שליח חב"ד בחשמונאים, שחוגג שנה עגולה, 20 שנה בכינוס השלוחים. "היו אז יחסית מעט אנשים, לעומת ים השלוחים שיש פה כיום מעל העולם, והכל בתמונה אחת. רוב השלוחים יצאו לפעילות אחרי פטירת הרבי, אנחנו רואים שהרבי נותן לנו הרבה כוחות להתקדם קדימה".

הרב חיים בכר מגבעת זאב, שנמצא בכינוס השלוחים כבר 32 שנה, חוזר איתנו אחורה, "זה היה מרגש ביותר, כשאתה רק יוצא לשליחות, החיים עוד לפניך, יש בידך את כל הכוחות של הרבי אבל אתה עדיין לא יודע מה יהיה. ברוך ה', היום, אחרי 32 שנה, אפשר לראות את ההבדל".

"אני עוז זוכר את הכינוסים שהיו ב-770, הקטנים והאינטימיים, זכינו שהרבי יצא אלינו. זה היה אירוע מדהים, שרומם אותנו מאוד, זה היה לפני ג' תמוז וזה למעשה נתן לנו את הדלק להמשיך", הוא משחזר.

היסטוריה מוחשית

ועכשיו לבאנקעט. כמה שעות אחרי צילום התמונה יוצאים מקראון הייטס עשרות הסעות לכיוון אולם הענק בפתאי העיר אדיסון שבניו ג'רזי, שהפך ליעד מבוצר, המשטרה המקומית פשטה על הגזרה עם ניידות וכוחות שיטור מוגברים, משליטים את הסדר ומאבטחים את אלפי המגיעים. אחרי שמצאתי חניה ווידאתי שיש לי את התג הנכון, הצטרפתי לנהר האדם העושה את דרכו אל העולם.

שליח JDN במעמד. צילום: מרדכי לובעצקי

המעמד נפתח ברגע היסטורי, שלדעתי מעולם לא היה כמוהו בעולם, עם סיום כתיבת 36 ספרי תורה במקביל. ספרי התורה האלה ילוו אותנו עד לחתימת הערב, בהתרגשות אין קץ.

אחרי נאום הפתיחה נשא כרגיל יו"ר ועד הכינוס הרב משה קוטלרסקי, שכבר הפך לפסקול המעמד מזה דור, כשהוא מתייחס לזכות הגדולה של השלוחים. אורח הכבוד הגיע מארץ ישראל, הרב הראשי לישראל הגאון הרב דוד לאו, שדיבר על המהפך הגדול שחולל הרבי מליובאוויטש עם הקמת צבא השלוחים והזכיר את זכותו לנהל מאבק בסוגיית הגיור, בהשראת הרבי. "בשנה האחרונה הייתי שליח של הרבי. כבר לפני 10 שנים ביקשתי לתקן את סעיף הנכד בחוק השבות, אני מתפלל שנצליח לתקן את זה עכשיו", זרמה למו"מ הקואליציוני בישראל, בו הוא רשמית כמובן לא מעורב חלילה.

זה אמנם הפעם הראשונה שלי באירוע, אבל כמי שצפה בו בפעמים קודמות, ומההתרגשות של כל הנוכחים בעולם, ניתן לשים לב כמה מאמץ מושקע מידי שנה ביצירת תוכנייה שתתעלה על קודמתה, עם תוכן חדש ומפעים.

השנה היה זה תורם של השלוחים מאוקראינה, שבניגוד לכל השליחים העולמיים האחרים שתפסו את הרגליים וברחו אחרי הטיל הראשון, הם נשארו שם עד היהודי האחרון. בשחזור מרהיב הרגישו הרגיש כל האולם כאילו הוא נמצא עם השליחים באוקראינה הרב שלום וילהלם, הרב נחום ארנטרוי, והרב שאול הורביץ.

הרב משה קוטלרסקי מקריא את המדינות. צילום: שלום בורקיס

במקטע מיוחד הצטרפו באופן וירטואלי לשליח חב"ד לקהילות הקטנות באוקראינה הרב נחום תמרין, שנשאר גם אחרי שחלונות הבית שלו התפצצו מהדי הפיצוצים, כשהוא מספר בקולו את המכתב שמגולל את קורותיו. הסיפור מתחיל בילדות מאחורי מסך הברזל במוסקבה, ומסתיים בחיזוק זוג יהודים מבוגרים שנתקעו במלחמה ללא ציוד בסיסי, עד שהוא הופיע בדלת, עם מאור פנים.

בין לבין גם נשא דברים הרב יחיאל שלמה לויטנסקי, שליח חב"ד בעיר סומי, שסיפר על ימיו הראשונים באוקראינה. "הגשנו בקשה לאזרחות והיא נדחתה. אמרו לנו שיש רק שני סוגי אנשים שמהגרים מקליפורניה שבאמריקה לעיר כמו סומי באוקראינה. או שהם מרגלים, או שהם משוגעים, אנחנו לא צריכים לא את זה ולא את זה".

"ידידי, הם צודקים", זועק הרב לויטנסקי בהתרגשות, "אנחנו משוגעים. אנחנו נחושים בטירוף למלאות את שליחות הרבי, להגיע לכל יהודי, לא משנה מה הרקע שלו, הנוכחות שלנו בעיר יוצאת תגובות מפתיעות, רק לראות שליח בעיר מעלה ניצוצות של יהדות".

36 ספרי תורה. צילום: שלום בורקיס

נאום הכבוד היה של הנגיד ר' יקותיאל רוהר, התומך הגדול ביותר של משפחת השלוחים בעשורים האחרונים. מר רוהר דיבר על הזכות הגדולה שלו, של אביו ע"ה ושל משפחתו הענפה, לתמוך בפעילותם של שלוחי הרבי מליובאוויטש.

לקראת סיום יש את מעמד ה'ראל קול', בו הרב משה קוטלרסקי מקריא בזה אחר זה את שמות המדינות בהם פועלי שלוחי חב"ד, ועל מסך עולה מספר השלוחים במקום ושנת יסודה של השליחות שם. מטבע הדברים, כשמדובר ב-109 מדינות והערב קצר, אז ברובם זה לוקח כמה שניות, שם המדינה עולה והשליחים בה קמים, פה עולים 1-2, שם כמה עשרות, ולפעמים מאות ואלפים. ישראל היא כמובן המדינה עם הכמות הגדולה ביותר של השלוחים, ובה פועלים נכון להיום למעלה מ-1100 שלוחים, במסגרת 'צעירי אגודת חב"ד' בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב. אבל יש מקרים בהם הקהל לא יכול להישאר אדיש, כמו למשל באזכור השלוחים באוקראינה, אז הרב משה קוטלרסקי נעצר, והקהל פורץ בשירה אדירה ומחיאות כפיים, לכבודם של אלה שמסרו השנה את נפשם במובן הבסיסי ביותר של המילה למען מפעל השליחות.

רגע השיא במעמד היה ה'הגבהה' ל-36 ספרי תורה שסיימו את כתיבתם בתחילת האירוע, עכשיו הם התייבשו והגיע הזמן לעטוף אותם. המראה הזה פשוט מדהים, 36! ספרי תורה, וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר!

שליח חב"ד במרוקו בראיון
הספרים נכתבו בשנה האחרונה ויוכנסו ל-36 בתי חב"ד מסביב לגלובוס, להם עדיין אין ספר תורה. אחרי הגלילה, השלוחים והרבנים ירדו אל הקהל עם ספרי התורה החדשים, היישר לתוך מעגלי הענק של קהל ההמונים שפיזזו לכבודה של תורה.

המעמד נחתם בשירה ובריקודים שנמשכו שעה ארוכה, במעגל אחד גדול, עם 36 ספרי תורה ואלפי שלוחים נרגשים, שרבים מהם יוצאים מהאולם היישר לשדות התעופה, בחזרה אל מקום שליחותם. עד לשנה הבא, בירושלים הבנויה.