שנת הכספים היוצאת הייתה אחת השנים הגרועות עבור המשקיעים בשוק ההון. רגע אחרי שהסתיימו סיכומי השנה היוצאת, ניתן ללא ספק לומר שהיא העלימה כמה עשרות טריליוני דולרים מהשוק. עבור שוק ההון של ארצות הברית מדובר בשנה הגרועה ביותר מאז המשבר הכלכלי העולמי לפני ארבע־עשרה שנה. המדדים המובילים בוול סטריט סיימו את השנה עם נפילות שמחקו סכומי עתק מכיסי המשקיעים.
אבל צריך לזכור שהכסף לא נעלם, הוא רק משנה בעלות. בכל פעם שמישהו מפסיד, מישהו אחר מרוויח וחוזר חלילה. כך שאם הכסף עוזב את אפיקי ההשקעה הסטנדרטיים, הוא נודד למקומות אחרים. עוד יש לזכור כי בשלב זה קיימת אי וודאות רבה בקרב משקיעים לא רק בשל התפרצות האינפלציה. גם עלות האשראי שהתייקרה תורמת את חלקה לחששות מפני הבאות. כדי לקבל תמונת רקע על מה שהיה, מה שהווה ומה שיהיה בכלכלה בכלל ובתחום ההשקעות בפרט, ביקשנו לשוחח עם אליעזר גרוס, מנכ"ל קבוצת ההשקעות 'בסדנו' ועם שניים מבכירי הקבוצה: תומר כהן שהיה בעבר מבקר הפנים של בית ההשקעות 'פסגות', וגדי אריאלי האחראי על הפורטפוליו של בסדנו וכיהן לשעבר בתפקיד מנכ"ל מכון הייצוא.
נתחיל איתך מר גרוס. איך אתה מסכם את השנה שהייתה?
"השנה האחרונה, כמו השנתיים שקדמו לה, הייתה שנה מיוחדת. התברר לנו השנה שהאמרה לפיה כל העולם הוא כפר אחד גלובלי, אינה קלישאה אלא עובדה קיימת. אם קודם לכן, כשפרצה הקורונה שפגעה בכל העולם, קיבלנו בהבנה שיש שינויים טקטוניים בכלכלה ובתעסוקה, עקב העובדה שהקורונה עצמה שינתה את דפוסי ההתנהגות של אנשים. את התנהלותם. את האפשרות לייצר, לשווק ולשלוח. ואת האפשרות להיפגש ולעשות עסקים פנים אל פנים ובכלל. עתה, כשפרצה מלחמה, חשבנו שהעובדה שמתנהלת מלחמה בחלק אחד של העולם לא אמורה להשפיע על חלקים אחרים. אבל כפי שאמרתי, התברר לכולנו בשנה האחרונה שהעולם הוא כפר אחד קטן.
"ההשפעה של המלחמה באוקראינה על הכלכלה העולמית היא השפעה עצומה. במיוחד לנוכח העובדה שרוסיה ואוקראינה הן ספקיות חיטה ודגנים מרכזיות. ההשפעה של המלחמה השליכה על מחירי הדגן שבתורם השפיעו על סדרה ארוכה של מחירי מוצרים שונים. בנוסף, יש השפעה על מחירי הנפט בגלל שרוסיה היא יצואנית נפט וגז מהגדולות בעולם. עוד מעט תימלא שנה למלחמה באירופה ושנת המס החדשה לא נראית כשנה בה תסתיים. נראה שהיא הפכה למלחמת אגו שעוד תימשך זמן ומי יודע כמה זמן. המלחמה גם תרמה להתפרצות אינפלציונית שהייתה מתרחשת ככל הנראה כך או כך גם בלי המלחמה שכן בתקופת הקורונה שפכו ממשלות העולם כספים רבים במסגרת ההרחבה הכמותית, כך שהתפרצות האינפלציה הייתה עניין של זמן. אבל המלחמה שפכה דלק על ההתפרצות הזאת, זירזה והגבירה אותה".
מה זה אומר?
"זה מעין כדור שלג שרק הולך וגדל עם כל סיבוב. המלחמה זירזה התפרצות אינפלציה. האינפלציה אילצה את הבנקים המרכזיים להעלות את מחיר הכסף, כלומר את עלות האשראי. דבר שהם היו צריכים לעשות לפחות לפני שלוש שנים אבל הקורונה עצרה אותם מכך. עליית מחיר האשראי אמורה הייתה לבלום את עליות המחירים אבל זה עדיין לא קרה למרות שרואים כבר השלכות, כמו על מחירי הנדל"ן. זה משפיע על היכולת של אנשים להוציא כסף ומתגלגל הלאה למחירי הסחורות ולמחירי השירותים וזה מביא למיתון שמאלץ את הבנקים המרכזיים להוריד את עלות האשראי וחוזר חלילה. זה מעגל שלא נגמר שיצטרכו לבלום באיזו שהיא צורה. כרגע לא ברור מתי ואיך זה יקרה".
מר כהן, כל העולם מחכה במתח לראות את הדוחות של הרבעון האחרון של 2022 כדי לדעת אם אנחנו לקראת מיתון. אבל אנחנו רוצים לשאול אותך משהו אחר: המדדים המובילים, הדאו־ג'ונס והנאסד"ק קרסו השנה ומחקו טריליונים מכספי המשקיעים. לאן הכסף הזה הולך?
"הרבה כסף הולך למזומן ופיקדונות לטווח קצר, וחלק לכל מיני תחומים שהיו אולי פחות מוכרים עד לפני כמה שנים. כל מיני מכשירים פיננסיים והשקעות בתחומים שהיו פעם נחלתם של גופים גדולים. קח למשל את תחום ההייטק, עליו אני יכול לדבר כי זה עיקר העיסוק של הקבוצה שלנו. אנחנו משקיעים, והשקענו השנה ביתר שאת, בחברות הזנק ישראליות. אנחנו מאמינים בחדשנות הישראלית ויודעים שהיא יכולה, בברכת ה' כמובן, להביא תשואות טובות. כמובן שבהשקעות יש סיכון. היו לנו הצלחות והיו לנו כישלונות. זה חלק מהתחום. אבל באופן כללי, התחום הזה של השקעה בחברות הזנק שהיה פעם עניין לקרנות גדולות בלבד, הפך בשנים האחרונות – בכל העולם המערבי וגם בישראל – לתחום שמעניין הרבה מאוד משקיעים קטנים".
ברור שהכסף לא הולך לאף מקום. הוא פשוט ממשיך להתגלגל.
"אבל צריך לזכור שהערך שלו נשחק באינפלציה. זו גם סיבה לכך שאנשים מחפשים היום השקעות חכמות כי הם רוצים להגן על הכסף שלהם מפני השחיקה. גם אם בעבר הם העדיפו לשמור אותו בבנק, היום הם מבינים שבבנק הם עלולים להפסיד אם האינפלציה תמשיך לטפס. כבר היום, אם הבנק נותן ריבית שנתית של 3.5% ואני אופטימי, והאינפלציה עומדת על 5.2%, מי שהשקיע בתכנית חיסכון בבנק הפסיד כמעט שני אחוזים. אם בתקופה רגועה אנשים מחפשים השקעות עם סיכויי תשואה גדולים יותר, בטח בשנה כזאת כשהכל לא ברור מסביב".
מר אריאלי, כקבוצה שמתמחה בהשקעות, יש לכם יתרון על אחרים?
"יש לנו מודל עסקי שונה מהאחרים".
תוכל להרחיב?
"ההסבר ארוך אך אנסה לענות בקצרה. אם קיבלנו החלטה להשקיע במשהו, החלטנו זאת רק אחרי שהוא עבר את כל הבדיקות והגענו למסקנה שהוא מתאים לדי.אן.איי שלנו כחברה חרדית ושהוא יכול בעז"ה להניב תשואה. ברור שלפני שאנחנו מציעים למשקיעים, אנחנו בעצמנו משקיעים ומושקעים בחברה. אנחנו לוקחים סיכון ומשקיעים כי אנחנו מאמינים בייחודיות של החברות שבקבוצה שלנו, לאחר שהן נבדקו ע"י ועדת השקעות שמורכבת מאנשי מקצוע מנוסים ומומחים בתחומם.
"רוב החברות העוסקות בתחום שלנו פועלות בצורה דומה ובכך מנסות (ולא תמיד מצליחות, וגם אנחנו לא…) לפגוע בהשקעות טובות על־מנת למקסם את הרווחים של המשקיעים. ההבדלים בינינו לבין החברות האחרות מלבד העובדה שאנו כשרים, הם: אנחנו משקיעים לטווח קצר יחסית, משהו כמו שלוש-ארבע שנים ואחרים משקיעים לטווח שנע בין שבע לשמונה שנים; לנו יש קבוצה שעוזרת לחברות להתקדם גו טו מרקט. אנחנו מעורבים גם בליווי של החברות בהן אנו משקיעים, והשחקנים האחרים בדרך כלל הם שחקנים פיננסיים. ההבדלים נובעים מסוג המשקיעים שיש לנו. אצלנו מדובר במשקיעים קטנים יחסית ואצלם יש משקיעים גדולים".
מה אותה חושב על השנה הבאה?
"אני בעסקים כבר קרוב לחמישים שנה. נער הייתי גם זקנתי, ונבואה נתנה לשוטים. אני לא רוצה להתנבא. השנה הבאה תהיה מאתגרת ונצטרך לעבוד קשה ולהתפלל לסייעתא דשמיא".
מר גרוס, ואיך אתה רואה את השנה הבאה לעומת זו שהסתיימה?
"פניתי עם השאלה למספר אנשים בולטים בתחום הכלכלה, כולל האיש שאני הכי מעריך ד"ר מיכאל שראל מפורום קהלת שהיה הכלכלן הראשי של משרד האוצר, וקיבלתי פחות או יותר אותה תשובה. איננו רוצים לספק תחזיות שכן השוק מורכב ומאתגר, ומשום כך אסכם את הדברים מנקודת המבט שלי:
"השנה השקענו מיליונים רבים בחברות נוספות וברוך ה' אנחנו רואים אופק חיובי, למרות שהעולם נמצא באי ודאות ואפשר בהחלט להבין למה, כפי שהסברתי בתחילה. אני רוצה לספר שבקורונה, כשכולם דאגו מפני הבאות, גילינו שדווקא אצלנו יש גידול. כי בסופו של יום זה הכל ברכת ה'. אנחנו עושים את ההשתדלות בכל הכלים שעומדים לרשותנו. אנחנו מקווים שבשנה הבאה נראה בעז"ה גידול יותר גדול בסייעתא דשמיא".
