ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2023-2024 נפתחה הבוקר (חמישי), בצל המצב הביטחוני המתחמם, הסערה סביב הרפורמה המשפטית ועל רקע פערים משמעותיים בנוגע לתקציבי המשרדים השונים.
בפתח הישיבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "מנסים לייצר פה היסטריה מסיבות פוליטיות, שאין לה אחיזה במציאות. כלכלת ישראל חזקה מאד, והיא תמשיך להתחזק. בזכות העוצמה שלנו, בזכות העצמאות של בנק ישראל שתישמר, ובזכות המדיניות הכלכלית המאוזנת והאחראית שאנחנו מובילים. מי שזורע פחד מתבדה, ואני אומר את זה כמי שהעביר יותר מ-15 תקציבים".
לדבריו, "מדובר בתקציב אחראי ומקיף, שיזניק את הכלכלה שלנו וילחם ביוקר המחיה. כלכלת ישראל חזקה בזכות מהפכת השוק החופשי שהובלנו לפני שנים, ובזכות העובדה שלאחרונה הבאנו מיליוני חיסונים לישראל, שהוציאו אותה ראשונה ממשבר הקורונה הכלכלי".
לפני ישיבת הממשלה העביר משרד האוצר לשרים את מסמך הנומרטור. במסמך זה מוצגות התחזיות של האוצר לגבי ההכנסות וההוצאות לשנים 2024 עד 2027, ומהן נגזרות מגבלת ההוצאה של הממשלה כבר בתקציב הנוכחי, בראייה צופה פני עתיד. התחזית שהוצגה חיובית בסך הכל, והגירעון עד לשנת 2024 לא צפוי לעלות מעל 0.5% מהתוצר. הצמיחה צפויה לרדת אך להישאר גבוהה יחסית, מ-6.5% בשנת 2022, לכ-3% בשנתיים הבאות.
מוקדם יותר היום הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג שאמורה לפרוש בקרוב הזהירה כי הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע במשק ובכלכלה הישראלית. "במועד כתיבת מסמך זה, מתקיימים בכנסת הליכים לתיקוני חקיקה מהותיים שנוגעים למערכת המשפט וטרם הושלמה החקיקה בגינם. ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות", כתבה.
עוד הוסיפה, "יתרה מכך, במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד. כמו כן, חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות אלה".




















